בן איש חי והליכות עולם פרשת האזינו דיני סוכה

[ה] בכל עת שיש קדוש יברך לישב בסוכה אחר ברכת קדוש ובזמן שלא מקדשים יש נוהגין לברך לישב בסוכה קודם ברכת המוציא אחר ברכת נטילת ידיים וכן נוהגים בביתנו וכן עיקר, ויש נוהגין לברך לישב בסוכה אחר ברכת המוציא קודם שיאכל ואין חשוב הפסק דהוי כגביל לתורינה"ע לכתחילה יש לברך בימי החג לישב בסוכה תחילה כשהוא עומד ואחר כך ישב ויברך המוציא והנוהגים לברך אחר המוציא יש להם על מי לסמוך וכשיש קידוש נוהגים לברך בזמן הקידוש] ובכל פעם שמברך לישב בסוכה יברך מעומד ואחר כך ישב ואם שכח ולא בירך קודם אכילה יברך כל זמן שלא סיים אכילתו, [ה"ע ואם סיים לאכול פת כל שעודו ממשיך לאכול תבשיל או פירות או משקה רשאי לברך לישב בסוכה ואם הוא מסופק אם בירך או לאו לא יברך ואם ירצה לברך ברכת המזון כדי שיטול ידיו ויברך לישב בסוכה ויאכל הרשות בידו, ואין בזה חשש גורם ברכה שאינה צריכה :

[ו] בליל א' ובליל ב' לדידן דיתבי בחוץ לארץ צריך לכוין באכילתו בכזית ראשון שהוא חיוב דאורייתא כמו כזית מצה בליל פסחנה"ע ויכוון גם לקיים מצוות סוכה זכר לענני כבוד שהקיף הקב"ה את עם ישראל בצאתם ממצרים לבל יכם שמש ושרב ובדיעבד כל שכיון לצאת בלבד יצא, לנכון לכתחילה לאכול כזית ראשון ללא תערובת לפתן], וטוב שיפרש דבר זה בפיו כשאומר לשם יחוד קודשא בריך ושכינתיה קודם אכילה, וצריך לאכול יותר מכביצה פת לכולי עלמא:

[ז] בכל לילה קודם שיכנס לסוכה יאמר לשם יחוד קודשא בריך ושכינתיה וכו' כמו שצונהו ה' אלהינו על ידי משה רבינו עליו השלום בסוכות תשבו שבעת ימים כל האזרח בישראל ישבו בסוכות למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים, שגם לפייד הפוסקים הפשטנים יש חיוב לפרש פסוק זה כולו בפיו במצוה זו, ויזהר ללמוד משנה מסכת סוכה בכל לילה בכל ימות החג בתוך הסוכה, והמבדיל בביתו יבדיל בסוכה :

[ח] לא יברך לישב בסוכה אלא בפת גמור, [ה"ע 51 גרם פת וטוב שיאכל 60 גרם לצאת לכל הדעות] אבל במיני מזונות לא יברך משום סבייל,[הייע ואם קובע סעודתו עליהם חייב לברך לישב בסוכה וגם ליטול ידיו וכן הקובע על תבשיל מחמשת מיני דגן כגון אטריות יברך לישב בסוכה, ולאחר אכילתו על המחיה,ואם אינו קובע עליו חייב סוכה ואינו מברך לישב בסוכה, ומאכל שאינו מחמשת מיני דגן כגון אורז אפילו אוכל הרבה מהם מצד הדין פטור מהסוכה והמחמיר הרי זה משובח ותבוא עליו ברכה] ובכל עת שיברך לישב בסוכה יכוין לפטור בברכה זו ישיבתו ואכילתו ושינתו עד זמן אכילת פת השנית אחרי זה, ואף על פי דמן הדין מותר לאכול אכילת עראי חוץ לסוכה, עם כל זה המחמיר שלא לשתות אפילו מים חוץ לסוכה תבא עליו ברכה, אבל שינה אפילו שינת עראי אסור לישן חוץ לסוכה, לפיכך אם רואה אדם חבירו בבית הכנסת מתנמנם בעת קריאת ספר תורה וכיוצא צריך לעורר אותו :

[ט] בכל לילה ישלח קערה תבשיל לאיזה עני, והוא חלק שבעה אושפיזין קדישין, והסוכה היא צילא דמהימונתא זכר לענני כבוד לכן לא ינהוג בה שחוק וקלות ראש, גם לא יכניס קדרות וקערות גדולות של תבשיל שדרכם להניחם בבית התבשיל, והנר אחר שכבה יסירנו מן הסוכה,

[יוד] אסור ליהנות מן האוכלין שתולין בסוכה לנוי בכל יום טוב כולו דהוקצו, ומותרין בליל אסרו חג אם לא חל בשבת, ואם נפלו ביום טוב מוקצין הם ואסור לטלטלם אלא יביאו קטן בן ג' או ארבע שנים ויטלטלם למקום אחר להצניעם שם עד אחר יום טוב ואפילו קיסם לחצוץ שיניו אסור ליקח מן הסוכה ואפילו מן הדפנות, מיהו אם ירדו גשמים יסיר הסדינין שתולין בדפנות דוקא כדי שלא יתקלקלו, לפיכך כשתולה הסדינין הדפנות קודם יום טוב יזהר שלא יתלם על ידי קשרים, שאם כן אם ירדו גשמים ביום טוב אסור להתיר קשרים של קיימא, אלא יתלם באופן שלא יצטרך להתיר קשרים :

[יא] קטן החריף מתחילת חמש שנים חייב אביו לחנכו במצות סוכה, ואינו חריף מתחילת שש שנים, ויש אומרים החריף עד שיגמור החמש שנים, ואינו חריף עד שיגמור שש, והנשים אף על פי שפטורים משום דסוכה מצוות עשה שהזמן גרמא, עם כל זה אם ישבו בסוכה יש להם שכר מצוה :

[יב] חולה אפילו חש בראשו או חש בעיניו פטור אם יש לו מנוחה חוץ לסוכה, ואם אין הפרש חייב, אבל לילה ראשונה אפילו חולה חייב לאכול כזית בסוכה[ה"ע לדעת מרן פטור והרמ"א מחייב ואין לנו אלא דברי מרן וגם לדעת הרמ"א שמחמיר בחולה מודה שלא יברך], והמצטער מפני הריח או יתושין וכיוצא פטור מן הסוכה, מיהו צריך שיהיה לו צער שיעור שדרך בני אדם להצטער בו, אבל אם הוא מפונק ומצטער על דבר מועט אינו פטור, וכל זה דוקא אם יצא מן הסוכה ינצל מצער זה, אבל אם אף על פי שיצא יגיע לו זה הצער של ריח או יתושין וכיוצא אינו יכול לפטור עצמו מן הסוכה,

[יג] יברך על נטילת לולב ושהחיינו קודם שיטול האתרוג, אבל הלולב יטלנו בידו קודם שיברך, ואם כרוך בגד על ידו בגלל פצע יסירנו קודם הברכה משום חציצה, ויש אומרים שיסיר גם הטבעת מאצבעו, ואם שכח ולא הסיר יטול שנית בלא ברכה, ויזהר שישים השדרה של הלולב כנגד פניו בעת הברכה והנענוע, ואסור לאכול קודם שיברך על הלולב:

[יד] אפילו חולה יברך ויטול לולב מעומד, וצריך שיטול הלולב בימין והאתרוג בשמאל, ויזהר בכך גם בהקפות כשמקיף בלולב, כי יש טועין בזה שאוחזים בלולב והאתרוג ביד אחת והסידור שקורין בו ההושענה ביד השנית, וזה אינו נכון אלא גם בהקפות יאחז האתרוג בשמאל ולולב בימין, [ה"ע בשעת ההקפות רשאי לאחוז הסידור בידו השמאלית וכל ד' המינים בידו הימנית ומי אפשר לו בנקל לאחוז בשתי ידיו עם הסידור עדיף שיעשה כן] ויזהר שלא יפריד האתרוג מן הלולב בשעת ברכה שפוגם בכך, וצריך לחבר האתרוג עם הלולב בסופו במקום אחיזתו מלמטה וכמו שכתב הארייי זייל ולכן צריך להזהר בזה: