איתא בזוהר הקדוש (ח"ג רנ"ו, ע"א) "מה תיבת נח לאגנא – אף הכי סוכה לאגנא". ומבואר בדברי הזוה"ק, שהסוכה דומה לתיבת נח, שכשם שתיבת נח היה להגן, כך גם הסוכה באה להגן, וצריך להבין מהו כוונת הדברים.
ונראה שיסוד ההצלה בתיבת נח לא היה מפני חוזק דפנות התיבה, אלא יסוד כח הגנתה היה מפני שהתיבה היתה כמו עולם בפני עצמו החוצץ מהדעות והמעשים הרעים שמחוץ לתיבה, שהלא בדור המבול נדבק הקלקול באויר העולם עד שאפילו חיות רעות השחיתו דרכם, אבל התיבה היה מקום מיוחד כמו שכתב הבית הלוי (פר' נח) "דהתיבה היה בבחינת עולם אחר, והקב"ה שמרו להתיבה ולהאויר שבה שלא יכנס לה הרע הנמשך בהטבע ממעשיהם הרעים", עכ"ד.
ועל דרך זה נראה שזהו הגנת הסוכה, שהוא מקום מובדל בקדושתו וטהרתו מהעולם שבחוץ, שהסוכה היא בצילא דמהימנותא, ושם אנחנו חיים יחד עם הקב"ה מתוך הכרה, שהעוה"ז הוא עראי, והמקום מובדל מכל חיי העולם הזה המשקיעים את האדם בתאוות והבלים.
הסוכה ותיבת נח חוצצים מחיי הבלי העולם הזה
ונראה עוד שהסוכה באה להגן מפני אותו הקלקול של תקופת תיבת נח, כי הנה אצל דור המבול כתי' (בראשית ו, יז) "ואני הנני מביא את המבול מים על הארץ לשחת כל בשר אשר בו רוח חיים מתחת השמים", וכבר עמדו המפרשים מדוע נאמר "מתחת השמים", והרי מאחר שנאמר במפורש "לשחת כל בשר אשר בו רוח חיים", ממילא הדבר פשוט שמדובר מתחת השמים. ושמעתי מהגאון רבי צבי הירש פרבר זצ"ל שהתורה הגדירה כאן את מהות חייהם של הרשעים בדור המבול - שכל ה"רוח חיים" שלהם היה רק "תחת השמים" - בענייני גשמיות שבעולם הזה ולא היה להם שייכות כלל לעולם הנצחי שמעל השמים, ולכן רצה הקב"ה לשחת אותם כיון שחייהם אינם חיים אמיתיים אלא חיים של "תחת השמים".
והנה כנגד טומאה זו נועדה 'תיבת נח' לשמש כתריס ומגן, והיינו לחצוץ מהעולם החיצון של שקיעות בעולם הזה שהרוח חיים שלהם הוא 'מתחת השמים', ולהיות מקום נפרד של רוח חיים 'מעל השמים', מתוך ידיעה שהעולם הזה נועד רק כאמצעי לצורך התכלית בחיי העולם הזה.
וכעין זה ממש הוא גם עניין הסוכה, לחצוץ מחיי העולם הזה המשכיחים את תכליתנו בעולם הזה, ולהיות מקום של רוח חיים אמיתי, מתוך ידיעה שאנו כאן בעוה"ז רק עראי, וח"ו לא לשקוע בחיים כבהמות אשר כל חייהם אינו אלא "מתחת השמים", ונמצא שהסוכה ותיבת נח דומים זה לזה במהותם.
החציצה ממבול של אש בתקופתינו
וכל זה הוא לימוד לדידן, לחיות בכל השנה באופן זה של "חציצה" מהעולם החיצון, שהלא אנו מוקפים היום ב"מבול של אש" של כפירה ואפיקורסות, וכמו שאמר לי בצעירותי הגה"ק ר' מרדכי פגרמנסקי זצ"ל בזה הלשון לערך: "בשואה האיומה סבלנו חבלי משיח גשמיים, אבל תדע לך שבארץ ישראל לפני ביאת משיח נסבול חבלי משיח רוחניים, שכן מבול של אש הכפירה ישתולל שם וילחם כנגד אש התורה", עכ"ד. והדרך להינצל מהמבול של אש הכפירה, הוא להיבדל מהרשעים לגמרי, ולחיות בתוך עולם נפרד של עבודת ה' הנבדל מהם, וזהו הדרך להינצל מהשפעתם.
וכבר אמרו חז"ל (ב"ר ל"ט, ו) שאף שכרת הקב"ה ברית שלא יביא עוד מבול של מים לעולם, מ"מ על מבול של אש לא הובטחנו, ורמז יש בדבר לתקופתינו שאנחנו חיים בתוך מבול של אש דכפירה ואפיקורסות ופריצות המתגברים ביותר, וכדי להינצל ממבול זה צריכים אנו לילך בדרכו של נח בהצלתו מהמבול, והיינו לחיות בתוך עולמו של הקב"ה בניתוק גמור מאנשי הרחוב שדיבוריהם ומושגיהם רחוקים מאוד מעולמו של הקב"ה, וכ"ש מי שזוכה לשבת בבית מדרש כל ימי חייו כדוגמת בני הישיבות והכוללים, שבזה זוכים לחיות בתוך עולמו של הקב