ידוע בשם הגר"א, על הפסוק (תהלים, עו,ג) "וַיְהִי בְשָׁלֵם סֻכּוֹ וּמְעוֹנָתוֹ בְצִיּוֹן", שיש שני מצוות שכל האדם נכנס בתוך המצווה, אחד מצוות סוכה, שנית מצוות יישוב ארץ ישראל*.
קיום המצוות בשלימות
על דרך זה ניתן לפרש את הפסוק "וַיְהִי בְשָׁלֵם" כך, שאדם צריך לקיים שתי מצוות אלו, היינו סוכה ומצוות ארץ ישראל בשלימות. מצוות סוכה בשלימות היינו אכילה שתיה ושינה. מצוות יישוב ארץ ישראל בשלימות, הוא חלק הגשמי וחלק הרוחני: חלק הגשמי הוא לכבוש את כל ארץ ישראל, לבנות בתים, לנטוע אילנות, ולזרוע זרעים. וזה כולל גם כשנכבש חלק של ארץ ישראל שאין לוותר ולמסור לגוים חלקי ארץ ישראל, ולא להרוס בתים ושדות וכרמים ועיירות. שנית, חלק הרוחני, שהם מצוות התלויות בארץ היינו תרומות ומעשרות, שמיטה, ערלה, וכלאיים. וזה כולל גם שלא למכור ארץ ישראל לשנת השמיטה המכונה "היתר מכירה" שמטרתה לעשות פעולה שעי"ז חושבים שמפקיעים מצוות שביעית, ומתנהגים לפי מחשבה זו.
יש יהודים שבנושא סוכה הם מקיימים בשלימות, ובענין ארץ ישראל בחלק הגשמי מקיימים בשלימות, שמיישבים ארץ ישראל במסירות נפש ולא מוכנים לוותר על שום חלק, ומוסרים נפשם על זה. אולם בחלק הרוחני הם עושים או תומכים לעשות בפעולה המכונה "היתר מכירה" (עי' במאמרים רבים בנושא זה, כמו מכירה פיקטיבית ועוד).
ויש יהודים שגם־כן בנושא סוכה מקיימים בשלימות, אולם בנושא ארץ ישראל, אף שבחלק הרוחני מקיימים בשלימות, ולא סומכים על שום היתרים, ומתנגדים בתוקף לטקס המכונה היתר מכירה. אולם בחלק הגשמי של ארץ ישראל, כשיש איזה נסיון מוכנים לוותר על חלקי ארץ ישראל ולהחריב יישובים שלמים ולמוסרם לגוים רוצחים (עי' במאמרים רבים בנושא זה, למשל "בזאת תדעון כי א-ל חי בקרבכם").
ויש יהודים שבנושא ארץ ישראל מקיימים כמו שצריך, לא סומכים על היתר מכירה, וגם מתנגדים בתוקף לכל מסירת חלקי ארץ ישראל. אולם בנושא סוכה לא מקיימים בשלימות, הם אוכלים ושותים בסוכה, אבל לא יושנים בסוכה. [ביטול דעה זו מבואר בשני פרקים הראשונים של מסכת סוכה].
וכאן בא המשורר ואומר (תהלים, שם) "וַיְהִי בְשָׁלֵם סֻכּוֹ וּמְעוֹנָתוֹ בְצִיּוֹן", שצריך להגיע לשלימות בין במצוות סוכה בכל חלקיו, וכן בענין ארץ ישראל בכל חלקיו.
ע"כ ההקדמה.
* הובא בספר "ברית אבות בסערת אליהו" (פזמוני ר' יוסף רבלין זצ"ל, עמוד 155) וז"ל: "המצוות שהאדם כולו נכנס בהן שלם בכל גופו - סכה וציון הן. וירמז זאת רבינו אליהו לאדוני זקני הזקן 'ויהי בשלם סכו ומעונתו בציון'. סכה מצותה תעשה ולא מן העשוי, אף ציון כך, כמבואר ב"גליון". עכ"ל. ומסופר על הגראי"ל שטיינמן זצ"ל: "סוכות תשע"ה במשך כל החג, לילה לילה, אמר, "איזה גן עדן להיות בסוכה מוקף בכל המצות הסובבים אותה, ושכל רגע ורגע שניה ושניה היא מצוה, וקרן כולו אושר ושמחה... אמר: מה יותר טוב מזה, אדם מוקף במצוות. סוכה היא מצוה שכל הגוף משתתף במצוה, כך מובא בשם הגר"א: ששתי מצות מקיימים בכל הגוף, ישיבת סוכה, וישיבת ארץ ישראל. ונחשב שהאדם כולו, ממש כולו [כאן בעוה"ז] נמצא בגן עדן. תהילים (פרק עו פס' ג) "ויהי בשלם סכו ומעונתו בציון: וַיְהִי בְשָׁלֵם, איזו מצוה שהיא בשלימות בכל גופו, "סֻכּוֹ" - היא מצות סוכה, "וּמְעוֹנָתוֹ בְצִיּוֹן" - לדור בציון, היא מצות ישוב ארץ ישראל. ותוך כדי דברים אלו מרן קולו השתנק מבכי והתרגשות". ע"כ. ("מזקנים אתבונן", על הגראי"ל שטיינמן זצ"ל. - ח"ה, חג הסוכות, עמוד 26).