ועוד, כל משאת נפשו של דוד המלך לבנות בית המקדש. ואע"פ כן מנע ממנו הקב"ה תכלית זאת. ודוד בענוותנותו ויתר על משאת נפשו מפני רצון השם ונתנה לשלמה בנו. בזכות ענוה זו זכה להיות אושפיזין לשכינה. כמובא בחז"ל [פסחים קיט:] שמִבֵּין כל האושפיזין דוד הוא זה שלקח את הכוס ואמר לי נאה לברך שנאמר כוס ישועת אשא. ולכאורה תמוה שהרי אין זה דרך הענוה. אלא לפי המובא לעיל מובן, שבענוותנותו ויתר על משאת נפשו לבנות בית המקדש. ואע"פ שהקב"ה מנע ממנו לבנות בית המקדש, מכל מקום, קבל זאת באהבה, להפוך את הדיעבד למצב של לכתחילה, כאומר: אם הקב"ה אינו רוצה הריני מוותר על מאויי לבי מפני רצונו. ועל זה נאמר: [פרקי אבות פרק ב משנה ד], בַּטַל רְצוֹנְךָ מִפְּנֵי רְצוֹנוֹ כְּדֵי שֶׁיְבַטֵל רְצוֹן אֲחֵרִים מִפְּנֵי רְצוֹנֶךָ. והוינן בה, מה הוא שאמר התנא כְּדֵי שֶׁיְבַטֵל רְצוֹן אֲחֵרִים מִפְּנֵי רְצוֹנֶךָ. הרי באומרו כְּדֵי, נראה הדבר כאילו עושה על מנת טובתו שלו ולא לשם שמים. אלא כך יש להבין: בַּטֵל רְצוֹנְךָ מִפְּנֵי רְצוֹנוֹ, ועד כמה יש להשתדל לבטל רצונך מפני רצונו? עד כְּדֵי כך שיבטל רצון אחרים מפני רצונך. וזה היה ויתורו של דוד המלך בענותנותו. ואשר על כן זכה לשכינה הק'. שהרי כל רצונו של דוד המלך להשרות שכינה בישראל ע"י בנין בית המקדש. וכאשר נשא את הכוס, מיד שרתה שכינה על ישראל ולכן אמר לי נאה לברך, כאומרו תֵיתִי לי, קבלתי שכרי שויתרתי לבני שיבנה ביה"מק. ומכיון שהיתה משאת נפשו להשרות שכינה בישראל, לכן זכה לאושפיזין שבזכותו תשרה שכינה בישראל. ועוד, כוס בגימטריה אלהי"ם. שמונים ושש. ומכיון שאמר בתהלים כו"ס ישועות אשא, שתהיה שכינת אלקים על ראשי, זכה להיות אושפיזין בזמן ישועות, בזמן סוכות.
More in this printout
- לאושפיזין אברהם והוא כנגד ספירת החסדהמאמר דן באושפיזין של אברהם אבינו בחג הסוכות, המייצג את ספירת החסד. הוא מסביר כיצד הכנסת האורחים של אברהם קשורה למצוות הסוכה ולענני הכבוד, ומדגיש את חשיבות ההוש
- לאושפיזין יצחק והוא כנגד ספירת הגבורההמאמר דן באושפיזין של יצחק בסוכות, המייצג את ספירת הגבורה, ומסביר את הקשר לתפילה, ארבעת המינים ועקדת יצחק.
- לאושפיזין יעקב והוא כנגד ספירת התפארתמאמר זה מסביר את משמעות אושפיזין יעקב בסוכות, המייצג את ספירת התפארת, וכיצד הוא קשור לקניינים הרוחניים ולשלמות האדם. הוא דן בקשר בין סוכות להשגת שלימות רוחנית.
- לאושפיזין משה והוא כנגד ספירת הנצחמאמר זה דן באושפיזין של משה רבנו בסוכות, המייצג את ספירת הנצח. הוא מסביר כיצד ענוותנותו של משה והשפלות שבסוכה מובילות להארת פניו ולנצחיות לדורות.
- לאושפיזין אהרון והוא כנגד ספירת ההודמאמר זה דן באושפיזין אהרן בסוכה, ומסביר את הקשר שלו לספירת ההוד. הוא מתאר כיצד אהרן, אוהב השלום, מביא שמחה וברכה לישראל, ומדגיש את מידת הביטול והענווה שלו.
- לאושפיזין יוסף והוא כנגד ספירת היסודמאמר זה בוחן את משמעות אושפיזין יוסף בסוכה, ומקשר אותו לספירת היסוד. הוא מסביר כיצד ענוותנותו של יוסף ושימור הברית שלו באו לידי ביטוי ביום השישי, וכיצד הוא מכין
- מנהגים בסדר האושפיזיןמאמר זה דן במנהגים הקשורים לסדר האושפיזין והספירות, ומסביר כיצד סדרם משתנה לפי עבודת האדם. הוא מתאר את עבודת ה"רצוא ושוב" בחסידות, המבטאת את הורדת השפע והתגלות
- לארבעת המיניםמאמר זה חושף את המשמעויות העמוקות של ארבעת המינים בסוכות. הוא מקשר אותם לטיפוסי אנשים, לטהרת הצרעת ולהשפעתם הרוחנית על העולמות.
- להפטרת סוכותמאמר המבאר את הפטרת חג הסוכות בספר זכריה, העוסקת במלחמת גוג ומגוג, ומסביר מדוע יבואו הגויים לחגוג את חג הסוכות לעתיד לבוא.
- קריאת התורה בשבת חוה''מ סוכותמאמר זה דן בסיבה לקריאת התורה הספציפית בשבת חול המועד סוכות, ומסביר את הקשר לפרשת כי תשא ולמושג "מציאת חן" כפי שהוא מתבטא ביחסים בין ה' למשה ולישראל.