נעילת החג יו"ט שמיני עצרת ושמחת תורה תשפ"ז - זדים הליצוני עד מאוד מתורתך לא נטיתי
- Sukkos
- 5787
- Hebrew
נעילת החג יו"ט שמיני עצרת ושמחת תורה תשפ"ז
'זדים הליצוני עד מאוד מתורתך לא נטיתי'
המשכת החיזוק מחודש תשרי להתאזר בעוז ותעצומות
'ה' מעוז חיי ממי אפחד' ע"י הבטחון בהשי"ת אין שום פחד • 'חסד ומשפט אשירה' החיזוק מדוד המלך לזמר להשי"ת בכל מצב • 'הושענא עניה סוערה' השי"ת מושיענו מכל רודפי התורה • 'כי לא תשכח מפי זרעו' התוה"ק היא נצחית וקיימת לעד
'ה' מעוז חיי ממי אפחד'
ע"י הבטחון בהשי"ת אין שום פחד
ולפחד משום דבר שבעולם, מחמת כי 'ה' מעוז חיי'. ואומר לנו דוד המלך מאלו דברים אין לירא 'בקרוב עלי מרעים לאכול את בשרי', האויבים והשונאים זוממים לכלות אותי עד כדי שחפצים לאכול את בשרי, 'צרי ואויבי לי' האויבים עשו לי מצבים של צר ודוחק, אבל 'המה כשלו ונפלו' סוף דבר האויבים והשונאים יכשלו ברגלם ויפלו על פניהם במפלה גדולה, 'אם תחנה עלי מחנה' אפילו אם יבואו האויבים ויצאו כנגדי במלחמה עם צבא גדול של חיילים ולוחמים, עם כל זאת 'לא יירא לבי', עומדים אנו בנעילת הימים הנעלים שעברו עלינו והתפילות המרוממות שהתפללנו בחודש תשרי, ובמשך כל חודשי אלול ותשרי עד היום אמרנו את דברי דוד המלך בתהלים (מזמול כז) לדוד ה' אורי וישעי ממי אירא ה' מעוז חיי ממי אפחד', 'ה' אורי' השי"ת מאיר לי בכל מיני מצבי החשכות וההסתר, 'וישעי' השי"ת עומד לי לישועה ולעזרה בכל מצב, 'ממי אירא' דוד המלך אומר לנו שאין לירא
דוד המלך לא פחד משום דבר, כי אפילו 'אם תקום עלי מלחמה בזאת אני בוטח'.
הרבה צריך לחזור ולהתחזק עם דברי דוד המלך אלו, שהמה דברי חיזוק בכל מעמד ומצב שיבוא על האדם, לדעת שאין שום דבר ואין שום אדם בעולם שיכול להרע או להיטיב, וכמו שאמרנו בהלל (תסליס קיס ו-יל) 'ה' לי לא אירא מה יעשה לי אדם, ה' לי בעוזרי ואני אראה בשונאי', מתוך אמונה שלמה שהבורא ית"ש הוא עשה ועושה ויעשה לכל המעשים. ואומר דוד המלך שאם נחיה עם אמונה זו אזי אפילו אם יהיה מצב של 'כל גוים סבבוני' אף על פי כן כאשר יודעים שהולכים 'בשם ה" אזי 'כי אמילם', 'סבוני גם סבבוני בשם ה' כי אמילם' וגו'.
אמנם אנחנו מתחזקים בדבריו של דוד המלך, שבמשך ימי חייו עברו עליו תלאות ורדיפות, ובמשך שמונה ועשרים שנה עד שנעשה למלך היה מבוזה ונדחה ממשפחתו ובית אביו כי התביישו עמו ואמרו עליו שהוא ממזר (ילקוט המכילי על תסליס קיס כז), ובזכות זה קיבלנו מתנה טובה את ספר התהלים, ובכל עת צרה חיבר מזמור להשי"ת. וכאשר אומרים את מזמורי התהלים של דוד המלך בהתעוררות הלב והשתפכות הנפש מקבלים כחות הנפש מדוד המלך, וכמו שאמר דוד (תסליס קט ד) 'ואני תפילה', ועל ידי התפילות והחיזוקים בכל מצב עלה ונתעלה למעלות רמות עד שהגיע למדרגה הנעלית ביותר להיות מלך על ישראל ורגל רביעי במרכבה העליונה.
'חסד ומשפט אשירה'
החיזוק מדוד המלך לזמר להשי"ת בכל מצב
התחלנו את חודש תשרי עם התפילות על 'וידע כל פעול כי אתה פעלתו (סנסדרין לכ:) שנבוכדנצר הרשע ויבין כל יצור כי אתה יצרתו ויאמר כל אשר נשמה באפו ה' אלקי ישראל מלך ומלכותו בכל משלה', דיבורים אלו הפיחו רוח חיים בליבות עם בני ישראל, ובמשך רוב ימי חודש תשרי זכינו לחסות בצילא דמהימנותא בבית המדרש בתפילות ותחנונים לפני שומע תפילה, וכעת הגיע הזמן לחזור לימות החול שבהם יצא אדם לפעלו ולעבודתו, ואין אתנו יודע מה יהיה איתנו ומה עומד להיות במשך השנה הבעל"ט.
הרה"ק מקאצק זי"ע ביאר במאמר חז"ל התחיל לומר שירה לפני הקדוש ברוך הוא, ואלמלא בא מלאך וסטרו על פיו ביקש לגנות כל שירות ותשבחות שאמר דוד בספר תהלים. ופירש רש"י (ד"ס ניקס) שהיה מסדר שבחות נאות יותר מדוד, ואילו אמרן הקדוש ברוך הוא היה נוטה אחריהן יותר מאחרי השירות שעשה דוד. ולכאורה אם אכן היה נבוכדנצר רוצה לומר שירות ותשבחות להשי"ת באופן נאה כזה, אם כן
מדוע עשה ה' ככה לשלוח מלאך לסוטרו על פיו כדי למנעו מאמירת השירות האלו, והלא הקדוש ברוך הוא אין לפניו לא עוולה ולא משוא פנים, ואם חפץ נבוכדנצר לומר שירה, הרי הדין נותן שיניחוהו לומר שירה.
ופירש הרה"ק מקאצק שטעם הדבר הוא כי נבוכדנצר הרשע כשהיה מסדר שירות ותשבחות נאות להשי"ת עשה כל זאת בהיותו ברום המעלה, יושב בשלוה ומושפע בכל טובה, ובבחינה כזו אין רבותא אם הוא מסדר זמירות ושירות להשי"ת שהרי לא חסר לו דבר, וכל אשר שאלו עיניו מצא והשיג. מה שאין כן דוד המלך היה מזמר ומשבח להקדוש ברוך הוא בנעים זמירות ישראל בכל מצב שהוא, בין כשהיה ברום המעלות בשלווה ותוקף, ובין כשהיה נרדף ומוקף צרות ויגונים, בכל מצב ובכל זמן שהוא היה מסדר את תהלותיו להקדוש ברוך הוא, וכמו שנאמר (תסליס קל ל) 'חסד ומשפט אשירה' ודרשו חז"ל (כלכות ס:) אם חסד אשירה ואם משפט אשירה.
איזה מכה וצרה שהוא בבחינת סטרו על פיו, והבה נראה עתה כאשר אינך יושב בשלוה, בזמן שיש לך איזה צער ובלבול המטריד אותך ממנוחתך ומשלוותך, האם גם במצב כזה אתה מסדר זמירות ותשבחות להקדוש ברוך הוא, ומיד נודע ונתברר ההבדל העצום בין מעלת דוד המלך לבין שיריו של נבוכדנצר הרשע, שלא נאמרו אלא בזמן שלוה ומנוחה ולא בזמן צרה וצוקה.
כי זהו כחם המיוחד של בני ישראל שיודעים ומכירים שכל המאורעות והקורות הוא רק מאת אבינו אב הרחמן והכל הוא רק חסד ורחמים. בזה יש לפרש מה שאמרנו בהושענות 'הושע נא דביר המוצנע', שהנה יש לשון אמירה ולשון דיבור, ואמירה הוא לשון רכה ודיבור הוא לשון קשה, כדברי רש"י בפרשת וארא (שמות וג), ומבקשים מאבינו שבשמים שיושיע את בחינת הדיבור שנראה בחיצוניות כדבר קשה אבל באמת לאמיתו 'מוצנע' בו לשון רכה מתוך חסד ורחמים פשוטים, ומתחננים שהשפעת הטוב והחסד יהיה נראה ונגלה לעין בשר. ועל דרך מה שפירש הישמח משה (פרשת כי תסס ל"ס וילמל לני לעכיל) מה שאנו אומרים בתפילה 'שבענו מטובך', כי מפי עליון לא תצא הרעות והכל לטובה, אלא שהאדם אינו מבין הדבר לאשורו ונראה בעיניו כאילו הוא לרע ח"ו, ולכן הגם כי הקדוש
ברוך הוא בוודאי עושה טובות בכל עת, מכל מקום אין אנו מרגישין בהם כי הסומא אינו שבע משום שאינו רואה (יומל על:), וזוהי בקשתנו שבענו מטובך דהיינו שיהיה לנו נסים וטובות גלויים ואז נוכל לשבוע מטובו.
העצה היחידה והדרך לבוא לידי כך היא לחזור ולשנן ולהשריש בקרבנו את האמת כי 'ה' לי לא אירא מה יעשה לי אדם וגו' בשם ה' כי אמילם', והגם שאמרנו פסוק זה הרבה פעמים במשך היום טוב שעעל"ט, אבל צריך שתכנס ידיעה והכרה זו בנפשנו ולחיות עם ההכרה הזאת על כל צעד ושעל. וכאשר יודעים ש'ה' מעוז חיי' ממילא 'ממי אפחד'. ועל זה מסיימים את המזמור 'קוה אל ה' חזק ויאמץ לבך וקוה אל ה", על דרך מאמר חז"ל (ברכות לכ) אם ראה אדם שהתפלל ולא נענה יחזור ויתפלל שנאמר קוה אל ה' חזק ויאמץ לבך וקוה אל ה', היינו שאף אם אין רואים שנענו ונתקבלה התפילה אף על פי כן ח"ו להתייאש אלא יש להתחזק ושוב לקוות אל ה'.
באמונה שלמה שכל התפילות שהתפללנו במשך כל החודש בוודאי בקעו רקיעים ועלו למעלה לפני כסא הכבוד, ובטוחים אנו שנוושע במהרה, וכמו שאמר דוד המלך 'צרי ואויבי לי המה כשלו ונפלו'. ובוודאי יהיה כך ויתקיים בשלמות הגם שאין ידוע לנו היאך זה יהיה, אבל אין אנחנו צריכים לייעץ להשי"ת היאך להכניע ולהפיל את אויבי ישראל, אבל בוודאי כך יהיה כי מצב זה אינו יכול להמשיך יותר, ורק אבינו שבשמים שומר ומציל אותנו משטף המים הזדונים של עוקרי הדת, כי לפי החלומות ורצונות שלהם כבר מזה זמן כביר לא היתה לנו תקומה, אבל אנו יודעים שרק בעזרתו יתברך ויתעלה אנו חיים וקיימים, וכאשר מגיעים למצב של 'שחה לעפר נפשנו דבקה לארץ בטננו' אזי מתקיים 'קומה עזרתה לנו ופדנו למען חסדך'.
זכורני שבליל א' דראש השנה שנת תשנ"ט עליתי למעונו של הגה"ק ר' בנימין ראבינאוויטש זצ"ל יחד עם אחד מגיסיי שליט"א להתברך בברכת השנים, וכאשר הבחין בנו נעמד על רגליו ואמר לנו, האם אתם יודעים שלפני כחמישים שנה שרר כאן בארץ הקודש פחד גדול, מאחר שאותו רשע הראש ממשלה הראשון הצהיר והכריז בדברים ברורים שבדעתו לעשות שלא יראו שום צורת יהודי עם זקן ופאות, והוא לא יניח את כל המראות
'הושענא עניה סוערה'
השי"ת מושיענו מכל רודפי התורה
על יום גדול זה של שמיני עצרת אמרו בזוהר הקדוש (ק"ס סל:) שהוא בבחינת דיתיב ביה מלכא בלחודוהי, ואז כל מאי דבעי שאיל ויהיב ליה, ומאמינים אנו
המיושנות שהיו עד היום, והוסיף שרק יהודי אחד ישאיר הוא כצורתו בכדי שיהיה למזכרת שיראו היאך היה נראה פעם צורת יהודי, עפ"ל.
ואמר ר' בנימין בלהט והתלהבות 'וכי אתם סבורים שלא היה זאת ביכולתו לעשות' ?! היו לו את כל האמצעים להפיק את זממו, והיה זה פחד גדול עד למאוד שמא ח"ו יבצע את דבריו ואכן יוציא את מזימותיו לפועל. והיו אז כמה יחידים ממש שאמרו והחליטו שאין נפקא מינה מה הוא כן יכול ומה הוא אינו יכול לעשות, עלינו מוטל לעשות את מלאכתנו בלי שום חשבונות, ואמר לגיסיי שאביכם היה מהיחידים האלו שעשו מה שצריך בלי שום חשבונות ופחדים. והנה כעת חמישים שנה לאחר מכן וברוך ה' שהעיר ירושלים מלאה בבתי מדרשות ותלמודי תורה בישיבות וכוללים, ובהם אלפי בני ישראל יראים ושלמים ששומרים תורה ומצוות. ואותו רשע וחבר מרעיו כבר נעשו פגרים מתים מזה זמן רב, ואילו עם ישראל היתה לגוי ומוסיף לפרוח ולהתרחב כהנה וכהנה, וממילא אין לנו מה לירא מהרשע הזה העומד עלינו כעת לכלותינו, והוא יגיע לאותה 'מנוחה' נכונה השמורה לו לרעתו כמו אלו הקודמים לו, ואנחנו עם התורה הקדושה נשאר לנצח נצחים.
בני ישראל אינם יכולים להינתק מהשי"ת ומהתורה הקדושה, כמו שאמרנו בסוכות 'הושענא חבוקה ודבוקה בך', כי אתה בחרתנו מכל העמים אהבת אותנו ורצית בנו, וכך היה במשך כל הדורות, בזמן האינקוויזיציה והדייטש שהם חשבו שהם יצליחו לעשות סוף וקץ לכלל ישראל, וסוף דבר היה שהכבשה ניצחה את השבעים זאבים. וכבר הארכנו בזה הרבה פעמים, שהוא פלא עצום ונורא היאך כלל ישראל שהם מתי מספר ממש לעומת מיליארדי הגויים שיש בעולם, ובכל זאת הם חיים וקיימים לעד ולנצח נצחים וכל רוחות שבעולם אין מזיזות אותם ממקומם ואמונתם.
'כי לא תשכח מפי זרעו'
התוה"ק היא נצחית וקיימת לעד
תורתנו הקדושה היא דבר נצחי שלא ימוט לעולם, וכעת כשהפסיקו הרשעים לתת תקציבים וכספים למוסדות התורה אנשים מעלים מורא ופחד בליבם שמא התורה תמוט וח"ו תפסק תורה מישראל, והרי זו שטות והבל גדול, הרי התורה הקדושה נמצאת בתוכנו כבר קרוב לאלפיים וחמש מאות שנה, ומי החזיק אותה עד היום?! אלא הטעות היא שהולכים ומתחברים לרשעים עד שנעשים חבר לאיש משחית, וכעת נעשים אובדי עצות מפני הגזירה הנוראה והאיומה שהפסיקו לתת תקציבים, ומה נעשה בלי
המקור של הבורות נשברים... ואולי אכן זו המטרה של כל המצב כעת, שיבואו להכרה שהתחברו לרשעים ונעשו שרים בממשלה שהוא כנגד דעת כל גדולי ישראל בלי שום יוצא מן הכלל.
ברוך ה' לא חסר כסף אצל כלל ישראל, הרה"ק ר' משה'לע מבאיאן זי"ע אמר שלפני ביאת המשיח יהיה שפע גדול בכלל ישראל, והראיה כי ברכת 'ברך עלינו' הוא סמוכה לפני ברכת 'תקע בשופר גדול לחרותינו'. ואכן רואים זאת בחוש בזמננו אנו, כאשר בכל העולם בני ישראל המה בעלי יכולת ועושים חיל בעסקיהם וברכת ה' מצויה בהם בשפע רב וגדול, ורק צריך לפעול אצל כל הגבירים שאכן ישכילו ויתרמו מכספם להחזיק את התורה בכלל ישראל. הרה"ק מסאטמאר זי"ע בשנותיו הראשונות באמריקה הרבה לדבר ולעורר על האיסור ליטול וליהנות מממונם של הרשעים, ואמר שכדי להחזיק לומדי תורה צריך לעשות לבד את הכסף, ואכן כך הווה ובימינו חלק הארי של החזקת התורה בכל העולם הוא מסאטמאר.
זאת עלינו ללמוד מהיום טוב להחזיק בתורה הקדושה ביסוד איתן שלא ימוט, כי התורה היא נצחית וחיי עולם נטע בתוכנו, ואינה צריכה עזרה וסיוע משום בשר ודם, וכבר אמר רבי שמעון בר יוחאי כי הובטחנו מהשי"ת 'חס ושלום שתשתכח
תורה מישראל' (סכת קלק:). כל זה הם דברים פשוטים מאוד, ועלינו לחזור שוב ושוב 'ה' לי לא אירא מה יעשה לי אדם', חודש תשרי הוא ים ומעיין נובע של אמונה ובטחון לכל השנה, וכל שאר דברי העולם הזה הכל הבל הבלים כמו שקראנו בחג הזה את מה שאמר שלמה המלך שהעיד על עצמו 'אני קהלת הייתי מלך על ישראל בירושלים' (קהלת ל יכ) ואומר שהיו לו את כל תענוגות העולם למיניהם, ומכל מקום אמר (סס פסוק ג) 'הבל הבלים אמר קהלת הבל הבלים הכל הבל', לא מנקה הרחובות אמר את זה... אלא שלמה המלך שהיה מלך והיו לו את כל העולם הזה ועם כל זה הבל הבלים אמר קהלת.
שכן הדבר היחיד שיש בעולם הוא רק התורה והמצוות וחיי הדבקות והאמונה והבטחון בהשי"ת, ולא כל ההבלים שבן לילה היו ובן לילה אבדו, אלא רק החיים האמיתיים של קיום התורה, ואת כל זה אנו לוקחים איתנו הלאה מהחג הזה ומכל חודש תשרי. ומתפללים אנו להשי"ת 'יהא רעווא קדמיה דתשרי על עמיה דיתענג לשמיה', שנוכל להמשיך לחיות עם השי"ת, ללמוד את התורה ולקיים את המצוות מתוך שמחה בכל השנה כולה, מתוך הרחבת הדעת ומנוחת הנפש, שפע רב בכל המצטרך, חיי בני ומזוני רוויחי, גוטע שידוכים ונחת דקדושה, ובקרוב נזכה כבר לגאולה השלמה במהרה בימינו אמן.