Skip to content
מבשר טוב

חג הסוכות תשמ"ז אושפיזין דיצחק – גבורה

  • Sukkos
  • 5787
  • Hebrew
View printout

הנה יש ענין של הידור מצוה, ובפרט אצל סוכות מוצאים ענין של נוי סוכה בגמרא ובפוסקים, ואסור ליהנות.

ובכל פעם אצל מצוה מצינו היסוד של "הקריבהו נא לפחתך הירצך או הישא פניך אמר ה' צבאות. [מלאכי ל ק].

וכן צריך להביא מן המובחר כמבואר ברמב"ם (הלכות מנחות, ז הל): "מאחר שכולם כשרין למנחות למה נימנו, כדי לידע יפה שאין למעלה ממנו, והשוה והפחות שהרוצה לזכות עצמו יכוף יצרו הרע וירחיב ידו ויביא קרבנו מן היפה המשובח ביותר שבאותו המין, שיביא ממנו. הרי נאמר בתורה: והבל הביא גם הוא מבכורות צאנו ומחלביהן וישע ה' אל הבל ואל מנחתו. והוא הדין בכל דבר שהוא לשם האלי הטוב שיהיה מן הנאה והטוב, אם בנה ביתתפלה יהיה גאה מבית ישיבתו. האכיל רעב יאכיל מן הטוב והמתוק שבשולחנו. כסה ערום יכסה מן היפה שבכסותו. הקדיש דבר יקדיש מן היפה שבנכסיו. וכן הוא אומר כל חלב לה' וגו'. ע"כ.

והנה מאידך גיסא עיקר הסוכה הוא הסכך, והוא דוקא פסולת גורם ויקב, וצ"ע מדוע.

והנראה בהקדמה מ"ש החידושי הרי"ם עה"פ בתהלים מאשפות ירים אביון, שגם מאשפות, ממקומות מטונפים ירים אביון אביון החסר ורוצה כל דבר, ג"כ הקב"ה ירים אותו.

והוא הענין של סוכות, שאפילו אנשים שלא נתעלו בראש השנה ויום הכיפורים, בכל זאת בסוכות יכולים להתעלות. כמו שאמרו צדיקים גדלות מצות סוכה שנכנסים לשם עם הנעליים והלכלוך שעליהם. ובודאי יש כח למצוות סוכה לזכך ולטהר את האדם מכל לכלוך שיש בו, מכיון שהרי נכנס כולו בסוכה.

ויש מקשים איך אפשר ליכנס לסוכה שמבואר בכתבי אר"י הק' שהם שמות השי"ת וכו'. ומתרצים: שגם ליהודי ישנו בו שמו יתברך בקרבו [כמ"ש מזה במקו"א].

ואם כן הוא בחינת שמות על שמות, ובהכרח שיש בכח הסוכה לפעול זה שיתעורר ויצא שם השי"ת אשר נמצא בבני ישראל, בלי מחיקה, ובטהרה.

וישנו רמז לכאורה על זה, שהרי הסוכה הוא כנגד ענני הכבוד, ומצינו שענני הכבוד פלטו את שאינם ראויים ואם כן בודאי יש בכח הסוכה לפלוט מאתנו מה שאינו כראוי, ורק צריך להאמין ולזכות לזה, שעל ידי אמונה אפשר להמשיך כל השפעות טובות. ועל כן יסוד סוכה הוא צילא דמהמנותא.

וגם ענני הכבוד היו קולטים כל החיצים והאבנים שהיו שונאי ישראל זורקים על בני ישראל וניצולים, ואם כן ישנה מעלה לסוכה שכל הרע הנפלט מעולם מזמנו על ידי הסוכה נוכל לינצל שלא יבוא בגבולנו. וכח המשכת הסוכה צריך להיות על כל השנה ועל כל הזמנים, אם זוכים לעשות כראוי, וגם רישומה ניכר על מקומה ועצי'. וק"ו בבני ישראל. ויסוד הדבר הוא כשנקיים בענוה ושפלות רוח אז נקלט קדושה בני. נשראל.

ולכן מבואר בגמרא עבודה זרה [כ] דלעתיד לבוא הבחינה תהא בין ישראל לעכו"ם על ידי מצות סוכה, ועכו"ם בועטים, מכיון שנפלטים ממנה אין להם שייכות לסוכה.

ולכן מצינו בפייט: "אל תהא מצות סוכה קלה בעיניך", שהרי באמת כל מצוה צריך שלא תהא קלה בעיניך, כדאיתא במשנה באבות: "הוי זהיר במצוה קלה כחמורה", אמנם מכיון שנכנס למחיצת השי"ת צריך שמירה טפי. ולכן מבואר דהמקיים מצות סוכה כאילו קיים כל המצות, כמו שמוצאים מצוות שבת וכו' דשקולה כנגד כל המצוות, ומפרש החידושי הרי"ם דיש בה מעלת כנגד תרי"ג, ולא כמו מצוה אחת שהיא כנגד אבר מסויים.

כמו כן אפשר שבמצות סוכה, מכיון שנכנס עם הנעליים והלכלוך עליהם גם כן, יש בהם הסגולה שהיא כנגד דכל גופו של אדם, ולא כמצוה שהיא כנגד אבר יחידי, ודו"ק.

וגם מכיון שמטהר את האדם מלכלוך שבו, על ידי זה יש קיום למצוות שאדם עושה במשך כל השנה - שתעשה רושם עליו ולא יחצוץ פסולת הגשמיות של העולם בין המצוה ובין עצמותו.

ויהי רצון שנזכה לשמור ולקיים תוה"ק מתוך הרחבת הדעת ונזכה לשבת בסוכתו של לויתן בביאת גואל צדק במהרה בימינו אכי"ר.

More in this printout

View the whole printout