נוהגים להיות ערים בליל הושענא רבה ולקרוא את כל חומש דברים בשמחה ובהתלהבות, כיון בלימוד זה נעשה עיקר התיקון הראוי להיות ביום זה, שביום כיפור נגמר החותם הפנימי שהוא העיקר, ובהושענא רבה בעת חצות לילה נגמר בחינת חותם החיצון שהוא מסירת הפתקים בשמים למלאכים הממונים לבצע את גזר הדין, ואע"פ שנמסרו הפתקים יש עוד זמן להצלה עד יום שמיני עצרת, ולכן צריך להתעורר בתשובה גדולה ביום הושענא רבה39.
'הושענא רבה' נקרא על שם נ"א ימים שמראש חודש אלול עד הושענא רבה, ומתפללים הושענא יום נ"א שהוא רבה, דהיינו 'יום גדול' לפי שהוא הסיום40.
מי שקשה לו להיות ער כל הלילה, איזה זמן יש לו להעדיף ללמוד בו, חציו הראשון של הלילה, או שעדיף לו שישן עד חצות לילה, ואחר כך יקום ללמוד עד הבוקר?
כתבו האחרונים שעדיף שיהיה ער בתחילת הלילה עד חצות ואח"כ ילך לישון, מאשר לישון עד חצות ואז לקום ללמוד, לפי שבחצות לילה הוא זמן מסירת הפתקים, ומשום כך יש להשתדל ולהתחיל את הלימוד מוקדם ולא סמוך לחצות הלילה, כדי שיספיק את כל קריאת ספר דברים לפני חצות הלילה41.
האם מקיפין או מנענעים עם הערבה, או רק חובטים אותה על גבי הקרקע?
יש שכתבו שביום הושענא רבה עושים את ההקפות גם עם הערבות הנחבטות, ומכל מקום המנהג פשוט גם אצל בני ספרד וגם אצל בני אשכנז שלא להקיף כלל בערבה, כיון שהלולב ממשיך את החסדים, והערבות מורות על הגבורות, ואין לערב הגבורות בחסדים 42, אלא אחר ההקפות עם הלולב ומיניו - אחר תפילת מוסף, לוקחים את הערבות ועושים חבטת ערבה, ובני אשכנז נוהגים אף לנענען ולומר כשהם בידו תחנונים על המים ואח"כ חובטים את הערבה43.
האם יש ענין להסיר את העלים בכוח בזמן חבטת הערבה?
מנהג בני ספרד לחבוט רק על קרקע שאינה מרוצפת חמש פעמים כנגד אותיות מנצפ"ך, ובכל חבטה יכוון באות אחרת44, וכתבו האחרונים שיחבוט בהם בכוח על הקרקע, אך לא יותר מידי, כדי שישארו בכשרותם ושלמותם עד סוף החבטות, ולא חובטים אח"כ על כלים וכדומה45, אולם מנהג בני אשכנז שאחר שחובטים על הקרקע ה' חבטות, חובטים גם על הכלים או על הקיר כדי להסיר העלים, וא"צ להוציא את כל העלים46.
האם מותר להשתמש בערבות משומשות?
על פי הפשט מותר להשתמש בערבות משומשות למנהג חבטת ערבה, אך על פי הסוד אין להשתמש לחביטת ערבה בערבות שבלולב, היות והם בחינת החסדים ומנהג חביטת ערבה הוא להמתיק את הגבורות, ומסיבה זו אין להשתמש בערבות שכבר חבטו בהן, היות שגם הן כבר בחינת חסדים47.
מנהגי חב"ד בחבטת ערבה
המנהג שהיו אוגדים בעצמם את הערבות עבור כל בני הבית48. הפרדת הערבות - נהגו להפריד את הערבות בתוך האגודה ולספור אותם קודם החבטה. אופן חביטת הערבות- הקפידו לחבוט בקרקע דווקא, ולחבוט קלות. וכן נהגו לחבוט קלות עם הערבות על כתפיהם של הבנים. למבוגרים מעל גיל י"ח היו חובטים ג' פעמים, ולצעירים היו חובטים חבטה אחת יתירה על מספר שנותיהם, ואומרים אגב כך "גבורות ממותקות"49.