Skip to content
קובץ גליונות - יו"ט

דברים שהביא רבינו מרבותיו וזקניו מצוקי ארץ זיע"א

  • Sukkos
  • 5787
  • Hebrew
View printout
לרגל ימי חג הסוכות זמן שמחתנו נביא ליקוט מדברים שנשמעו מפי רבינו שליט"א במהלך השנים מהנהגותיהם והליכותיהם של אאמו"ר רבותינו זללה"ה בחג הסוכות.

שלא לצאת מהסוכה

כיצד מצות ישיבה בסוכה, שיהיה אוכל ושותה, וישן ומטייל, (לשיטתו). ודר בסוכה כל שבעת הימים בין ביום בין בלילה כדרך שהוא דר בביתו בשאר ימות השנה (שלחן ערוך ריש סימן תרלט). אאמו"ר הגראי"ל זללה"ה השתדל מאוד שלא לצאת מן הסוכה כלל, ובקושי יצא לתפילות ולשאר צרכי מצוה. בעיקר השתדל שלא לצאת מן העיר בחג הסוכות, ומספרים שפעם אחת יצא מן העיר לצורך גדול אך הרכב נתקע בדרך והוא הוצרך להגיע למקום חפצו במונית, וראה בכך סימן מסוים משמים ומאז הקפיד בזה יותר. ואף שבפשטות לא זו הכוונה ב'מטייל', אך זכורני שאפילו בהליכת ארבע אמות אחר האכילה שהיה אאמו"ר מקפיד בה (עיין ב"מ קיג, ב), התאמץ שתהא הליכה זו בתוך הסוכה.

שמחה יתרה בסוכות

במשך שנים רבות היה אאמו"ר מתפלל בליל שמחת תורה בישיבת 'גאון יעקב' שהייתה מרוחקת מביתו, ונהגו הר"ר יצחק רוזנגרטן היה מציע לו שייקח אותו ברכבו לפחות צד אחד לפני כניסת יום טוב לישיבה, אולם אאמו"ר סירב ואמר שחבל על כל רגע שאינו יושב בסוכה, שהרי יכול לשבת בסוכה עד קרוב לתפילת מעריב, ואז ילך ברגל... ואכן גם בזקנותו, שארכה לו הדרך כעשרים וחמש דקות במאמצים גדולים, העדיף את הדרך הארוכה והעיקר שלא להפסיד רגע אחד מן הישיבה בסוכה. ובערוב ימיו כבר בנו סוכה מיוחדת בישיבה ורק אז התרצה. פעם נוכחתי אצל מו"ח הגר"ח קניבסקי זללה"ה והוצרכנו לצאת לשמחה משפחתית, וראיתי שהוא ביקש שיביאו לו את מלבושו העליון לתוך הסוכה כדי להרוויח שגם רגעי הלבישה יהיו בתוך הסוכה. ופעם שמענו ממו"ח שסיפר בשם אביו הסטייפלר, שהכיר רב אחד שלא יצא מן הסוכה כל שבעת הימים כלל, וכששמע זאת מרן החזון איש אמר שצריך לדעת שסוכה אינה בית סוהר, אלא צריך להיות תשבו כעין תדורו, ואפשר לצאת ולבוא. רבינו שליט"א גם מקפיד מאוד ככל הניתן למעט ביציאה מן הסוכה, מלבד לבריתות ושמחות בית השואבה שרואה בכך חיזוק למקומות התורה, ואף בתפילות מנחה וערבית בשנים האחרונות מתקיים מניין בביתו שיש בזה תוספת מעלה. ושנה אחת נערכה ברית לנינו במעונו אחר תפילת ותיקין שהתקיימה אף היא בביתו, והיה שרוי כל אותו היום בשמחה גדולה שכמעט שלא נצרך לצאת מהסוכה כל היום.

שינה יחידי בסוכה

מו"ח הגרח"ק הקל לישון יחידי בסוכתו כדעת הגר"א (מעשה רב הלכות סוכה רי"ט), וסמך על כך שבבחרותו ארע פעם שקרא לו מרן החזון איש לישון עמו בסוכתו כדי שלא ישן יחידי (וכפי שהיה מקפיד בביתו), ולאחר שכבר שכב אמר לו שנזכר שהגר"א אומר שבסוכה אין צריך לחוש, כי שומר מצוה לא ידע דבר רע. אמנם רבינו שליט"א נוהג כהנהגת אביו זללה"ה להשאיר גם כך אור דלוק בלילה (כשיטת החכמת אדם כלל ס"ח), ודי בזה.

ברכת לישב בסוכה

בסוכות תשע"ב הגיע מו"ח הגרח"ק לביקור אצל חמיו מרן הגרי"ש אלישיב יחד עם רעייתו הרבנית ע"ה (יומיים לפני פטירתה), והגישו לפניו כוס תה. כידוע מו"ח סבר כדעות שאין צורך לאכול כדי לברך לישב בסוכה, אך הגרי"ש אלישיב שכידוע סבר כדעות שמברכים ברכת 'לישב בסוכה' רק על אכילה אמר, שאף על פי כן ביקור של אדם חשוב נחשב קביעות, וצריך לברך לישב, ואין ביקור חשוב מזה... ואכן מו"ח בירך על התה לישב. שאלה הרבנית ע"ה את אביה האם גם היא תברך על הקפה שהרי נשים אינן חייבות בסוכה, והשיב שכיון שנהגו לברך (כשיטת הרמ"א שחייבות במצות עשה שהזמן גרמא), שתברך גם היא.

ישיבת סוכה בין השמשות

סבר שאדם ההולך לישון בכניסת החג בזמן בין השמשות של ליל יום טוב ראשון, צריך לישון בסוכה, שאם לא כן נמצא שנכנס החג והוא ישן מחוץ לסוכה. אמנם הוא עצמו לא היה נכנס לסוכה אלא לקידוש אחר צאת הכוכבים (לשיטתו). גם מו"ח, בכניסת יום טוב ראשון של סוכות נזהר מאוד שלא לשבת בסוכה עד מעריב, מחשש ספק ברכה כמנהג החזון איש, ולא כמנהג אביו הסטייפלר שכבר היה יושב בסוכתו מבין השמשות ועד שלושים וחמש דקות אחרי השקיעה שאז היו צריכים לצאת למעריב, ומאידך בליל שמיני עצרת לא יצאו מהסוכה עד צאת הכוכבים. סיפר רבינו שליט"א שזוכר שבירחי כלה באחת השנים למדו מסכת סוכה, ומו"ר רה"י הג"ר שמואל רוזובסקי זללה"ה שאל את בעלי הבתים, מה הטעם בשמחה הגדולה שיש דווקא בחג הסוכות עד שכתוב בו "ושמחת בחגך והיית אך שמח"? וביאר על פי מה שאמרו חז"ל (ויקרא רבה ל, יב) שמצות ארבעת המינים הנאגדים יחד מסמלים הם את אחדות ישראל, ויסוד האחדות קיים במיוחד בחג הסוכות, אשר בו יוצאים ישראל מדירת הקבע שלהם ובכך מבטלים את ערך הגשמיות וקובעים בליבם את ארעיות העולם הזה, וכשמתבטלים הרצונות הגשמיים ממילא מתאחדים הלבבות, וכפי המבואר בדברי רבנו יונה במשלי (יח, א), ומובן שהשמחה הגדולה בחג הסוכות היא על האחדות המסמלת את יסודו ומהותו של החג. והוסיף רבינו שליט"א שאירע שבעת שמסר רבי שמואל שיעור בירחי כלה בסוגית מיגו דהוי דופן לעניין סוכה הוי דופן לעניין שבת, אמר בתוך הדברים דאמרינן מיגו שאפשר להוציא בשבת מהסוכה לבית, ואחד הבעלי בתים שנכח במקום קם ושאל: "והרי מיגו להוציא לא אמרינן?" והגר"ש השיב לו במהירות תוך כדי דיבור: "נכון, אבל כאן הוי גם כן מיגו להכניס, ומיגו להוציא שהוא גם להכניס כן אמרינן"... ועורר רבנו בהתפעלות ממעשה זה, שרואים את הרגישות של הגר"ש, שהציבור יהיה עסוק בחריפות שלו ולא בלעג על השואל.

הנהגות בסכך

אאמו"ר היה מניח קנים פרודים בכמות גדולה מאוד, אחר שכך ראה אצל מרן הגרי"ז זיע"א. מו"ח הגר"ח גם השתדל לסכך בענפי אקליפטוס וענפי דקלים (והיה קוטף בעצמו, שסבר שמצוה בו יותר משלוחו). בבני ברק פחות אהבו את הסיכוך בנסרים דקים (בלאפונים בלע"ז), ואולם בירושלים נהגו בכך, והגרי"ש אלישיב עצמו היה מסכך בהם כל השנים. וכשהורחבה סוכתו אמר לבני ביתו להוסיף קנים, וביאר שכשיש בלאפונים אין צריך להחליפם לדבר אחר, אלא שלכתחילה כשקונים ייתכן שיש 'מהדרין' יותר בקנים.

מנהג הזמנת האושפיזין

זכורני כשהגעתי לאכול אצל חמי אחר החתונה הוא סיפר שמרן החזון איש לא היה נוהג לומר 'אזמן לסעודתי' ולכן גם הוא אינו מזמין את האושפיזין, ואף שאביו הסטייפלר כן היה מזמין. אמנם סיפר לי שכשהוא עצמו אכל אצל חמיו מרן הגרי"ש אלישיב, נהג כמנהג חמיו שהיה מזמין את האושפיזין בכל סעודה בוקר וערב תכף אחר שטעם מפרוסת המוציא. ואאמו"ר בתחילה היה מזמין, אך בסוף ימיו לא היה מזמינם, וכשהיו שואלים אותו אם אפשר להזמין את האושפיזין, היה אומר בפליאה, אני אזמין אותם? אני ראוי להזמין אותם? האר"י הקדוש יכול להזמין, היה לו קשר איתם. אך אני, מי אני שאברהם אבינו יבוא אלי? אמנם רבינו שליט"א עצמו נוהג להזמין, כי כך ראה אצל אביו בצעירותו. וכששאלו על הסתירה מימי זקנותו, ביאר רבנו שליט"א שבסוף ימיו, כשאנשים התחילו להסתכל עליו וללמוד מהנהגותיו, שינה דברים רבים מהנהגתו, כיון שראה בזה יוהרה כביכול להזמין אותם, ולכן הפסיק. והוסיף שכל השנים מתחילת אמירת הסליחות היה אאמו"ר בוכה וכמעט שלא יכול להוציא מילים מפיו אלא רק בכה ובכה. וכן בליל תשעה באב היה יושב על הרצפה ובוכה בכל הקינות, ואילו בסוף ימיו שינה מהנהגתו כיון שראה שאנשים מסתכלים עליו וחשש ליוהרה.

More in this printout

View the whole printout