"וימת שם משה" (לד, ה).
בפסוקני "וכל בניך לימודי ה' ורב שלום בניך". שמעתי משם מפי המפרשים, ומביא אותו הרב נשמת חייםנה אבואלעפיה, בהקדים מה שכתבו על מה שאמר משה רבינו זיע"א [שכל מה שלמד] מפי הקב"ה שלא שכח אות אחד, וכל מה שלמד לימד אותו ליהושע, ובימי אבלו של משה נשתכחו ממנו ג' מאות הלכות ובקשו ישראל להורגו [את יהושע], ואמר לו הקב"ה צא וטרדם במלחמהני. נמצא, בעבור שלמד ממשה נשתכח ממנו ג' מאות הלכות.
וזהו אומרו, שלעתיד לבא כלם ידעו אותי ולומדים מפי הגבורה ואינם שוכחים אות אחת א"כ לא יצטרכו מלחמה, וזהו שאמר "וכל בניך לימודי ה' ורב שלום בניך" - שלא יצטרכו מלחמה.
אופן אחר נראה לפרש בהקדמה זו, במה שאמרו בש"סני: עתידה תורה שתשתכח מישראל, אמר רשב"י ח"ו שהתורה ישתכח מישראל, אלא שמיום שנחרב הבית לא יצא דין על בוריו כמו שקבל משה מפי הגבורה, וזהו טעם מחלוקת הש"ס בכל התורה - בעבור השכחה.
ועוד נקדים מה שאמרונ": "אל תקרי בניך אלא בוניך" שהם כינוי לתלמידי חכמים, וזה אומרו "וכל בניך למודי ה'", ומאחר שהם לומדים מפי הגבורה לא נשאר מחלוקת בין החכמים, וזהו שאמר "ורב שלום בניך" שהם החכמים.
עוד יכולים לומר, כפשטא דקרא שהם בנים ממש, כמו שאמר הכתובנט: "בנים אתם לה' אלהיכם". וכל מחלוקת שיש בעולם, תחלתו יבוא מן הקנאה מיצר הרע, בעבור העושר והחכמה והממשלה שימצא במקצת, ורוצים כולם ומתאוים שיהיו כאחד מאלו השלמים שיש באיזה צד שיהא, או חכמה או ממשלה או עושר, ואינם יכולים להשיג, להם יתהפך לשנאת חנם ומחלוקת, אבל לעתיד לבא יהיו כולם חכמים כמו שנאמר "ולא ילמדו עוד איש את רעהו וגו' כי כולם ידעו אותי", ולא יש הפרש אחד מחברו כלל, יען לומדים מפי הגבורה וכלם שוים, א"כ לא ישאר קנאה ושנאה, ולא יבוא למחלוקת. וזה הוא שאמר, מאחר ש"כל בניך לימודי ה' - ורב שלום בניך".
הגאון רבי יוסף דוד אבולעפיא זצ"ל, אב"ד בטבריה ודמשקסא.
חידושים כת"י לחד מחכמי תוניס זצ"לעב.