מֵאֵת: דָּנִיֵּאל גּוֹרְדוֹן | אִיּוּר: מָרְדְּכַי אִינְגְשְׁטָט
תַּקְצִיר: ר' מֵאִיר נִכְנַע לְתַחֲנוּנָיו שֶׁל שׁוּבְבוֹ הָעֲרָבִי וּמַלְוֶה לוֹ לְשָׁעוֹת אֲחָדוֹת סְכוּם עָתֵק שֶׁל שְׁלוֹשׁ־מֵאוֹת מַטְבְּעוֹת, וַאֲפִלּוּ בְּלִי לְהַחְתִּים אוֹתוֹ עַל שְׁטַר הַלְוָאָה
לְמָחֳרָת בַּבֹּקֶר: וְזֶהוּ, הִגִּיעַ הַבֹּקֶר... כְּבָר חָלְפוּ לָהֶן כַּמָּה שָׁעוֹת, בֶּטַח אֲקַבֵּל בַּחֲזָרָה אֶת הַכֶּסֶף שֶׁהִלְוֵיתִי. בֶּטַח.
– בֹּקֶר טוֹב, אָדוֹן בַּרְכָּאת!
– סַבָּאח אֶל־חֵ'יר, חַוָּאגָ'ה מֵאִיר!
כְּבָר עָבְרוּ כַּמָּה שָׁעוֹת וְשׁוּם־כְּלוּם. בַּרְכָּאת מַמְשִׁיךְ כָּרָגִיל, וְאִלּוּ ר' מֵאִיר מַרְגִּישׁ חֹסֶר נְעִימוּת לַעֲמֹד עַל שֶׁלּוֹ וְלִדְרֹשׁ אֶת הַחְזֵר הַהַלְוָאָה.
– תַּפְסִיק לִדְאֹג! הָעֲרָבִים לוֹקֵחַ לָהֶם... תֵּרָגַע, בְּלִי לַחַץ...
בְּסוֹפוֹ שֶׁל יוֹם, כְּשֶׁבֶּן הָעֲרָבִי טֶרֶם הֵשִׁיב אֶת הַהַלְוָאָה וְגַם לֹא אָמַר כְּלוּם, בּוֹאוּ נִרְאֶה מָה יִקְרֶה מָחָר.
לְמָחֳרָת בָּעֶרֶב: וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹּקֶר... כְּבָר חָלְפוּ יוֹמַיִם וְהוּא לֹא מַשְׁמִיעַ הֶגֶה.
וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי: אַהְמְם... וּבְכֵן, הִפְתַּעְתִּי בְּסַבְלָנוּת יוֹתֵר מִיּוֹמַיִם! אָנָּא, הָשֵׁב לִי אֶת הַהַלְוָאָה.
– חַוָּאגָ'ה מֵאִיר, אַתָּה צוֹחֵק עָלַי?! בְּחַיָּאתָק, עַל אֵיזוֹ הַלְוָאָה אַתָּה מְדַבֵּר?
הֶמְשֵׁךְ יָבוֹא