שו"ת ופרקי חינוך להורים ולמחנכים
מתוך כינוס מחנכים ברשת תלמודי תורה "עטרת שלמה" בארץ הקודש - טבת תשפ"ה
שאלה: איך אפשר להחדיר לתלמידים לבוא בזמן ולהקפיד על זמנים, כי לפעמים המלמדים לא יודעים מה הם צריכים לעשות כשישנם ילדים שמאחרים לתלמוד תורה, האם להשאיר בחוץ או לא, שהרי זה דבר שמפריע גם לילד וגם לכיתה?
רבינו: ראשית צריך דוגמא אישית, אם רואים שהמלמד מאחר (ולרוב מסיבה מוצדקת) הילדים חושבים שפחות חשוב להקפיד על זמנים ושגם הם יכולים לאחר. בדרך כלל אם המלמד לא מאחר, גם התלמידים לא מאחרים. וכשתלמיד כן מאחר, דבר ראשון צריך שהוא ייתן סיבה, הוא חייב לתת סיבה למה איחר. ואחר כך המלמד צריך לעשות משהו כדי שיבין שיותר אסור לו לאחר, אולי שיושיב אותו במקום אחר באותו יום, צריך לראות מה העונשים בכיתה, אבל לא להשאיר בחוץ כי זה רק נזק, הוא ילך לרחוב וירד ברוחניות. וכמובן כשיש סיבה מוצדקת לא מענישים, וגם לפעמים זה לא באשמת הילד אלא אחד ההורים אשם באיחורים.
שאלה: תלמיד שמאחר כל יום בקביעות, האם להעניש אותו כל יום?
רבינו: המלמד צריך לומר לו, אם אתה רוצה להמשיך במצב הזה תחפש מקום שמסכים לכך, וכמובן לדבר שוב ושוב על חשיבות ההגעה בזמן עד שהילד יפנים.
שאלה: כיום מקובל שאורך השיעורים בכיתות הוא כשעה, ויש מלמדים שחושבים שזה ארוך מדי ולכן מפעם לפעם הם נותנים שיעור חופשי כדי שלילדים יהיה יותר זמן לעצמם, האם אכן ראוי שמלמד שחושב ששעה זה מדי הרבה בשביל הכיתה שלו, שיוציא אותם לשיעור חופשי?
רבינו: הוא יכול להכין סיפור יפה לזמנים כאלו, או שיעלה איזו שאלה לדיון עם סברות שידונו בזה, יש הרבה ספרים של שאלות מעניינות, 'חשוקי חמד' ועוד, אבל לא לשחרר סתם. וגם חשוב להקפיד שיהיה בלי לחץ, הדור של היום מאוד מפונק, וככל שהכיתה יותר גבוהה צריך שיהיה פחות לחץ.
שאלה: יש הרבה מלמדים שמלמדים באותה כיתה גם בבוקר וגם אחר הצהריים, האם זה טוב או שעדיף להחליף?
רבינו: עדיף להחליף, מדי הרבה שעות עם אותו מלמד כבר 'ליבו גס בו', לפעמים אחר הצהריים יש יותר חוצפה. אם זה מלמד אחר ייקח להם יותר זמן עד שיעזו, אבל אם זה אותו מלמד זה קורה יותר מהר. אמנם אי אפשר לומר בזה כללים, יש מלמדים שמחזיקים את הכיתה מאוד טוב גם אחר הצהריים, אבל בדרך כלל עדיף להחליף, זה טוב גם למלמד וגם לתלמידים. וכמובן שיש יוצא מן הכלל, זו לא הלכה למשה מסיני.
שאלה: אצלנו בת"ת מתחילים ללמוד גמרא בכיתה ג'. במה צריך להתמקד יותר, על ידיעת השקלא וטריא בעל פה, או על קריאה בפנים והבנת שפת הגמרא?
רבינו: קריאה בפנים, יש בחורים בישיבות גדולות שלא יודעים לקרוא גמרא בפנים.
שאלה: באיזה כיתה צריך ללמד כתב רש"י ולהרגיל לקרוא רש"י בפנים?
רבינו: בכיתה ד'. ילדים תופסים מהר מאוד, שיתחילו לקרוא ישר בפנים ויבינו.
שאלה: מלמד שמכניס את דברי רש"י בתוך לימוד הגמרא האם צריך שילמד אחר כך את פירוש רש"י בפנים, כי את הילדים זה משעמם, שכן הם כבר יודעים זאת?
רבינו: ללמוד, אפשר תוך כדי לימוד הגמרא לומר מה הגמרא שואלת, ראיתם איך רש"י מסביר את השאלה, ולקרוא את רש"י בפנים תוך כדי לימוד הגמרא ולאו דוקא אחרי. אבל חשוב מאוד ללמוד רש"י בפנים. יש הקלטה מפורסמת של מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל לומד באמצע הלילה, הוא גומר את הגמרא ואז לומד רש"י, ומכיון שאין ד"ה על כל מילה בגמרא הוא משלים את הגמרא שבין ד"ה אחד לשני. הוא למד את הגמרא בתוך רש"י, ולא את רש"י בתוך הגמרא.
שאלה: בכיתה ח', האם ישנם דברים מסוימים שכדאי יותר להתמקד בהם בלימוד הגמרא?
רבינו: ללמוד בחברותות ולהכין את השיעור, וכשהמלמד ימסור את השיעור שיראו שהכינו נכון. גם בזה יש בחורים בישיבות גדולות שיודעים לומר סימן שלם בקצות החושן ולא יודעים להכין עמוד גמרא. הדורות השתנו מאוד, כשהייתי בן עשר נבחנתי לישיבה קטנה פוניבז', הכניסו אותי לחדר ואמרו לי להכין דף בפרק המפקיד, ושבעוד שעה יבואו לבחון אותי, וכך היה. היום יש בחורים שלא יודעים איך להכין גמרא, הם צריכים שוטנשטיין בשביל זה.
הזוהר הק' אומר שכל בעלי החיים לא מתקדמים בחייהם, ולכן כתוב "שור או עז כי יולד" הוא נולד שור ומת שור, הוא לא משתנה, אבל האדם כל הזמן משתנה ומתקדם, יש את הזמן מהלידה עד הברית (משמע מדבריו שבברית מקבלים תוספת לנשמה), אחר כך מתחיל ללמוד, אחר כך מתחתן ויש לו ילדים והוא מלמד גם אותם. תמיד צריך שתהיה ניכרת ההתקדמות. גם בחיידר, בכיתות הנמוכות לומדים בעיקר מה הגמרא אומרת, אבל בכיתות הגבוהות צריך ללמוד יותר סברות, מה הגמרא הבינה בהוה אמינא ומה במסקנא, מה היה קשה לתוס' ומה הבינו בתירוץ, אלו דרגות של התקדמות.
שאלה: האם לעודד בחיידר ללמוד משניות בעל פה, כי לפעמים זה מגיע על חשבון ההבנה?
רבינו: בכיתות הנמוכות לעודד, בגבוהות לא. צריך ללמוד בעיקר מה שלומדים בחיידר, יש הרבה ארגונים שלומדים עם הילדים בערב משניות וכדו', וצריך לראות שזה לא על חשבון החיידר. הילד צריך לדעת שהוא יצא תלמיד חכם אם הוא ידע טוב מה שלומדים בחיידר, זה עיקר הלימוד שחשוב לו לדעת כילד, השאר זה רק תוספות.
שאלה: איך גורמים למלמדים לא להישחק אחרי תקופה ארוכה שמוסרים שיעורים יום יום?
רבינו: מחמאות, זה מה שנותן את הכוח. יש מקומות שהמנהל עושה את זה, יש מקומות שהמלמדים מפרגנים אחד לשני, והכי חשוב שההורים יפרגנו. הורים לא מבינים כמה כוח זה נותן למלמד, שאומרים לו שהילד כל כך נהנה לבוא לחיידר וללמוד והוא יודע כל כך טוב את כל החומר שנלמד, זה מחייה את המלמד.
סיפר לי מלמד מאוד טוב בבני ברק שיום אחד ניגש לאבא של תלמיד ואמר לו, נראה לי שאפשר לברך על הילד שלך ברוך משנה הבריות, הוא ממש השתנה לטובה. אמר לו האבא, ואני חושב שעליך אפשר לברך ברוך יוצר האדם, פשוט יצרת אותו מכלום. המשפט הזה נתן למלמד הזה כוחות, וכיום הוא אחד המלמדים הכי טובים בבני ברק. זה כוח של מילה טובה. מרן הגרמ"י לפקוביץ אמר פעם שאם הוא יודע שהוא אמור לפגוש איזה אבא בערב, כבר בבוקר בשיעור הוא יותר ישים לב אליו, כי מסתמא האבא ישאל איך הבן שלי, אז אני צריך שיהיה לי מה לומר. זו חובה להיות בקשר עם המלמד, לא לנדנד מדי, אבל מדי פעם להתעניין וגם להחמיא, הורים לא יודעים כמה זה טוב ומחזק, הוראה זו עבודה קשה ודורשת דרבון.
כיום המצב הוא שלקחו למלמדים את כל הכלים, אסור לתת סטירה, אסור להראות חיבה, אם תשים יד על הילד מחר אתה בכלא, מה נשאר? רק מילה טובה, גם למלמדים וגם לתלמידים.
שאלה: כמה ראוי לצאת לטיולים עם התלמידים?
רבינו: צריך לצאת מדי פעם, אבל לא למקומות מסוכנים, ולוודא שאין פריצות. אם יש בעיה תמיד יאשימו את המנהל.
שאלה: מאיזה גיל כדאי שהילדים יתפללו בחיידר במניין?
רבינו: יש מקומות שרק כיתות ח' ויש מקומות שגם בכיתות ז', וזה טוב, כי רק בחיידר לומדים להתפלל. בבית לא מתפללים, קמים מאוחר, אומרים מה טובו ורצים לחיידר. צריך למנות מלמד שישמור עליהם, אבל זה גם דבר טוב כי ילדים מאוד רוצים להיות חזן ובעל קורא, זה מפרגן להם שהמלמד הגיש אותם חזן וגם נותן להם ביטחון עצמי.
שאלה: רוצים לעשות חיזוק כללי בתלמודי התורה, על מה כדאי לעשות את החיזוק?
רבינו: התמדה, זה הכי חשוב. מי שמתמיד יוצא ממנו משהו, ומי שלא, גם אם הוא מוכשר מאוד ולמדן, אם הוא לא מתמיד לא יוצא ממנו כלום, רק התמדה, 'מה אהבתי תורתך כל היום היא שיחתי'.
ה' יעזור שתזכו להרבות גבולכם בתלמידים הגונים ושתזכו להצלחה גדולה ילדי ישראל.