הסוכות כמועד שבו, בזמן הגאולה, יתרחש הניצחון על אומות העולם שיתאספו על ירושלים למלחמה. לדעת המפרשים, המלחמה המתוארת שם היא מלחמת גוג ומגוג (שעליה ניבא גם יחזקאל בפרק לח לט). לאחר המלחמה הזאת יתהפכו לטוב ויעלו בחג הסוכות לירושלים להשתחוות לה'; ומי מהם שלא ירצו לעלות לירושלים – יינגפו במגפה וייענשו.
כפי שנראה מדברי הנביאים וחז"ל, שבבוא עת הגאולה יטענו אומות העולם שגם הן היו רוצות לקבל מצוות וליהנות משכרן. הקב"ה ייענה לטענה זו וייתן לגויים 'מצווה קלה' סוכה. "מייד כל אחד ואחד נוטל והולך ועושה סוכה בראש גגו, והקב"ה מקדיר עליהם חמה בתקופת תמוז, וכל אחד ואחד מבעט בסוכתו ויוצא".
יש קשר פנימי בין חג הסוכות ובין אומות העולם. בזמן בית המקדש היו מקריבים בימי החג שבעים פרים, כנגד שבעים אומות העולם. החג הזה הוא מקור של השפעה רוחנית לא רק לעם ישראל, אלא גם לגויים. לכן גם מבחנם של הגויים יהיה במצוות סוכה.
הנביא זכריה (פרק יד) מתאר את חג הסוכות.
המלחמה תתנהל על־ידי הקב"ה עצמו, בניסים ובנפלאות עצומים. כמו־כן חז"ל אומרים שהמשיח יילחם בגוג ובצבאותיו על־ידי 'רוח שפתיו', כפי שנאמר (ישעיה יא,ד): "וּבְרוּחַ שְׂפָתָיו יָמִית רָשָׁע". ברור עוד שהמלחמה תביא שפע וברכה לעם ישראל, ועימה הגאולה תבוא אל שלמותה.