התורה בישראל. ואשר על כן אין בזה עצב כלל, אלא אדרבה, מתאים הוא בזה ליום של שמחה.
להפטרת וזאת הברכה
יהושע פרק א
בביאור ההפטרה ושייכותה לפרשה
שייכותה של ההפטרה לפרשת וזאת הברכה, לכאורה נראה בעליל בכמה עניינים, כגון:
ההפטרה מתחלת בעניין שבו הפרשה מסתיימת: {א} וַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת מֹשֶׁה עֶבֶד יְהוָ'ה וַיֹּאמֶר יְהוֹיָה אֶל יְהוֹשֶׁעַ בּן נוּן מְשָׁרַת מֹשֶׁה לֵאמֹר: {ב} מֹשֶׁה עַבְדִּי מֵת וגו'
ועוד, שיש כאן המשך מפעל חייו של משה רבנו, והוא הנחלת הארץ לבני ישראל, כנאמר: וְעַתָּה קוּם עֲבֹר אֶת הַיַּרְבֵּן הַזֶּה אַתָּה וְכָל הָעָם הַזֶּה אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לָהֶם לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל:
ועוד יש לומר, שיהושע נצטווה במה שנאסר על משה רבינו קוּם עֲבֹר אֶת הַיַּרְבֵּן הַזֶּה.
ועוד יש לומר, על פי תחילת פרקי אבות משה קבל תורה מסיני ומסרה ליהושע. שכן מצינו כאן מסירת התורה באומרו: {ח} לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךְ וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וְלַיְלָה וכפי שנאמר בהמשך ההפטרה [פסוק ז'] רַק חֲזַק נֶאֱמַץ מְאֹד לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת כְּכָל הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוּךְ מֹשֶׁה עַבְדִּי.
ובשימת לב נאמר ארבע פעמים בהפטרתנו, חֲזַק נֶאֱמַץ [פס' ו,ז,ט,יח,] ולעומקו של מקרא תכוון ההפטרה בזה למאמר חכמים במסכת ברכות [:]
ת"ר ארבעה צריכין חיזוק ואלו הן: תורה ומעשים טובים תפלה ודרך ארץ.
ופירש רש"י בגמרא שם: צריכין חזוק. שיתחזק אדם בהם תמיד בכל כחו.
תורה ומעשים טובים מנין שנא' {יהושע א,ז'} רַק חֲזַק נֶאֱמַץ מְאֹד לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת כְּכָל הַתּוֹרָה, חֲזַק בתורה, וֶאֱמַץ במעשים טובים.
תפלה מנין שנא' קַנֵּה אֶל ה' חֲזַק וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ וְקַנֵּה אֶל ה' [תהלים כז ]'יד
דרך ארץ [עיסוק פרנסתו] מנין שנא' {שמואל ב י-יב} חֲזַק וְנִתְחַזַק בְּעַד עַמָּנוּ וּבְעַד עָרֵי אֱלֹהֵינוּ. ופירש רש"י שם: דרך ארץ. אם אומן הוא לאומנתו, אם סוחר הוא לסחורתו, אם איש מלחמה הוא למלחמתו.
ויש לעיין מה דרך ארץ יש כאן שהולך ופוחת מהכנסת אורחים. וי"ל דדרך ארץ הוא לא כלפי האורח, אלא כלפי הקב"ה. שלא יהיה בשר ודם מכובד יותר מן הקב"ה. מה קרבנות לה' הולכים ופוחתים, אף מה שמכבדים את האורח יהיה הולך ופוחת.
ועל דרך המוסר: לעולם יִרְאֶה אדם עצמו כאורח לפני האלקים.