Skip to content
פנינים

הָאֶתְרְבִּים שֶׁעָצוּ בִּן לַיְלָה

  • Sukkos
  • 5787
  • Hebrew
View printout

הַיָּמִים, יְמֵי עֶרֶב חַג הַסָּכּוֹת. בְּיָמִים כְּתִקּוּנָם מִתְהַלְכִים כַּלָּם בְּשִׂמְחָה לִקְרַאת הַחַג הַקָּרֵב וּבָא, שָׂשִׂים וּשְׂמֵחִים לַעֲשׂוֹת רְצוֹן קוֹנָם, אֶלָּא שֶׁהָשַׁתָּא רוֹבֶצֶת עֲנָנָה קוֹדֶרֶת עַל פְּנֵיהֶם שֶׁל תּוֹשְׁבֵי וַרְשָׁה וְנִכָּר שֶׁדְּבַר מָה מַטְרִיד אֶת מְנוּחָתָם. חַג הַסִּכּוֹת מְמַשְׁמֵשׁ וּבָא, וַעֲדַיִן אֵין אֶתְרֹג אֶחָד לִרְפוּאָה בָּעִיר. בְּאוֹתָהּ שָׁנָה שָׂרַר מֶזֶג אֲוִיר קָשֶׁה בִּמְיִחָד, וְכָל עֲצֵי הָאֶתְרוֹגִים נִשְׁדְּפוּ, אֶתְרַגֵיהֶם הַשְׁחֲתוּ וְנִפְסְלוּ לִבְרָכָה, וּבְנֵי הָעִיר הִתְהַלְכוּ קְדוֹרַנִּית.

כְּאֵשׁ בִּשְׂדֵה קוֹצִים הִתְפַּשְׁטָה הַשְׁמוּעָה בָּעִיר, כִּי סוֹחֵר נָכְרִי הִגִּיעַ הָעִירָה כְּשֶׁתַּחַת יָדוֹ מִטְעָן שֶׁל אֶתְרְגִים מְהַדָּרִים. מִיָּד עִם הַגִּיעוֹ, פָּנָה הַסּוֹחֵר וְשָׂכַר אֶת אַחַת הַחֲנִיּוֹת שֶׁבִּרְחוֹבָהּ הָרָאשִׁי שֶׁל וַרְשָׁה, הַהִכְנִיס בָּהּ אֶת אַרְגְזֵי הָאֶתְרְבִּים שֶׁלּוֹ וְהִנִּיחַ כַּמָּה מֵהֶם לְרַאֲוָה לְעֵינֵי הַלָּקוֹחוֹת. חִישׁ מַהֵר הִתְקַהֲלוּ מִחוּץ לַחֲנוּת רַבִּים מִתּוֹשְׁבֵי הָעִיר, וְהַסּוֹחֵר הַמְמַלָּח הֵרִיחַ חִישׁ מַהֵר כִּי נִקְרְתָה לְפָנָיו הִזְדַּמְנוּת פָּז לִגְרֹף הוֹן רַב. נָטַל הַלָּקוֹחַ הָרִאשׁוֹן אֶת הָאֶתְרֹג הָרִאשׁוֹן שֶׁנִּקְרָה בְּדַרְכּוֹ, בְּדָקוֹ מְעַט וּפָנָה אֶל הַסּוֹחֵר כְּדֵי לְבָרֵר אֶת הַמְּחִיר אוֹתוֹ הוּא דּוֹרֵשׁ עַל הָאֶתְרֹג, וּכְשֶׁשָּׁמַע אֶת הַפְכוּם הֶעָצוּם שֶׁהַלָּה דּוֹרֵשׁ, בִּמְעַט נִשְׁמַט הָאֶתְרֹג מִיָּדָיו הָרוֹעֲדוֹת מֵרֹב תַּדְהֵמָה. כָּל הַלָּקוֹחוֹת שֶׁבַּחֲנוּת עָצְרוּ אֶת מְלֶאכֶת מִיּוּן הָאֶתְרְבִּים וְהִבִּיטוּ עַל הַסּוֹחֵר כְּאִלּוּ נִתְבַּלְעָה עָלָיו דַּעְתּוֹ. תְּחִלָּה חָשְׁבוּ שֶׁאָזְנֵיהֶם תִּעְתְּעוּ בָּהֶם וְהֵם בִּקְשׁוּ לְבָרֵר שׁוּב אֶת מְחִירֵי הָאֶתְרַבִּים, אַךְ תַּדְהֵמָתָם הַכְפְּלָה לְשֵׁמַע הַמְּחִירִים הַמְפְלְפָּלִים שֶׁהַסּוֹחֵר הַנָּכְרִי דּוֹרֵשׁ בַּעֲבוּר אֶתְרְגָּיו. "הַאִם הִסְתַּתְּרָה בִּינָתְךָ"? הִקְשָׁה אַחַד הַלָּקוֹחוֹת אֶת הַסּוֹחֵר, "הֲרֵי בַּמְּחִיר שֶׁאַתָּה דּוֹרֵשׁ עַל אֶתְרֹג אֶחָד, אֶפְשָׁר לִרְכּשׁ מֵאָה אֶתְרַבִּים מְהַדָּרִים לֹא פָּחוֹת", אוּלָם הַדְּבָרִים לֹא עָשׂוּ אֲפִלּוּ רֹשֶׁם קַל עַל הָעִקֵּשׁ. הוּא עָמַד עַל שֶׁלּוֹ בְּתַקִיפוּת, כְּשֶׁהוּא מַפְבִּין קְרִירוּת וַאֲדִישׁוּת וְהִפְטִיר: "אַף אֶחָד לֹא הִכְרִיחַ אֶתְכֶם לִרְכּשׁ אֶצְלִי אֶתְרַבִּים. הַמְעַנְיָן לִרְכּשׁ אֶצְלִי, צָרִיךְ לְשַׁלֵּם אֶת הַסְכוּם שֶׁאֲנִי דּוֹרֵשׁ, פְּרוּטָה לֹא פָּחוֹת"!

יָצְאוּ הַלָּקוֹחוֹת מֵחֲנוּתוֹ שֶׁל הַסּוֹחֵר בְּפַחֵי נֶפֶשׁ, וְעַד מְהֵרָה הָפְכָה הַשִׂמְחָה בָּעִיר לְתוּגָה. הֲמוֹנִים הִתְגּוֹדְדוּ בָּעִיר כְּשֶׁהֵם מִתְוַכְּחִים בֵּינֵיהֶם בְּסַעֲרַת רְגָשׁוֹת, הַאִם עֲלֵיהֶם לְהִכָּנַע אֶל הַסּוֹחֵר וּלְשַׁלֵּם לוֹ אֶת סְכוּמֵי הֶעָתֵק שֶׁהוּא דּוֹרֵשׁ, אוֹ שֶׁאָסוּר לְהִכָּנַע לִדְרִישׁוֹתָיו הַמַּגְזְמוֹת וְלָצֵאת יְדֵי חוֹבָה בְּאֶתְרֹג אַחֵד אוֹ שְׁנַיִם לָעִיר כַּלָּהּ. בֵּינְתַיִם, הִתְכַּנָּסוּ פַּרְנְסֵי הַקְהִלָּה לַאֲסֵפֶה דְּחוּפָה בְּבֵיתוֹ שֶׁל הַחִדּוּשֵׁי הָרִי"מ מִגּוּר, שֶׁהָיָה יָדוּעַ בְּחָכְמָתוֹ וּפִקְחוּתוֹ, כְּמוֹ גַּם גְּאוֹנוּתוֹ וְצִדְקוּתוֹ, וּכְשֶׁשָּׁמַע אֶת הַצָּרָה הַחֲדָשָׁה בָּעִיר, הִרְהֵר מְעַט וּלְבַסּוֹף אָמַר: "הָסִירוּ דְּאָגָה מִלִּבְּכֶם. בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יִזְכּוּ כָּל תּוֹשְׁבֵי הָעִיר לְאֶתְרְבִּים מְהַדָּרִים בְּחַג הַסָּכּוֹת, בִּמְחִיר הַשָּׁוֶה לְכָל נֶפֶשׁ. וְעַתָּה קִרְאוּ לְפָנַי אֶת סוֹחֲרֵי הָאֶתְרְבִּים הַנָּתִיקִים וְאִוָּעֵד עִמָּם בְּעִנְיָן כָּמוּס". שָׁעָה קַלָּה לְאַחַר מִכֵּן, כְּבָר הֵסֵבּוּ כָּל סוֹחֲרֵי הָאֶתְרְבִּים הַמְנָפִים שֶׁבְּוַרְשָׁה סְבִיב הָרַבִּי, כְּשֶׁהַבַּיִת רֵיק מִכּוֹכְחִים אֲחֵרִים. שָׁעָה קְצָרָה הִסְתּוֹדֵד עִמָּם הָרַבִּי וְשָׁטַח בִּפְנֵיהֶם אֶת תָּבְנִיתוֹ, וּלְאַחַר מִכֵּן יָצְאוּ כָּל הַסּוֹחֲרִים בְּחִיּוּךְ עַרְמוּמִי בְּעֵינֵיהֶם, אַךְ מִלְאוּ אֶת פִּיהֶם מַיִם וְסֵרְבוּ לְגַלּוֹת שֶׁמֶץ מָה מִדִּבְרֵי הָרַבִּי.

לְמָחֶרֶת בַּבֹּקֶר, בְּעֶרֶב חַג הַסִּכּוֹת, רָעֲשָׁה וַרְשָׁה כְּלָּהּ. בְּחַלּוֹנוֹת הָרַאֲוָה שֶׁל חֲנִיּוֹת הָאֶתְרְבִּים בָּעִיר, עָמְדוּ לִתְצוּגָה עַשְׂרוֹת אֶתְרְבִּים מְהַדָּרִים, נֶחְמָדִים לְמַרְאֶה וְטוֹבִים לְמִצְוָה. אִישׁ לֹא הֵבִין כֵּיצַד עָצוּ הַלָּלוּ בִּין לַיְלָה, כְּמַעֲשֶׂה שֵׁדִים, אוּלָם הַמְּצִיאוּת טָפְחָה עַל פְּנֵיהֶם. לִפְלִיאַת הַתּוֹשָׁבִים הָיוּ הַחֲנִיּוֹת סְגוּרוֹת בֵּינְתַיִם, אוּלָם הָאֶתְרְבִּים שֶׁעָמְדוּ בְּחַלּוֹנוֹת הַחֲנִיּוֹת הִדְהִימוּ אֶת כָּל עֵין רוֹאֵיהֶם.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, צָעַד הַסּוֹחֵר הַנָּכְרִי לַחֲנוּתוֹ, וּכְשֶׁרָאָה אֶת הָאֶתְרְבִּים הָרַבִּים בְּכָל הַחֲנִיּוֹת הַסְמוּכוֹת, כִּמְעַט שֶׁנָּדָם לִבּוֹ מֵרֹב אֵימָה. "מֶה עָשִׂיתִי"? תְּלַשׁ הַסּוֹחֵר אֶת שְׂעָרוֹ מֵרֹב צַעַר, "בְּמוֹ יָדֵי הֵמַטְתִּי עָלַי אֶת הָאָסוֹן", הִרְהֵר לְעַצְמוֹ. "אִלּוּ לֹא הָיִיתִי עוֹמֵד וְדוֹרֵשׁ סְכוּמֵי עָתֵק, כִּי אָז הָיִיתִי לְפָחוֹת מַרְוִיחַ סְכוּם נִכְבָּד מֵעֵסֶק הָאֶתְרַבִּים, אוּלָם עַתָּה מִי יַבִּיט כְּלָל בָּאֶתְרְבִּים שֶׁבִּרְשׁוּתִי"? בְּיָדַיִם רוֹעֲדוֹת פָּתַח הַסּוֹחֵר אֶת חֲנוּתוֹ, כְּשֶׁהוּא תּוֹלֶה תִּקְוָה קְלוּשָׁה בִּמְכִירַת אֶתְרַנָּיו, וְאָמְנָם רַק קוֹנִים מָעָטִים נִכְנְסוּ לַחֲנוּתוֹ וְהֵחֵלּוּ לְמַשְׁמֵשׁ וְלִבְדּק אֶת הָאֶתְרְבִּים שֶׁבִּרְשׁוּתוֹ. גַּאֲוָתוֹ שֶׁל הַנָּכְרִי נִשְׁבְּרָה כָּלִיל, וְהַמְּחִירִים שֶׁנָּקֵב צָנְחוּ מֵרֶגַע לְרֶגַע, עַד שֶׁהַמְּחִירִים הוּזְלוּ יוֹתֵר מִבְּשָׁנָה מְבֹרֶכֶת וּמְשְׁפַּעַת. לֹא עָבְרָה שָׁעָה אֲרְכָּה, וְכָל אֶתְרְגָּיו שֶׁל הַנָּכְרִי נִמְכְּרוּ עַד הָאַחֲרוֹן שֶׁבָּהֶם וְהוּא עַצְמוֹ מִהֵר לַעֲזֹב אֶת הַמָּקוֹם, וּבְלִבּוֹ שִׂמְחָה עַל שֶׁהִשְׂכִּיל לְהִפָּטֵר מִפְּחוֹרָתוֹ מִבְּעוֹד מוֹעֵד.

עַד יוֹם מוֹתוֹ, לֹא יָדַע הַנָּכְרִי אֶת סוֹדָם שֶׁל הָאֶתְרְגִּנִּים שֶׁעֲצוּ בִּין לַיְלָה בַּחֲנִיּוֹת וַרְשָׁה. הָיְתָה זוֹ הַצָּעָתוֹ הַגְּאוֹנִית שֶׁל הַחִדּוּשֵׁי הָרִי"מ אוֹתָהּ שָׁטַח בִּפְנֵי סוֹחֲרֵי הָאֶתְרְבִּים שֶׁהִתְכַּנְסוּ בְּבֵיתוֹ, וְעַל פִּי עֲצָתוֹ עָמְלוּ הַנַּגָּרִים הַיְהוּדִים בְּוַרְשָׁה כַּלָּהּ בְּכָל שְׁעוֹת הַלַּיְלָה הַהוּא, בַּהֲכָנַת אֶתְרוֹנֵי־עֵץ, שֶׁנִּלְטְשׁוּ וְעַצְבוּ בְּצוּרַת אֶתְרַבִּים מְהַדָּרִים וּבְתַבְנִיתָם, וְאַף נִצְבְּעוּ בִּצְבָעִים חַיִּים וּמְקוֹרִיִּים בְּדוֹמֶה לְאֶתְרַבִּים טִבְעִיִּים. הַחִקִוּי הָיָה כֹּה מָצְלָח, עַד שֶׁרֹב תּוֹשְׁבֵי הָעִיר לֹא שָׂמוּ כְּלָל לֵב כִּי הָאֶתְרְבִּים מְזְיָּפִים הֵם. הַתַּחְבּוּלָה כּה הִצְלִיחָה, עַד שֶׁהַנָּכְרִי הִשְׁתַּכְנַע לְלֹא סָפֵק כִּי הַיְהוּדִים הִצְלִיחוּ לְיַבֵּא הָעִירָה כַּמּוּת גְּדוֹלָה שֶׁל אֶתְרַבִּים, וְלָכֵן הֶעֱדִיף לְהִפָּטֵר מִמְּלַאי הָאֶתְרַבִּים שֶׁבִּרְשׁוּתוֹ לְשִׂמְחַת קְהִלַּת וַרְשָׁה הַגְּדוֹלָה. כָּךְ הִצְלִיחַ הָרַבִּי בְּחָכְמָתוֹ לְזַכּוֹת בְּאוֹתָהּ שָׁנָה אֶת כָּל בְּנֵי הָעִיר בְּמִצְוַת אַרְבָּעָה מִינִים בְּהִדּוּר.

More in this printout

View the whole printout