הלילה האחרון של חג הסוכות, הוא "ליל הושענא רבה" שבו בורא עולם מוסר את הפתקים שכתוב בהם כל מה שנגזר עלינו, ובעזרתו יתברך אנחנו מקווים, שאלו רק דברים טובים...
החת"ם סופר זצ"ל, בשנת פטירתו, אמר לתלמידיו: עברתי את ראש השנה, עברתי את יום הכיפורים, אבל נפלתי בהושענא רבה...
צריך להבין, למה מסירת הפתקים חלה אחרי סוכות??? לכאורה, זה היה אמור להיות מיד אחרי יום כיפור, אחרי שיש את ראש השנה שבו בורא עולם כתב אותנו לטובה, וביום כיפור, הוא מחל לנו וניקה אותנו מכל חטא ועוון, פה מגיע השלב של מסירת הפתקים מהחג העניין לחכות עד אחרי הסוכות????
התשובה היא: חג הסוכות, הוא חג שאנחנו מראים בו מסירות נפש להקב"ה, התורה אומרת לצאת מדירת קבע ולהכנס לדירת עראי.
תשאיר את הספה עם הריקליינר בבית וצא לחצר, תעזוב את המזגן וצא לבחוץ, פתאום בסוכה אתה קולט כמה הרשתות שיש לך בבית תקינות... ומונעות כניסה של כל מיני מעופפים בלתי רצויים...
אנחנו מתפללים לבורא עולם שאם יש איזה פתק לא טוב כל כך, אז שיקרע אותו ולא ימסרהו לשליח.
ואנחנו, במסירות יוצאים מהבית, תמיד אתה ישן במזג אויר קבוע עם 24 מעלות, אבל עכשיו, אתה יוצא לסוכה, ואתה לא יודע מה יהיה באמצע הלילה, בתחילת הלילה אתה לא מרגיש את הקור... ובאמצע הלילה וואי, וואי, קררררררר קפוא.
כל רכב שמגיע בשעות הקטנות מעיר אותך... כל אדם שמנהל שיחה באזור הבניין שלך, אתה הופך לשותף פעיל... אתה שומע מה אמרו לו ואיך הוא הגיב.
זו חוויה שהרבה מאיתנו, אני חושב ובצדק, היו מוותרים עליה, אבל כשבורא עולם ציווה, אז כל שיקולי הנוחות זזים לצד, ובאים ומקיימים את מצוות סוכה, ולא רק מקיימים, אלא גם שמחים בשמחה גדולה.
את הדבר הזה, את התמונה הזו, חייבים להכניס אותה לפני שמוסרים את הפתקים, לפני שזה אל חזור... וכמובן, שכאשר בורא עולם רואה אדם שמקיים במסירות את המצוות, אז כל הדינים שהיו עליו מתבטלים.