Skip to content
להחיות

המעמד האדיר והמרומם ליחד לבבנו

  • Sukkos
  • 5787
  • Hebrew
View printout

חודשיים ימים חלף מאותו מעמד אדיר ונשגב, המעמד אשר היה כולו קודש לה' לקרבנו לאביהם שבשמים בנועם עליון, המעמד אשר שינה את חייהם של רבים וטובים לחיים נצחיים, המעמד אשר נתייחד בשמו אשר לו נאה ולו יאה: "ליחד לבבנו".

השעות המרוממות והדקות העילאיות עדיין חקוקות במוחנו ובלבינו, חיכו ממתקים וכולו מחמדים מרישא עד גמירא, מעמד אשר זכרו הטוב ישאיר רושם עז ויחקק באותיות של זהב לדורות.

וכאותו לשון השגור בפי אנשי שלומנו על המועדים וזמנים - ומקובל מפי גאון עוזנו הרה"ק רבי נתן זי"ע - שהיום טוב אינו עובר אלא הוא נכנס קרבנו, כן על זה הדרך ממש יכול כל משתתף במעמד מרומם זה להעיד על עצמו: "לא עברו חודשיים מאותו מעמד, אלא חודשיים שאותו מעמד נמצא בתוכנו! חי עמנו וחקוק בקרבנו!"

ואכן, דל העט וקצרה היריעה לסקר או לתאר אף מעט מזעיר מהמעשה אשר נעשה שם וההרגש אשר הורגש באותו ערב עילאי, באותו יום אשר כבר הוקבע ע"י חז"ל הקדושים כיום טוב שאין כמוהו. אך פטור בלא כלום אי אפשר, וביריעה זו ננסה לתאר קצת ולהעלות עלי גליון מגודל המעשה אשר נעשה שם.

הלב ממאן להאמין... המראה היה משובב לב ומרנין! כולם נקבצו באו לך! המוני שלומי אמוני ישראל זקנים עם נערים, מסלתה ומשמנה של חצרות החסידים, אתו ואתכנשו תחת קורת גג אחת!

על מה ולמה? בשביל איזה סיבה ואיזה מטרה? - וכי מתנות גשמיות חילקו שמה? או שמא 'דינר' לטובת מוסדות מסויים היא זו? אך לא זו ולא זו! מטרה אחרת לגמרי עומדת לנגד עיניהם! מטרה נעלית ונשגבת! מטרה עדינה ועילאית! הם התכנסו יחדיו בשביל מטרה אחת - - - להאיר עיניהם באורו הבהיר של רביה"ק אור האורות! להרוות הצמאון עם מימי הנחל נובע מקור חכמה! להשביע את הנשמה במזון רוחני הצומח על אילנא רברבא דנפיש חיליה לעלמי עד ולנצח נצחים! זוהי מטרת אסיפתם ותו לא מידי!

מי ילד כל אלה ומי אספם וקבצם יחדיו? אין זה אלא כוח הצדיק המופלא המפיח רוח חיים בנפשות המתקרבים אליו וחפצים באמת!

החששות התמוססו ונמוגו מיד...

אכן, גם אנכי כמו רבים מביננו - שח אחד החברים שמתי לב למודעות המגוונות המודיעות על דבר הכינוס השנתי הגדול "ליחד לבבנו" הממשמש ובא, הכינוס השני מאז הקמת הארגון הנפלא "לחיותנו" המאחד ומאגד תחתיו את המקורבים בני חצרות החסידים, נהניתי וקויתי שיצא מזה מירב התועלת, אמנם לא לקחתי זאת באופן אישי יותר מידי. אמנם בימים שלפני הכינוס, כאשר ניגש אלי אחד מחשובי העסקנים - אשר ידיו רב לו בהפצת דעת רביה"ק - ובמאור פנים מסר לי הזמנה אישית מהודרת לבוא לקחת חלק בכינוס, התחלתי להבין שהענין רציני יותר ממה שהעליתי על דעתי מתחילה, אך עדיין לא ידעתי עד מה...

האמת אומר ולא אכחד - ממשיך הלה לספר בהתרגשות - ליבי פירפר בחשש כאשר עליתי על ההסעה לעבר מקום הכינוס, מי יודע מי יגיע ואיזה סוג אנשים יהיו שם, האם יהיה נעים שם או שמא אתחרט על הצעד שעשיתי... אך כל החששות הללו נמסו ונמוגו די מהר, בדרך כלל במעמדים כמו אלו שהמשתתפים לא מכירים אלו את אלו, אזי כל אחד יושב בזויתו ובפינתו, עוסק בשלו וכמעט שאינו שם לב לזולתו, מקסימום מנענע ראשו כאות 'שלום' ושב למקומו. אך כאן היה שונה, תיכף בכניסתך הרגשת את הזרם העובר - מבלי כוונה מיוחדת - בעורקים של כל הנמצאים והמתקרבים אל עבר מקום הכינוס.

די היה להסתכל על העיניים הנוצצות והפנים המאירות של החסידישע מקורבים, ולהבין שקורה כאן משהו בסדר גודל אמיתי! הזיק בעיניהם והתקווה הנסוכה על פניהם גילה לפני כל מי שהתבונן בהם, שאכן - כאן יהיה המהפך! החלום עליו חלמו זה זמן ועידנים טובא, עומד ומתגשם לנגד עיניהם! וללא אומר ודברים יכולת להבין מתוך מבט על פניהם, שהחיים הרוחניים של לפני הכינוס ושלאחר הכינוס - לא ידמה ולא ישווה!

באולם רחב הידיים התקבל כל אחד בקבלת פנים מוארת על ידי המארגנים והעוסקים במלאכת הקודש, אלו המכירים אותו זה מכבר ואלו שלא, בנעימות ונאמנות סידרו לכל אחד מקום לשבת בניחותא. השולחנות היו ערוכים בטוב טעם וברוב פאר והדר, מוכנים לקבל את הקהל הרחב הזורם אל האולם, וכבר בתחילת המעמד הוכרחו העסקנים להוסיף ולפתוח עוד שולחנות לנוכח ריבוי הקהל בלעיה"ר.

קהל עצום ונכבד בכמות ובאיכות, הרבה למעלה מן המשוער, קרוב לארבע מאות חסידים ואנשי מעשה, ציבור איכותי מטובי וחשובי חצרות הקודש התאסף כאיש אחד בלב אחד, בלב נרגש ולוהט. והמסקנא המתבקשת לא איחרה מלבוא: אם יש ציבור גדול כל כך שמוכן כבר לבוא, דעת לנבון נקל לשער כמה ישנם שנשארו בבית מחמת כורח המניעות...

בשעה הידועה התיישבו קהל הנאספים חסידים סביב השולחנות הערוכים בטוב טעם, נטלו ידיים לסעודת מצוה בצוותא, ואם מתחילה עדיין היו אי אילו שחששו לפצות פיהם, הרי עד מהרה מצאו את עצמם משוחחים בנעימות עם המסובים סביב, שיחה קולחת בענייני עבודת השי"ת, הרי לב כולנו בוער לדבר אחד אשר לשמו נתכנסו יחד, להתקרב אל הקדושה, להתרומם ולהתעלות!

המבט אל עבר שולחן הכבוד נסך בכל אחד מקור להשראה, מסובים היו שם אנשי שם ומשפיעים גדולים, כל אחד מהם מקור מחצבתו ממוצא חסידי שורשי אחר, הצד השוה שבהם שכולם בוערים באש קודש באהבה עזה בדברי רביה"ק ודרכו הקדושה, ומלהיבים בדבריהם לבבות נפשות ישראל.

דברים הנאמרים באמת

מתוקים מדבש היו דבריו של הרה"ח ר' משה גפנר שליט"א - אשר הינחה את המעמד בטוב טעם - עת קיבל את פני המסובים בברכת 'ברוכים הבאים בשם ה", בדבריו הקולחים הוא הכניס את הציבור לאוירה מרוממת ונעימה גם יחד, כאשר הפליא להעלות את כל הציבור לאטמוספרה אחרת, להתנתק מהמציאות המדומה ולנסוק עכשיו כמה שעות יחד בעולם אחר, עילאי ונשגב.

בנועם דיבוריו שיתף ר' משה ודיבר על המניעות והמעברים שאינם קלים ואף על הקשיים המתעוררים וניצבים בפני כל מקורב, אך כאשר נשכיל על דבר אמת לדעת את הטוב ואת הקניינים הנצחיים של מי שזוכה להתקרב לאור מופלא זה, אזי הכל נקטן ומתגמד, כי מה כל אלו שוים נגד חיים נצחיים! נגד חיי עולם הנקנים אצל רביה"ק בלבד!

הדברים הנאמרים באמת משכו וריתקו את הקהל שנשאבו אל על...

דברים חוצבים להבות אש

אש היוקדת של רביה"ק הובערה והתלהטה באופן מיוחד בדבריו החמים כגחלי אש של המשפיע הרה"ח רבי משה ריינער שליט"א, כאשר לקראת התחלת סדר הלימוד "וחי בהם" הרחיב בלהט אש קודש לבאר בטוב טעם ודעת גודל האוצר הנפלא הנמצא תחת ידינו בדמות שמונת כרכי 'ליקוטי הלכות' המלאים זיו ומפיקים נוגה, וכדוגמא לדבר לימד בפני הקהל דברי מוהרנ"ת בהלכות מתנה הלכה ה' על האוצר מתנת חינם הנמצא בגנזי מרומים, אשר משם לוקח הצדיק האמת חיזוק להחיות כל הנופלים, יהיה מי שיהיה ובאיזה מצב שיהיה.

במשך שעה ארוכה הרחיב בענין נשגב זה והראה איך מוהרנ"ת מוריד את דעת דקדושה של רביה"ק ומושגים רמים ונשגבים - לעובדא ולמעשה אף לאנשים פחותי דרגא ודלי השגה כמונו, להבין ולהשכיל לנצל את האוצר הנפלא ולהגות בספרי רביה"ק ומוהרנ"ת ביתר שאת ויתר עז.

ואכן דבריו הנפלאים והבוערים הרעיף טללי תחי על הנפשות העייפות, להתחדש ביתר שאת וביתר עוז, להתחיל מחדש להתקרב לצדיק האמת, להניף תנופה לפני ה' ברוב אונים ואמיץ כוח!

ניגוני דביקות והתעוררות

היכל הנגינה בברסלב ידוע כהיכל מלא כיסופין וערגה המשתלב נפלאות בשמחה וחדוה אמיתית, ולרקע צלילי כלי הזמר החשיכו את מאורות האולם הגשמיים והאירו את אלו הרוחניים, כאשר למשך דקות ארוכות התעלה ציבור הנאספים בניגוני התעוררות וכיסופין, ניגון דביקות המיוחס לרביה"ק זי"ע [-יצוה צור חסדו] העלה את קהל הנאספים לפסגות של געגועים ועולמות של כיסופין עילאיים, ומשך אחריו שלל ניגוני השתוקקות שרוממו והעלו את הנפשות להיכלות נשגבות של התעוררות וכיסופין ותקווה גם יחד.

על נועם גורלנו

כמו מאליו נשא הלב את הרגליים והגביהם טפח וטפחיים מעל הקרקע, כל העם מסביב יצאו בריקודין קדישין, אחוזים איש ביד רעהו נתעלו בריקודים נלהבים, ריקודים המבטאים שמחת עולם, ריקודים המבטאים אושר עד ונצחי, ריקודים שאי אפשר לשער בדעת את תוכנם וביטויים האמיתי, כל חד כפום מה דמשער בליביה, כי כל פה לך יודה על מתנת חייו הנצחיים!

זר העומד מן הצד לא יבין את זאת, דמעות נוצצות בעיני רבים מרוב התרגשות, עיני כולם נשואות למעלה בשבח והודיה לא-ל בורא עולם, רגשי הלב מתעוררים ומתעלים גם יחד, שמחה וצהלה ממלא את כל ישותם! בזוית העין נוכל להבחין באחד היוצא בקאדאטשק'ע עליזה, השני רוקד עם חבירו יד ביד, השלישי מרים ידיו בכיסופין כלפי מעלה, ואילו הרביעי כמו מרחף באויר מרוב חדוה ושמחה, מקטן ועד גדול אחזו כולם יד ביד ורקדו, נשואי פנים לצד המון העם, זקנים לצד נערים, תלמידי חכמים יושבי על מדין לצד [הנראים כ]פשוטי העם, יחד כולם שמחים ומודים לבורא עולם ב"ה על מנת חלקם, אף נחלת שפרה עלימו, איש בער לא ידע וכסיל לא יבין את זאת, צדיק כתמר יפרח כארז בלבנון ישגה!

רטט של געגוע נגע בנימי הלב כאשר פצחו בניגון: "טייערע ברודער, הארציגע ברודער, וווען וועלן מיר זיך ווייטער זעהן, דער אייבישטער וועט געבן, געזונט און לעבן, וועלן מיר פארן צוום רבי'ן, וועלן מיר זיך ווייטער זעהן..."

לקראת סיום המעמד חולק לכל משתתף חוברת מיוחדת ומושקעת על סדר לימוד מיוחד "וחי בהם", בה התכוננו יחד לקראת ימי הרחמים והרצון הבעל"ט מדברות להבות אש של גאון עוזנו מוהרנ"ת זי"ע ב'ליקוטי הלכות' הלכות עדות הלכה ה', כאשר תיכף הורגשה ההתחדשות בקרב האברכים בני החבורות וכלל החסידישע מקורבים, כאשר "שיחת היום" מופנית לאור תורה פ"ב תנינא והמסתעף, ואכן בני החבורות זכו להתכונן כראוי לימים הנוראים מתוך אהבת ודיבוק חברים מופלאה.

תקוות הדורות - רופא הנפשות

לאחר מכן ישבו ציבור הנאספים מרותקים למשאו הנפלא של האורח הדגול הרה"ח ר' שלמה דוב לעפקאוויטש שליט"א, שהטריח את עצמו בטלטולא דגברא ובטלטולא דאורחא ממרחקים במיוחד לקראת הכינוס המרומם, בדבריו הפליא לבאר בטוב טעם ודעת למשך שעה ארוכה איך רביה"ק עומד כרופא נאמן ורחמן לרפאות חולי הנפשות, ובפרט בדורנו אנו כאשר החושך מכסה ארץ וחוליי הנפש רבים מספור רח"ל, דייקא כעת מתגלה רביה"ק בגודל רחמנותו עם רפואותיו המופלאות, ומחיה אותנו להרגיש נועם ה' וקרבת אלקים ע"י כל מצוה "פשוטה" שאנו זוכים לקיים, להיות נפשנו שוקקה וצמאה לקרבת אלקים לי טוב, ומגלה לנו איך כל העולם הזה הוא כולו שקר שאין לו מה למכור, ורק על ידי התמימות ופשיטות בקיום עצותיו זוכים באמת לחיות חיים טובים, חיים נצחיים, חיי אושר בעולם הזה ובעולם הבא.

רבי 'חי' מלפני מאתיים שנה

לאחריו נשמעו דיבוריו הנפלאים של המשפיע הרה"ח ר' יעקב נתן אנשין שליט"א, אשר בטיב שיחתו הנעימה המחיש לקהל הקודש איך אנשים אוהבים להתרפק על העבר, לטייל ב'היכלות' צדיקי קמאי ולנסות לשאוף אל תוך ריאותיהם את האויר הצח של העבר המפואר בין צדיקי דורות הקודמים, לחבוש את כיפתו של צדיק זה ולחזות בטליתו של צדיק אחר, והן אמת כי 'צאי לך בעקבי הצאן' הוא יסוד מוסד ליהדותנו, אך אשרינו מה טוב חלקנו שאנו יכולים בכל עת ורגע להיכנס לצדיק מופלא כזה מלפני מאתיים שנה, דלתו פתוחה תמיד ואנו נמצאים בכל עת בהיכלו. אשרינו שאנו זוכים לחיות עם רבי 'חי' ומחיה בכל עת ורגע מחדש חדשים!

הארת רושם מעמד כביר זה לנצח!

בלי שום ספק שמעמד אדיר זה השאיר רושם עז על כל המשתתפים כולם, אשר גדול כוחה להכניס בנו אהבת אחים וחיבור אמת בין אנשי הצדיק, לעורר הנקודה העיקרית שרביה"ק מחדיר בנו תמיד, שהשי"ת חפץ בנו באמת, בתמימות ובפשיטות, וכל ההסתרות המדמות כאילו אין הוא חפץ בנו ומסתיר פניו מאתנו - אינם האמת לאמיתו, רביה"ק הרי ממציא מזור ותרופה לכל נשמות ישראל, מקטן ועד גדול, לגלות את האמת שהשי"ת נמצא עם כל אחד ואחד ומאזין לתפילותיו ואנחות לבבו, וכל תנועה קלה שהאדם עושה חשוב בעיניו ית' עד מאד, ועל כן יתאזר בשמחה ובתקוה להתחדש באמונה ובעבודתו יתברך, כי השי"ת חפץ בנו עד מאד!

עצם כינוסם של מאות האברכים שהתכנסו לכינוס מרומם זה, זה בעצמו אות וסימן שהצדיק חי אתנו ומחיה אותנו תמיד, וכפי שהבטיח ואמר שכאשר נחזיק עצמנו יחד נמשיך אותו אלינו, והוא הנותנת רוב אונים ואמיץ כוח להתחדש לעסוק בספרי רביה"ק ותלמידו הגדול, "טעמה כי טוב סחרה לא יכבה בלילה נרה", להכניס במוח את הדעת האמיתי והנצחי, לטוב לנו כל הימים לחיותנו כהיום הזה!

הכינוס הפך אותי לגמרי...

השעות חלפו ביעף, בשעת לילה מאוחרת עזבו אחרוני המתאספים את האולם, יצאתי אף אני - מספר אחד מהמשתתפים - אך לא כלעומת שנכנסתי. אם בבואי חשבתי לתומי שכינוס זה 'יועיל' לי, הרי שהתבדיתי! יצאתי מכינוס זה איש אחר לגמרי, מלא חיות וסיפוק, הכינוס "הפך" אותי מכל וכל, הוא החיה אותי לחיים אחרים לגמרי, רומם והעלה אותי מרומי מרומים, ברצונות וכיסופין, בהתחדשות, בהתחזקות, בדיבוק חברים ובהתקשרות איתנה!

בימים ספורים שיניתי את הילך מחשבתי לבלי היכר, השמחה הגדולה על הזכות הכבירה להימנות בין חבורה קדושה כזו "ברסלב'ער חסידים", שמחה עצומה של "קביעין כן תהוון בהנהו חבורתא", אנשי דעת ששיחת יומם אינה בחדשות המתחדשות בעולם הגשמי, שיחת יומם הוא בדברים העומדים ברומו של עולם, החדשות האמיתיות של בורא כל עולמים ב"ה "המחדש בכל תמיד מעשה בראשית", כל הסיפורי דברים ביניהם הוא מעניני התכלית הרוחניות, והרי רק זה היה הבריח התיכון שכינס את כלל המשתתפים אל תחת קורת גג אחת, שכולם חפצים להתקרב יותר ויותר להשי"ת!

More in this printout

View the whole printout