"ושבח אני את המתים שכבר מתו מן החיים אשר המה חיים עדנה" (ד, ב).
ראוי להבין מאי "המתים שכבר מתו", בודאי כיון שמזכירים בשם מתים, ודאי מתו. ועוד, "מן החיים אשר המה חיים", כיון שהם חיים, מאי "אשר המה חיים". ועוד, "עדנה" מהו פירושו, יאמר 'עד הנה' כמו בכמה מקומות.
ואפשר לומר, במה שכתב הרב מזכה את הרבים הרב אליהו הכהן זל"ה, כנראה שהוא בספר מנחת אליהולט, וזה לשונו: יש להקשות במעשה דר' יהושע בן לוי שנכנס חי בגן עדן כמבואר במס' כתובות, איך זכה הך זכייה ליכנס חי בגן עדן, מצינו כח התלמיד יפה מכח הרב משה רבינו ע"ה רבן של כל ישראל, איך יתכן דבר זה שיהיה כוחו של ר' יהושע בן לוי גדול מכוחו של משה רבינו שלא זכה משה במעלה זו ליכנס חי בגן עדן.
ותירץ הוא ז"ל, יען שאדרבה מיתה לצדיקים הוא דבר גדול וזכיה גדולה, שמתפשט מלבוש [ה]בלי עולם שהוא הגוף על ידי המיתה ונקבר בקבר, וע"י זה נשאר זך ונקי, אבל (ו)[כש] הולך חי לגן עדן הולך ב[ה]אי גופא קשיא, ואינו יכול לזכות מי שנכנס חי כמו מי שנכנס מת, ועיין עליו בדבריו הקדושים.
עוד ידוע מה שאמרו חכמי הזוהר זיע"אמא, שכל דבר שברא הקב"ה בעולמו הם כמו זכר ונקבה. כמו: שמש וירח, שמים וארץ, מידת יום ומידת לילה, כמו עדן ועדנה, עדן הוא זכר והוא למעלה, עדנה היא נקבה והיא למטה כמו שמים וארץ. וידועמיב, שר' יהושע בן לוי נכנס בגן עדן של מטה שהוא בארץ, כמו שנראה ממה שאמרו בגמרא הנז'.
וזה אפשר כונת הכתוב, "ושבח אני את המתים שכבר מתו" שהם אותם הצדיקים שזכו ומתו (ונתפשרו) [ונתפשטו] מלבושא דהאי עלמא, והלכו במנוחות שאננות גן עדן של מטה, כמו משה רבינו ע"ה וחבריו, לאותם אני משבח יותר ויותר מאותם החיים שהלכו בחיים חיותם לגן עדן של מטה שהוא "עדנה" ולא "עדן", שהם יען שלא נתפשטו מאותו לבוש דהאי עלמא שהם ב"עדנה" נוקבא ולא דכר, ע"כ, ודו"ק.
הגאון רבי שלמה יצחק (בכ"ר יוסף) מיוחס זצ"ל, מחכמי ירושליםמג.
"שמח בחור בילדותיך" (יא, ט).
ומדקדק האלשיךמד שלא אמר שמח בחור 'בבחרותך', עיי"ש.
יג) "טוב ילד מסכן וחכם" גו', פירש רש"ימו יצר ונראה לי מסכן וחכם דמוי פירש רשווייצר טוב, ולמה נקרא ילד, שאינו בא לאדם עד י"ג שנים כו'.
וזהו שאמר "שמח בחור" דהיינו כשנעשה בר מצוה, ובא לו הילד הנזכר שעל ידי כן ראוי להוליד מעשים טובים, כדאיתא בספר עוללות אפריםמי הטעם שנעשה בר מצוה לי"ג שנים, באשר שאינו ראוי להוליד מעשים טובים עד י"ג שנים, כמו שאשה אינה ראויה להריון עד י"ג שנים, עיי"ש. וזהו "בילדותך" דהיינו עם הילד הנזכר.
ואחר כך אמר "ויטיבך לבך בימי בחורותיך", ע"פ דאיתא במדרש רבה במגילת רותמים על הקראמט "ויאכל בועז וישת וייטב לבו", מאי "וייטב לבו" עסק בדברי תורה, שנאמר "טוב לי תורת פיך". דבר אחר, שהיה מבקש אשה, שנאמרנא "מצא אשה מצא טוב", עכ"ד.
לפי זה, זהו שאמר כאן על התורה ועל האשה "ויטיבך לבך בימי בחורותיך", שעל ידי זה "והלך בדרכי לבך ובמראה עיניך", שר"ל שלא יזיק לך עוד שני סרסורי עבירה האלו.
כת"י רבי אברהם פוזנר זצ"ל
וזהו נמי שאמר "ודע כי על כל אלה", ר"ל כיון שתוכל לשמור עצמך מחטא בימי בחורותיך על ידי היצר טוב והתורה והאשה, שכל אלה נתן ה' לטובת האדם להציל אותו מחטא, כידוע מאמר רבותינו ז"לנב, "על כל [אלה] יביאך האלקים במשפט" אם לא תשמור עצמך מחטא ח"ו, וק"ל.
הגאון רבי אברהם פוזנר זצ"לנג.