Skip to content
מאמר ממרן פוסק הדור שליט"א

דרשת שבת שובה תשפ"ז חלק ההלכה

  • Sukkos
  • 5787
  • Hebrew
View printout
(נאמר בהיכל בית המדרש הגדול מהרי"ץ דושינסקיא בפני אלפי אלופי ישראל)

השנה הזאת אין לנו קיום מצוות עשה דאורייתא של לולב, כי יום ראשון של סוכות חל בשבת, ואי אפשר לקיים המצוה דאורייתא.

אמנם ידוע חידוש ה"ביכורי יעקב" (ר"ס תרנ"ח) שבירושלים העתיקה יש חיוב ליטול לולב מדאורייתא כל שבעה גם בזמן הזה. וטעמו מפני שהרמב"ם בפירוש המשניות (סוכה פ"ג מ"י) כתב דחיוב לולב כל שבעה במקדש, אין זה רק בתוך בית המקדש גם כל ירושלים נקרא 'מקדש' לעניין זה, וכמו כן ס"ל להרמב"ם (פ"ו מהלכות בית הבחירה הל' י"ד) דקדושת העזרה וירושלים קדשה לעתיד לבוא, וא"כ קדושת ירושלים לא פקעה היום, והוי כמו בזמן המקדש שחל חיוב מדאורייתא ליטול לולב כל שבעה בכל ירושלים.

ולפי דבריו צריך להקפיד בכל ירושלים העתיקה שהד' מינים יהא 'לכם' כל שבעה, כיון שנטילת לולב בירושלים כל שבעה הוי מדאורייתא.

ועוד נמצא חידוש להלכה על פי דבריו, שמי שמגיע לירושלים העתיקה בחג הסוכות לאחר שכבר נטל בביתו ד' מינים, חייב ליטול שוב פעם ד' מינים בירושלים, כי ברגע שנכנס לירושלים חל עליו חיוב דאורייתא ולא מועיל לו מה שנטל בבוקר בביתו, ואם אינו נוטל שוב פעם בהגיעו לירושלים העתיקה, הרי הוא מבטל מצוות עשה דאורייתא.

וכן נהגו כמה תלמידי חכמים להקפיד על זה וליטול שוב פעם לולב בהגיעם לירושלים העתיקה בחוה"מ סוכות. וישנם ת"ח שאף משתדלים להגיע במיוחד לירושלים העתיקה בחוה"מ כדי לקיים המ"ע דאורייתא לדעת הביכורי יעקב.

דעת הג"ד מאיד שמחה דלא כביכודי יעקב

אמנם בחידושי רבינו מאיר שמחה (סוכה דף מ"ג ע"א) צווח מאד על הביכורי יעקב שזהו "שיבוש גדול וחס מלהזכיר, חלילה לא תהא הוראה כזאת בישראל", והוכיח כן שהלא כל טעם תקנת ריב"ז ליטול לולב כל שבעה ימים הוא 'זכר למקדש' וכדאיתא בגמ' (סוכה מא, א) דכתיב ציון אין דורש לה ומכלל דבעי דרישה, ולדעת הביכורי יעקב הרי יש כאן זכר למקדש כיון שנשאר מצוות לולב בירושלים אפילו בזמן הזה, ולמה צריך 'זכר למקדש' בשעה שמצוות המקדש עודנה קיימת גם בזמן הזה.

וכן שמעתי מפי מרן הגרי"ז זצ"ל שאין צריך לחשוש כלל להביכורי יעקב, וכן הוא מנהג העולם, שרבים מבקרים בירושלים העתיקה בחוה"מ ואינם נוטלין שם לולב לצאת המצוה דאורייתא.

ולעניין הלכה למעשה, נראה שאין צורך כלל להחמיר בזה, ומפני כמה טעמים, וכמו שיבואר:

ראשית - שיטה זו נדחית מההלכה

ראשית, מפני שרוב הראשונים חולקים על הרמב"ם, וסוברים כשיטת רש"י (סוכה מ"א) דלולב נוהג רק בתוך בית המקדש ולא בכל ירושלים.

ומה עוד, שגם הרמב״ם גופיה – כתב כן רק בפירוש המשניות, אבל בהלכותיו לא הזכיר דבר זה שהחיוב בכל ירושלים אלא כתב בסתמא שהחיוב הוא 'במקדש', ומשמע שלא סבר כן לדינא.

שנית - דק בזמן המקדש קרינן ביה 'ושמחתם'

ועוד, דבפשוטו יסוד מצות לולב במקדש הוא משום 'שמחה' וכדכתיב ו'שמחתם' לפני ה' אלוקיכם, ולכן דווקא בזמן בית המקדש, היה שייך 'לשמוח' במקדש, ומשם נתפשט השמחה לכל ירושלים - לדעת הרמב"ם בפיהמ"ש, אבל היום שחרב בית מקדשינו, אין לנו שמחה מיוחדת בירושלים, ואדרבה, ירושלים הוא מקום בכיה וצער על החורבן, ולא שייך המצווה ד'ושמחתם'.

ולא דמי כלל למצות "ושמחת בחגך" שנוהג בזמן הזה, דושמחת בחגך אין יסודו לשמוח לפני ה׳ אלא זהו מצוות שמחה בעלמא, ושמחה בעלמא שייכא בחג גם בירושלים לאחר החורבן, אבל מצוות 'ושמחתם לפני ה' שיסודו שמחה מיוחדת משום שאנחנו נמצאים לפני ה', הרי זה שייכא רק בזמן המקדש שהיותינו לפני ה' עורר אותנו לשמחה, אבל בזמנינו לאחר שחרב בית המקדש בעוה"ר, הרי מה שאנחנו לפני ה' בירושלים אינו מעורר את הלב לשמחה אלא אדרבה הוא מעורר לצער גדול על החורבן, ולא שייך המצוה ד׳ושמחתם לפני ה' אלוקיכם'.

חשש בל תוסיף

ועוד יש לעורר טעם למנוע ליטול שוב פעם לולב בירושלים העתיקה לאחר שכבר נטל לולב בביתו בבוקר, מפני שלרוב ראשונים המחמיר עובר בבל תוסיף, שמתכוון לקיים מצווה מהתורה בשעה שאין מ"ע כלל, ודמי לתפילין דרבינו תם שהסכימו הפוסקים (סימן ל"ד ס"ג ובשעה"צ סק"ח) שצריך להניח על תנאי שכוונתו לקיים בזה מצווה רק אם הלכה כרבינו תם, אבל אם אין הלכה כרבינו תם יהא כרצועות בעלמא.

ובאמת כבר העיר בזה ה'ביכורי יעקב' גופיה, שהרוצה להחמיר צריך לכוון לקיים המצוה על תנאי, כדי שלא יעבור בבל תוסיף.

וביותר יש להוסיף דאולי כאן לא מועיל תנאי, כיון ד'מחזי כבל תוסיף', שהרי מוכח שכוונתו לבוא לירושלים כדי לקיים המ"ע מהתורה, וכעין האיסור (סוכה מח ב) לישן בשמיני בסוכה, משום דמחזי כבל תוסיף.

טעם נוסף למנוע ליטול לולב בירושלים העתיקה

ונראה עוד טעם למנוע לבוא לירושלים העתיקה ליטול שם לולב, מפני שיש לחשוש שהד' מינים אינם מהודרים כדין או שהאתרוג מורכב, ודי לנו במה שנתחייבנו מדרבנן בד' מינים, ואין לנו לחפש במיוחד להתחייב במצווה מדאורייתא.

וכן שמעתי בשם מרן הגרי"ז זצ"ל "שיש לצדד שחומרא זאת מביא גם לקולא", [והיינו דמלבד מה דלא הוי ס"ל כלל להחמיר כשיטת הביכורי יעקב וכמו שהבאנו לעיל, הוסיף מרן זצ"ל עוד דהנוהגים כהביכורי יעקב מביאים לקולא], ומרן זצ"ל לא הסביר דבריו, אבל ככל הנראה נתכון שיש לחוש שהלולב אינו מהודר, או שהאתרוג מורכב ופסול.

More in this printout

View the whole printout