Skip to content
אמונים נצר - קאסאן בית שמש

דרשת התעוררות קודם אמירת ההושענות הושענא רבא תשפ"ו - 'הושענא למענך אלקינו' צעקה ותפילה לרומם כבוד השכינה הקדושה

  • Sukkos
  • 5787
  • Hebrew
View printout

אמרו חז"ל במשנה (שקליס פ"ס מ"ס) 'מי שאבד חותמו ממתינין לו עד הערב', ופירשו צדיקים (עי' ייטן פניס לסוסענס לכס ד"ס ויכס ילקק כסס סמפלסיס) שהכוונה ליום הגדול של הושענא רבא שאנו עומדים בו, כי הנה בראש השנה יכתבון וביום צום כיפור יחתמון, ובהושענא רבא יש בו חתימה נוספת שיהא חותם בתוך חותם (סעס"כ ללוסי חג הסוכות ללוס ו), ומי שאבד חותמו ממתינין לו עד הערב שהוא יום הערבה ממנהג נביאים, ושתי פעמים תיבת 'חותם' עולה כמנין שם מ"ב היוצא מראשי תיבות 'שועתנו קבל ושמע צעקתינו יודע תעלומות' שהוא שם שקוצי"ת, שהוא בגימטריא ב' פעמים חותם, לרמז כי ביום זה שבו יש את החותם השני מתכנסים בני ישראל בבתי כנסיות וצועקים ומשוועים להשי"ת הרבה פעמים 'הושענא נא הושענא נא'.

אבותינו הקדושים נהגו להזכיר ביום הושענא רבא את דברי השל"ה הקדוש (מסכת סוכס תולס סול לות ע), שמבאר את דברי הגמרא (כ"ס יק.) שאמרו על הפסוק 'דרשו ה' בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב' (ישעיס כס ו) שהזמן בו השי"ת הוא מצוי וקרוב הוא 'אלו עשרה ימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים', ומקשה השל"ה הק' שהרי בין ראש השנה ליום הכיפורים אין עשרה ימים אלא רק שבעה ימים. ומבאר שכוונת הגמרא לעשרה הימים שבין יום הקדוש להושענא רבא, כיון שגם יום כיפור מכונה בכתוב (יקזקסל מ ל) בשם 'בראש השנה בעשור לחודש', ויום הושענא רבא גם הוא בחינת יום הקדוש, כי גם בו יש סליחה וכפרה, וביום זה ניתן לנו עוד הזדמנות ואפשרות לתקן מעשינו ולהתחנן שייטיב לנו החתימה.

זקה"ק הבני שלשים זי"ע (כסקלמס ד"ס מס שתללס) מבאר את דברי השל"ה הק' למה נצרכו שתי מיני העשרת ימי תשובה, כי בכחות הרע יש שתי מיני קליפות, אחת הנקראת מחל"ת שהיא המביאה את האדם להוללות ושחוק וקלות ראש, והשנית היא הנקראת לילי"ת שהיא המביאה את האדם לעצבות ומרה שחורה בזמן שצריך להיות בשמחה כאשר מקיים מצוות ומעשים טובים. ולזה בעשרת ימי תשובה הראשונים מראש השנה עד יום הכיפורים עסקנו בתשובה בבכיה בדמעות ובתענית כדי להכניע את קליפת לילי"ת שהביאה את האדם להיות בעצבות שלא בזמנו, ובימים אלו של זמן שמחתנו ששמחנו עם מצוות השי"ת בישיבה בסוכה ונטילת ד' מינים יש לנו עשרת ימי תשובה להכניע את קליפת מחל"ת שהביאה את האדם לשמוח בדברי הבל.

מורי ורבותי!! בוודאי צריך האדם להיות בשמחה על שזכה להיות מהעם הנבחר ולהיות עובד ה' ולקיים מצוות ה', אבל כאשר עומדים אנו ביום זה כאשר כלל ישראל נמצא במצב של עת צרה וצוקה נוראה עד למאוד, כי אם לפני שנתיים (כסנת תקפ"ד) חשבנו שכלו כל הקיצין בעת אשר דם ישראל נשפך כמים בשחיטות ורציחות משונות ונוראות, אבל בעת הזאת שהמצב הוא שאחינו מבני ישראל הם יושבי חושך וצלמוות בבית האסורים רק מחמת חפצם לעשות רצון ה' זוהי צרה גדולה ועמוקה הרבה יותר, היאך יתכן כזאת שכחות הרע יהיה להם שליטה על נשמות בני ישראל, דער עולם איז פארשלאפן ואין עומדים על עומק הצרה הנוראה אז מ'רייסט שטיקער פון אידישע קינדער, ואין אנו יודעים מה עוד עומד לפתחנו ומה עוד הם זוממים לגזור עלינו.

יום גדול ונשגב זה נקרא יום הערבה, ואיתא בזוהר הקדוש (ק"ס כס.) שיש חמישה מיני כחות של ערב רב שראשי תיבות שלהם הוא נג"ע ר"ע, והם נפילים גיבורים עמלקים רפאים ענקים, וכאן עומדים ושולטים תרבות אנשים חטאים של ערב רב, וצדיקים מראשית כזאת אמרו וגילו ברוח קדשם שכך יהיה, ואכן עבר זמן רב של כשבעים וחמש שנה עד שנתקיימה נבואתם, אבל כעת הגענו למצב הנורא הזה, היאך יתכן מצב כזה שיהודי ישב אסור באזיקים בבית הכלא רק מפני שהוא רוצה לצעוק 'שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד' ולהשאר נאמן לה' ולתורתו?!

יש לומר שלכן ביום הזה אנו לוקחים את החמש ערבות, שהערבות הוא מרמז על הערב רב, ומכים בהם על הארץ לבטל את חמש כחותיהם של כחות הרע ולעשותם כעפרא דארעא שיתבטלו מכל וכל. הגזירה היא נוראה עד למאוד, ואנו מתחננים וצועקים: אבינו מלכנו קרע רוע גזר דיננו!! והכל תלוי בנו, אבינו שבשמים משקיף ומביט עלינו לראות כמה אנו מוכנים להקריב למען כבוד שמו הגדול, כי החילול השם המתחולל כעת בראש כל חוצות הוא איום ונורא!!

היום האושפיזא של דוד המלך ע"ה, והוא אומר בספר תהלותיו (מזמור מד) 'הלא אלקים יחקור זאת כי הוא יודע תעלומות לב', היינו שהשי"ת מביט עלינו ובוחן כליות ולב לראות כמה איכפת לנו מכבודו המושפל כל כך, ואנחנו אומרים וזועקים לפניו 'עורה למה תישן הקיצה אל תזנח לנצח', רבש"ע אל תעזבנו ואל תטשנו, 'למה פניך תסתיר תשכח עניינו ולחצנו', הרי אנחנו שרויים כבר אלפיים שנה בגלות ו'שחה לעפר נפשנו דבקה לארץ בטננו'.

זוהי עבודתנו ביום הזה לזעוק ולהריע לאוקמא שכינתא מעפרא, ובעת נטילת הערבות יש לנו את ההזדמנות להתחנן הושענא למענך אלקינו הושענא נא, ולהכניע ולבטל את חמש כחות הקליפות הנ"ל לבל ישלטו על נשמות בני ישראל.

בהפטרת שבת הגדול אנו אומרים את דברי הנביא מלאכי (ג ד) 'וערבה לה' מנחת יהודה וירושלים', כבר הגיע העת שיהיה ערב ומתוק לבני ישראל 'כימי עולם וכשנים קדמוניות', והנביא מלאכי אומר שבבוא העת יגלה לעין כל מי היה חשוב לפני השי"ת.

הרה"ק מבארדיטשוב זי"ע (קדושת לוי ליקוטיס קלסיס כ"ך ל"ס סיסכלך) מבאר את הפסוק (תסליס כל כ) 'היחברך כסא הוות יוצר עמל עלי חק', כי צריך האדם שיכאב לבו ויקרע בשרו תמיד בכל עת ובכל רגע על אשר בעוונותינו הרבים עדיין אין הכיסא שלם ואין השם שלם, ועד מתי יהיה זאת לנו אם לא עכשיו עד אימתי, וירגיש בליבו על זה צער ומכאוב כמו מחבורות ופצעים, ובכל רגע ורגע מימי חייו יראה לתקן ולהשלים כל מה דאפשר עד כמה שידו מגעת, כל אחד לפי מדרגתו ובחינתו בתורה ומצוות ומעשים טובים. וזה הפירוש 'היחברך' האם יש לך חבורות ומכאובות מזה אשר 'כסא הוות' היינו שהכיסא שבורה כביכול בעוונותינו הרבים?!

על כן דארפן מיר זיך נעמען און שרייען מיט אלע כוחות!! ולכל אחד מבני ישראל זאל וויי טוהן היאך יתכן שאחינו מבני ישראל נרדפים ונדכאים תחת שיעבוד הערב רב?! ואין אתנו יודע מי יהיה הבא בתור ה' ישמרנו ויצילנו. ואין לנו שום כח רק להישען אל אבינו שבשמים ולבקש מלפניו על עמו עורה למה תישן, כי כביכול כביכול נראים פני הדברים שהשי"ת ישן כאיש נרדם כגיבור לא יוכל להושיע, ואנחנו מתחננים לפניו 'הקיצה אל תזנח לנצח', למה נראה שיש הסתרת פנים ושכחת מאתנו, הרי אין לנו מפגיע בעדנו ואין לנו על מי להישען כי אם עליך לבד בטחנו!!

יעזור ה' שיהיה לכולנו א גוט קויטל וחתימה טובה, ויושפע בכל בתי בני ישראל ביום הערבה עריבות ומתיקות, לגדל את הצאצאים בדרך התורה ולרוות עהערליכע אידישע נחת בלי מחלות ח"ו, אלא כולם יהיו בריאים בבני חיי ומזוני רוויחי ולהיות דבוקים בתוה"ק, ויבטל כל הקליפה של הערב רב אכי"ר.

הבה נעמוד כעת לשאוג ולזעוק בקול גדול ובאמת: 'הושענא למענך אלקינו הושענא'.

More in this printout

View the whole printout