לדורותם בגדיהם כנפי על ציצית להם ועשו אליהם ואמרת ישראל בני אל דבר צדיקים של מעשיהם ( (לח , טו " (תכלת פתיל הכנף ציצית על ונתנו ( שלשים לתינוק כשמלאו: ל"זצ מרוזין ישראל רבי של בביתו היה מנהג שהיה מעשה בנו מטשורטקוב משה דוד רבי כשהיה. ציצית עם כנפות ארבע של בגד לו התקינו יום לרגע אף הפסיק ולא תמרורים בכי בכה שהילד אחד יום ארע, רך תינוק , ישראל רבי של. הרף בלי לבכות הוסיף הפעוט אך אותו לשעשע ניסתה להרגיעו הצדקת אמו ניסתה . הרופא את להזעיק ויש , וחס חלילה, קשה במחלה הילד חולה שמא: הרבנית נחרדה והיא , הפוגה ללא בוכה הפעוט כי לו וסיפרה הקדוש בעלה של חדרו אל נכנסה? בדחיפות כנפות בארבע לעטפו שכחו בוודאי: "ק"הרה הגיב. אותו תקפה קשה מחלה כי חוששת הקדוש הרבי צדק, ואכן מלבושיו את הסירה, הבוכה הילד אל הרבנית אצה!" הציצית עם: מהרה... שלו הכנפות ארבע את הפעוט לה'משה לדוד היום להלביש שכחו מה משום מבכיו העולל פסק מיד, פלא זה וראה, כנפות בארבע המתייפח התינוק את ועטפה אפוא הציצית של היהודי: "אחיהם את הקדושים אחיו כנוי מאורע אותו מאז! הממושך".
