Skip to content
חברות מקשיבות

עדשת הקסמים של רבינו / מיומנה של נערה מתקרבת פרק ט"ז

  • Sukkos
  • 5787
  • Hebrew
View printout

עדשת הקסמים של רבינו

מיומנה של נערה מתקרבת פרק ט"ז

מבוסס על סיפור אמיתי | ב' גלנסקי

מאז שהתחלתי להרגיש קשר אישי לצדיק, טעמתי את טעם הביטול אליו, הסכמתי להיות בתוך השק, ולא פחדתי שרבינו יסגור עליי...

מאז, כל פעם שהזדמן לי לשמוע או לקרוא איזה חיזוק או שיחה מכל מקור יהודי שהוא לא דווקא רבינו, אני מרגישה קצת מבולבלת. רגש חמקמק שקשה לי לגעת בנקודה המדויקת שלו. לא ברור לי מה אמורה להיות הגישה שלי לעניין בתור ברסלבית. אולי קשה לי לתת אמון בכל מקור אחר? האם אני מרגישה סוג של בוגדת ברבינו אם אני רועה בשדות "זרים"? מצד שני ברור לי שאין שום בעיה לשמוע וללמוד מכל רב או צדיק. אני בטוחה שרבינו מסכים לזה. הרי המטרה שלו זה לקרב אותי לה'. ברור שכל מה שמקדם אותי למטרה הוא טוב. אם זה מחזק אותי, אם זה מקרב אותי לה', זה מצוין! אז מה בכל זאת מטריד אותי?

אני מרגישה שהשאלה הזו מתאימה לשיחת חברות. מחייגת לקו המבקשות ומשאירה שם את השאלה לנושא של שיחת חברות. בינתיים יש לי זמן להתבודד על זה.

כמעט כל התבודדות אני מתחילה במילים: איך אפשר לעבור את החיים האלה בלי התבודדות? איך אפשר לעבור יום אחד בלי להרים עיניים לשמים ולהתחבר לה'? אז עכשיו אני מבולבלת, אבא. בדיוק הזדמן לי איזה עלון על פרשת השבוע, קראתי בו ובהחלט נהניתי, היו שם רעיונות יפים. אבל אז הרגשתי את הנחש הקטן שמזדחל בתוכי ומגרד לי. איזה קול שלוחש לי: מה את מתלהבת? יש לך את הצדיק שלך. יש לך את הדרך שלך. את מכירה את היין ההונגרי. איך את יכולה להתחיות ממשהו אחר?? ולא ברור לי בכלל שהקול הזה הוא קול האמת. ה', תאיר לי את העיניים, בבקשה, אני רוצה לדייק את עבודת ה' שלי, לא להתבלבל.

בינתיים התשובות של החברות מתחילות לזרום על הצדיק, והזכירו לאיזה צדיק יסוד עולם אנחנו מחוברות, ושיש לו תשובות להכול וחיזוקים לכל עניין. אח"כ הסכמתי גם לשמוע את הדיבורים ש-אדרבה, כל מה שמקרב אותנו לה' - זה רצון של רבינו, אז כדאי ומומלץ לקבל מכל אחד (כמובן אם זה לא סותר ח"ו). עוד אחת הסבירה שכולם שותים מהמעיין, וגם מי שלא מדבר ממש דיבורי ברסלב, אחרי הכול יונק משם, אבל היא גם הזהירה לשים לב שיש לנו את הנחל נובע בעצמו, יש לנו צדיק ומלאי של עצות וחיזוקים, וגם אם מותר לשתות מכל בקבוק וכוס בעולם, וכל מי שמציע לי מים זכים ראוי לתודה - שלא נסתפק בזה אם יש לנו את האפשרות להרוות את צימאוננו במים טהורים כ"כ. שלא לעולם נישאר ברדודים עם גלגל, בואו נכניס את עצמנו לעומק הים הנפלא הזה!

אבל הדיבור שהכי דיבר אליי היה אחר. אחת הבנות הסבירה שרבינו נותן לנו את ההסתכלות הנכונה, את הדעת, הוא כאילו שם לנו משקפיים מיוחדים שדרכם אנחנו מסתכלים על העולם, דנים את האנשים, כולל את עצמנו, קולטים את המסרים, כל דבר שמתקרב אלינו עובר את בקרת "משקפי האמת" שזה דעת רבינו, ואז נכנס. בדרך הזו הכול בעצם יונק מאותו שורש.

היא סיפרה על ת"ח אחד שהיה חסיד וחיפש את ה' בכל ספרי החסידות ולא מצא את מה שנפשו חיפשה עד שהגיע לברסלב והפך לברסלבר אמיתי ואז הוא חזר שוב לכל אותם ספרים ופתאום הכול האיר לו כ"כ! פתאום הכול דיבר אליו! פתאום הוא ראה את ה' בתוך כל הדיבורים!

אחת הבנות גם אמרה על עצמה שדווקא אחרי שהתקרבה היא הרבה יותר פתוחה לשמוע מאשר לפני ההתקרבות. אפילו שמראש לא היתה לה התנגדות לאף אחד אבל פתאום היא מקבלת חיות מכל דיבור!

אח"כ גם שמעתי שאפילו רבי נתן אמר על עצמו שהוא לומד גמרא מסוימת שכבר למד הרבה בעבר אבל עכשיו כשיש לו את הדעת של רבינו הוא מבין את אותו קטע באור אחר, באור של רבינו, הוא לומד גמרא וזה פשוט מתבאר לו לפי תורת "אזמרה", והוא כותב לבן שלו איך בלי האור של רבינו הוא לא קלט איזה עומק יש כאן בגמרא, אבל האמת היא שחז"ל התכוונו גם לזה כי הכול אמת.

וואו!! אם ככה אני לא "בוגדת" ח"ו ברבינו, ההיפך! אני משתמשת בכוח שהוא נתן לי, ביכולת להבין כל דבר באור האמת, וככה בעז"ה אזכה לקבל מכולם ולהתקרב לה' עוד ועוד.

תודה, חברות נפלאות! הארתם לי את העיניים!

  • יש לי עדשה
  • של דעת
  • של קדושה
  • הכול עובר דרכה
  • ואני -
  • בצדיק דבוקה!

More in this printout

View the whole printout