שם שאבו רוח הקדש בשמחת בית השואבה, מכח הכנסת אורחים של אברהם אבינו שאמר יְקַח נָא מְעַט מַיִם.
היינו דכתיב שאמר אברהם אבינו למלאכים וְהִשָּׁעֲנוּ תַּחַת הָעֵץ (בראשית י"ח, ד'). ומובא בבראשית רבה (פרשה מ"ח, י') שכך אמר לו הקב"ה לאברהם, אַתָּה אָמַרְתָּ וְהִשָּׁעֲנוּ תַּחַת הָעֵץ, חַיֶיךְ שֶׁאֲנִי פּוֹרֵעַ לְבָנֶיךָ בַּמִּדְבָּר וכו', [שאני מושיבם תחת ענני הכבוד] שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קה, לט): פָּרַשׂ עָנָן לְמָסָךְ, הֲרֵי בַּמִּדְבָּר. ולו זו בלבד אלא גם בבואם לארץ, ולעתיד לבוא. בָּאָרֶץ מִבַּיִן שנאמר (ויקרא כג, מב): בַּסֶכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים. לֶעָתִיד לָבוֹא מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ד, ו): וְסֶכָּה תִּהְיֶה לְצֵל יוֹמָם.
וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם שנטהרים לכבוד הרגל, ואקחה לשון תפילה כנאמר קחו עמכם דברים ומובא במדרש ויקרא רבה שהוא לשון תפילה, והיינו תפילת חג, פת לחם היינו סעודת חג, והשענו היינו הושענות, והוא נטילת לולב, תחת העץ היינו מצות סוכה, תחת הסכך.
ואע