במה שכתב בשערי תשובה בסימן תרנ"ז ט, וכן כתב בספרו מטה אפרים י לחג הסוכות, בענין קניית לולב ומיניו שראוי לשלם במעות קודם החג, לצאת לכל הדיעות דסבירא להו יא דמשיכה אינו קונה מדאורייתא, עיין שם. וכן עשיתי בעת קנייתי הלולב בערב החג דהאי שתא (כמנהגי מאז).
אך אמרתי לידיד נפשי הרב רש"א שליט"א, דיש לומר דבשנה הזאת וכי האי גונא מודה דאין צריך, דהא מדרבנן קונה במשיכה בעלמא יב, ורק מן התורה הוא דיש לומר דצריך גם מעות לקנות, אם כן בשנה הזאת דכל עיקר מצות לולב אין בו מדאורייתא, ודאי דסגי ליה במשיכה לחוד אף לכתחילה.
אלא דיש לומר, דראוי לחוש להסבורים יג בסימן תרמ"ט דפסולי יום ראשון פסולים אף ביום שני דחוששין לספיקא דיומא. וחידוש שלא העיר הגאון הנ"ל בזה, בחל יום טוב ראשון בשבת דאין צריך כל כך, והוה ליה ספק ספיקא.
ובאותו ענין, נזכרתי בדברי קצות החושן סימן קצ"ד יד, מה שכתב שם בענין קנין אגב דאיך יועיל להפקיע איסור בכור, לדברי תוס' בבא קמא (דף יב ע"א טו) דהוא דרבנן ואיסור בכור הוא דאורייתא טז, עיין שם.
ובעניותי איני רואה שנאמר דאיסור בכור הוא דאורייתא בזמן הזה, ולשיטת הרמב"ם יז דסבירא ליה דבכור בחוץ לארץ אינו קדוש ליקרב עיין שם, ודאי דיש לומר דאינו מדאורייתא בזמן הזה. ואף להחולקים יח, מכל מקום יש לומר דבזמן שאי אפשר להקריב לא שייך כל כך לקרותו קדשים בחוץ, עיין תוס' עבודה זרה (דף יג ע"ב יט) ובכמה מקומות כ.
ואם נגמגם בזה מכמה טעמים, מכל מקום יש לדון דאפילו תימא דלא הוי קנין שיקנהו הנכרי, מכל מקום יש לומר דהרי לפחות הפקירו והפקיעו מרשותו על כל פנים, ואם כן משום הפקר נמי ליפטור. ועיין מהרי"ט אלגאזי בהלכות בכורות כא ובתשובת עבודת הגרשוני כב ותשובת חתם סופר כג, בענין הפקר מבכור.
והנה לענין חמץ נמי יש להעיר עוד בדבריו ז"ל כד, ואפשר דמשום הערמה לא מהני כמבואר בירושלמי פרק ב דפסחים כה, ובכי האי גונא שעשה כדין הרי על כל פנים מהניא מתורת הפקר. ויש לגמגם בזה קצת מבבא מציעא (דף י ע"ב), ויש לחלק מנידון דידן ואין כאן מקום לבא בארוכה, ואי"ה יבואר במקומו.
הגאון רבי אליהו דוד רבינוביץ - תאומים
האדר"ת זצ"ל כו