הגאון הרב נתנאל עומיסי שליט"א - מרבני בית ההוראה 'פעולת צדיק' לעילוי נשמת אביו רבי יחיא ב"ר יצחק עומיסי זלה"ה - נלב"ע כ"ז אלול התש"פ
ישיבה בסוכה קודם קידוש
א] מנהגנו ידוע ומפורסם כדעת הרמב"ם (סוכה פ"ו הי"ב) לברך על הסוכה בכל פעם ששוהים בה ולא כשאר קהילות שמברכים בשעת האכילה שהיא העיקר ופוטרים את השינה והשהות בסוכה (משנ"ב סי' תרל"ט ס"ק מ"ו). והנה למנהג שאר קהילות הברכה על האכילה פוטרת גם את השהות קודם לכן ומשום כך מן הדין יכולים הם לשבת בסוכה לפני הקידוש. אך למנהגנו אנו נזהרים שלא לשבת לפני קידוש שהרי על ישיבה זו צריכים לברך. וכיון שאין אנו מברכים עד הקידוש, לכן אין לישב ולקיים את המצווה בלא ברכה. והקשה ידידי הרה"ג ישראל הלוי שליט"א מדוע אין לשבת בלא לברך [בפרט כשבני הבית לא התאספו עדיין], הלא מסתבר כי ישיבה זו איננה לשם מצווה שהרי הקידוש לפניו ורצונו לברך אז וכ"ש בלילה הראשון שמברכים ברכת שהחיינו בתוך הקידוש והיא כוללת גם את מצוות הסוכה. וכששאלתי את מרן הגר"י רצאבי שליט"א מדוע יש להימנע מישיבה אם אינו מתכוון לשם מצווה, השיב לי כי עניין זה הוא מסור לרבים ואין הכל חכמים לדעת ולכוון שלא לצאת ידי חובה, ולכן יש לעשות תורה אחת ומשפט אחד ולא לשבת בסוכה עד שעת הברכה בקידוש [ויש להוסיף כי אין הדבר דומה למה שכתבו הפוסקים (עיין ביה"ל סי' רע"א ד"ה מיד) על הקידוש בכל שבת שמסתמא אין אדם מתכוון לצאת בו בתפילה שאומר 'מקדש השבת', כי שם הטעם כיון שעתיד לקדש על הכוס, ודאי רוצה הוא לצאת ידי חובה כראוי. משא"כ בענייננו, אין הפרש במצוות הישיבה בסוכה לפני קידוש או אחריו]. ולעניין קידוש שחרית וכן בליל שבת חוה"מ [בשאר שנים] אף שלדעת מהרי"ץ (ע"ח ח"ב דף נ"ח ע"ב) יש לברך תמיד את ברכת הסוכה בתוך הקידוש, כבר הבאנו בשו"ת נתונים המה (ח"א סי' רכ"ג) את דעת מרן שליט"א שאם יש איזה עיכוב עד הקידוש וצריך לשבת בינתיים, ישב בסוכה ויברך קודם הקידוש.
הדלקת נרות שבת וקידוש, כשהנשים אוכלות בבית והאנשים בסוכה
ב] שאלה: משפחה שיש להם סוכה העומדת בחצר הבית שלא בסמיכות אליו, באופן שצריך לעבור מהבית דרך החצר לסוכה. ומכיון שהזמינו לחג אורחים רבים, נוצר מצב מחייב שהגברים יאכלו בסוכה והנשים יישארו לסעוד בבית. עתה התעוררו שתי שאלות. ראשית האם צריך להדליק נרות שבת בסוכה או גם בבית, ובנוסף האם הקידוש שיעשו בסוכה יועיל גם לנשים שאוכלות אח"כ בבית. תשובה: הנה בפשטות כאשר כולם אוכלים בסוכה חיוב הדלקת הנרות הוא בסוכה. ואף שהאשה קודמת לבעל בהדלקת הנר ועתה היא פטורה ממצות סוכה ולכאורה היה מקום לומר שתדליק בבית, מ"מ כיון שהיא מחויבת לאכול בסוכה בשביל בעלה שיוכל לקיים תשבו כעין תדורו לכן מקום הדלקת הנרות הוא ג"כ שם (תורה תמימה ויקרא פ' אמור סי' כ"ג אות קס"ט). אמנם בענייננו שנשארו הנשים לאכול בבית, יש להסתפק כאמור האם גם בבית יש חיוב הדלקת נרות. ומרן שליט"א הורה כי הדבר נחשב כשני בתים ויש להדליק הן בסוכה [באופן שאין חשש שריפה כמובן] והן בבית, ויש לפטור את שתי ההדלקות בברכה אחת בלא הפסק בינתיים. ולעניין קידוש במקום סעודה הורה מרן שיש לקדש לנשים בנפרד אלא אם כן הם רואים זה את זה (עיין ביה"ל סי' קע"ח ד"ה בבית אחד מש"כ בדעת הרמב"ם).
סכך שעף ברוח האם צריך לברך שוב על הסוכה לאחר שהחזירוהו
ג] שאלה: מי שבירך על הסוכה ולאחר זמן נפל הסכך מפני משב רוח חזק, האם צריך לברך שוב על הסוכה לאחר הנחת הסכך. תשובה: כעין זה דנו הפוסקים (עיין פסקי תשובות סי' תרל"ט או' ט"ו) כאשר ירדו גשמים עד שנפסלה הסוכה ולאחר מכן פסקו הגשמים, האם כאשר לא הסיח דעתו ומצפה לשוב לסוכה אינו צריך לברך שוב, או כיון שבמציאות נפסלה הסוכה הרי זה כהיסח הדעת ולא יועיל מה שמצפה לשוב אליה. וכן דנו שם כאשר סגר את הגג ונותר בסוכה האם יש בזה גילוי דעת שלא הסיח דעתו, או כיון שהסוכה מכוסה בגג פסול אין כאן סוכה כלל. ומ"מ בנדון דידן הורה מרן שליט"א כי מסתבר שבנפילת הסכך הלכה לה המצוה, וצריך לברך שוב לאחר הנחת הסכך אף שלא הסיח דעתו. וכמו שמברכים על טלית שנפלה (שו"ע סי' ח' סע' י"ד). ולפ"ז נראה בפשיטות כי כאשר עף הסכך רק במקום אחד, אף שהיושב באותו מקום לא מקיים מצוות סוכה, מ"מ אינו צריך לברך שוב כשהחזירו את הסכך למקומו, דומיא דטלית שנותרה מקצתה על גופו (שם סע' ט"ו).
העושים הקפות דהושע"ר בלילה, האם יוכלו לברך על הלולב בשחרית
ד] בעניין ההקפות וההושענות עם הסליחות שאומרים בהושענא רבא, הנה ישנם שעושים כן בלילה קודם התפילה, ושלא כדין הוא שעדיין לא הגיע זמן המצווה (וכמו שהאריך מרן שליט"א בעניין זה בבארות יצחק הלכות לולב עמ' ש"י). ובבית מדרשו של מרן שליט"א החלו בשנים האחרונות ע"פ הוראתו ומפאת דוחק השעה שנעורים כל הלילה, לומר את ההושענות והסליחות קודם התפילה ללא לולבים, אך את ההקפות עושים לאחר ההלל. והנה יש מי שעורר על אלו המחזיקים לולב בידיהם בלילה אף שאינו זמן המצווה, שבמקומות שמתפללים בנץ החמה הרי הם נכנסים לזמן עלות השחר ונמצאו מקיימים מצוות לולב בהגבהתם, וא"כ לא יוכלו לברך על הלולב בשעת ההלל כיון שכבר שיצאו ידי חובה. וכאשר העליתי חשש זה לפני מרן שליט"א, אמר לי כי אכן אלו שעושים את הסדר קודם התפילה אין ראוי ליטול אז לולב. ומ"מ כיון שיש שהורגלו בכך וקשה למנעם, לכה"פ יש לעוררם שיתכוונו במפורש להחזיק את הלולב שלא לשם מצווה כדי שיוכלו לברך על הלולב בשעת ההלל.
ישיבה בסוכה ביום שמחת תורה
ה] הסתפקתי האם מותר לשבת בסוכה בבוקר שמחת תורה מבלי לעשות היכר לפחות מן הסכך ארבעה טפחים (סי' תרס"ו ס"א). כי שמא זה עצמו היכר במה שאינו יושב שם בלילה ואין איסור בל תוסיף באופן זה שאינו המשך למצווה. תשובה: בשו"ת ציץ אליעזר (חי"ט סי' נ"ד) נשאל על ציבור הרוצים לעשות קידוש ביום שמחת תורה בסוכת בית הכנסת האם הדבר מותר. והשיב כי כיון שאין כאן איסור בל תוסיף ממש שהרי אינו מתכוון למצווה אלא רק נראה כמוסיף, לכן חשד זה שייך ביחיד אך בציבור קי"ל שאין חשד. ולמעשה הורה שם שיעשו היכר בהכנסת קדירות וקערות שאסור להכניס לסוכה וכמובא בשו"ע (שם) שזה ההיכר לבני חו"ל שאינם יכולים לפחות ארבעה טפחים מפני חיובם בסוכה בשמיני, ע"כ. וממה שלא התיר הדבר מטעם שלא ישבו שם בלילה, משמע שאין היתר כזה. אך יש לדחות ראיה זו כיון שמדובר בציבור ואצלם אין היכר במה שלא ישבו בסוכה בלילה. אך למעשה, מסתימת הפוסקים נראה שאין הדבר נחשב היכר. וכן הורה מרן שליט"א שאף היושבים ביום בלבד צריכים היכר בסוכה עצמה.