הגמרא ב"מסכת עבודה זרה" אומרת: שלעתיד לבוא הקדוש ברוך הוא יושב וספר תורה מונח בחיקו, ואומר: מי שעסק בה יבוא ויטול שכרו, ואז נכנסים כולם, כל אחד רוצה שכר... והגויים טוענים כל מה שעשינו לא עשינו אלא בשבילכם, עשינו את כל הרכבים והמטוסים בשביל שראשי ישיבות יוכלו להגיע לשיעורים, ואת כל המחשבים כדי שיכתבו דברי תורה... אומר להם הקדוש ברוך הוא: שוטים, כל מה שעשיתם לא עשיתם אלא לצורך עצמכם.
ואז הם מבקשים לעשות איזו מצוה שהשם יתן להם, והוא נותן להם את מצוות סוכה, אז כל אחד הולך ועושה סוכה בראש גגו, ראיתי דבר יפה, מה זה "בראש גגו"? הגויים עושים בראש גגו, מה זה הדגש בראש גגו?
התשובה היא: שאצל הגויים עד שהוא כבר עושה מצווה, הוא עושה אותה בראש גגו. "הכל שופוני, שכולם יראו אותו, תראה מה אני עושה", הוא נותן חצי שקל לצדקה, אבל הוא דואג שיצלמו אותו משש זויות... מפרסם את זה מעל כל במה אפשרית, ההיפך מזה מתנהג היהודי, הוא לא עושה בראש גגו, יהודי עושה איפה שה' מצווה ולא משנה מי יראה או מי ישמע עליו... העיקר לעשות לכבוד בורא עולם.
יש הבדל עצום בין גוי ליהודי בעשיית המצוות, רואים את זה בגמרא שאומרת: האומר סלע זה לצדקה על מנת שיחיה בני, אז תלוי אם זה ישראל הרי זה צדיק גמור, ואם זה גוי לא מחזיקים אותו כצדיק, למה? מה ההבדל? התשובה: כי ישראל שעושה מצוה, יהודי שעושה מצוה, אז הוא כבר אומר: נתתי, אני לא מתחרט, אני שמח שנתתי, אני שמח שעשיתי טוב גם אם בסוף הוא לא קיבל את מה שלמענו הוא תרם... אבל גוי, אם בסוף הצדקה שנתן לא שרתה לו את האינטרס שהוא עשה בשבילו, אז כבר הוא מתחרט על הנתינה.
אבל באמת, יש ששואלים על מה שהגמרא אומרת שכל אחד ואחד מעמיד סוכה בראש גגו, והקדוש ברוך הוא מוציא חמה מנרתיקה, והם בועטים בסוכה, והקדוש ברוך הוא שוחק עליהם, ואומר: הנה, אתם רציתם מצווה קלה, נתתי לכם.
למה זה מצווה קלה? ידוע, שסוכה לא צריך ללכת לסוכות ירושלים בשביל לקנות סוכה, היום אנשים רוצים שיהיה להם בסוכה את כל הגאדג'טים, ושיהיה גם מזגן. אבל בעיקרון, מבחינת ההלכה, מספיק פסולת גורן ויקב, פסולת, אתה יכול למצוא כמה קרשים, ולסגור סיפור.
זה דבר מדהים, שכל השכינה נמצאת בסוכה, צילא דמהימנותא, ולא צריך תנאים גשמיים לכך... זה בא לתת לנו מסר לחיים: לפעמים אדם אומר, תשמע, אם יהיה לי ואם אהיה פה ואם אהיה שם, אז אני אוכל להגיע שיהיה לי יישוב הדעת ללימוד, אבל ההפך הוא הנכון, אדם גדל דווקא עם כל הנסיונות, עם כל המניעות, מתוך קשיים, דווקא אז הוא גדל וכדי להביא את הצילא דמהימנותא לתוך הבית, לא צריכים שום תנאים גשמיים. פסולת גורן ויקב, כלום, אתה לא צריך כלום.
זה מה שאומרים: בית אהרן ברכו את ה', יראי ה' ברכו את ה', למה לא אומרים בית יראי ה'? למה לא כתוב בית יראי ה'???? כי באמת אין כזה דבר בית יראי ה', בית אהרן, אם אתה שייך לבית אהרן, אז אתה שייך, ואם לא, אתה לא שייך, אבל יראי ה', אין כזה דבר אם אתה שייך, זה לא משנה מי היה אבא שלך, מי היה סבא שלך, לא משנה איפה גדלת או איפה למדת... כל אחד ואחד יכול... התורה מונחת בקרן זווית וכל אחד מוזמן... אין בעלות לאף אחד, כל אחד יבוא, יכול לבוא, לקחת, להצטרף, להיות חלק.
ולהשרות את השכינה, כמו שאמרנו, לא צריך תנאים, זה לא משנה כמה כסף יש לך בבנק, בדיוק הפוך, ניסיון העושר קשה מניסיון העוני, הרבה פעמים אנשים שיש להם אפשרויות, הניסיונות הם אחרים לגמרי, וזה מה שאומרים חז"ל: "מבני עניים תצא תורה", מה הפשט? אתה רואה שעניים, שיש להם פחות אפשרויות, פחות ניסיונות, יותר מחוברים.
יש שאלה שואלים: למה חג הסוכות נקרא "זמן שמחתנו"? מה מיוחד בחג הסוכות? וגם איך אפשר להחליט ביום בהיר שאני שמח... יש איזה כפתור שאתה אומר לאדם: תלחץ על הכפתור, תהיה בשמחה? איך אפשר להגיע לזה? אומר הזוהר הקדוש: בשמחה אותיות מחשבה, על ידי מחשבה, על ידי התבוננות, האדם יכול להגיע לשמחה, להתבונן? מה זה להתבונן? להתבונן בכל מה שהקדוש ברוך הוא נותן לך, להתבונן ביום יום, לא צריך ללכת רחוק, אצל כל אדם הקדוש ברוך הוא נותן לו, הקדוש ברוך הוא משפיע עליו.
ותמיד כל אדם יכול להסתכל על הרבה אנשים ולהגיד: תשמע, ברוך השם. השם עזר לי, המצב יכול להיות הרבה יותר גרוע, כן? תמיד אומרים תסתכל על מי שפחות ממך... פעם שמעתי שאלה: מה עושה זה שפחות מאיתנו? על מי הוא מסתכל? אומרים כשאתה מסתכל על בריאות, כסף, נחת, תסתכל על מי שפחות ממך.
אבל שאתה מסתכל על רוחניות תמיד תסתכל על מי שמעל, בשמיים ממעל... אבל על הארץ, על הגשמיות מתחת. הנה, תראה, אני עם סובארו 84, יש אנשים עם סובארו 83, שהוא דוחף אותה... אתה תמיד צריך להסתכל על מי שפחות, עכשיו אני אשאל אתכם שאלה, מה עושה מי שנמצא בתחתית? על מי הוא מסתכל? מרבו'ן מה נגיד לו על מי הוא יסתכל???
התשובה היא: שאין כזה דבר אחד שכל המדדים שלו למטה, וזה, מי שיתבונן יראה את זה, יש אחד ש... הוא בעבודה טוב, הוא הסתדר בעבודה ובמשפחה לא משהו, ואם בעבודה הוא לא הסתדר, יסתדר לו בבית כנסת, יש אחד שלא הסתדר פה, אז הוא מסתדר שם, לכל אדם יש דברים מיוחדים שהקדוש ברוך הוא נותן רק לו, אם זה בריאות וכו'... תמיד אתה צריך להסתכל על מי שנמצא מתחתיך... בכל נושא, אתה עכשיו בבריאות, תסתכל שיש אנשים שיש להם בעיות הרבה יותר ממך...
אחד מתלונן שקצת הרגל קצת היד... תראה אנשים לא הולכים, אנשים השם ישמור, פה בשיקום אתה יכול לראות אדם, שמנפילה קטנה השתנו לו החיים, וכבר הולך רק בעזרת מקל פתאום אנשים החיים שלהם משתנים, וזה... ללא תכנון, זה פתאום בא לו לחיים. אתה רואה אדם שהיה בריא כמו שור ותאונה קטנה, ל"ע ול"ע, משנה לו הכל... כמה, כמה צריך להודות, פתאום אתה מתחיל להעריך את החיים, ופתאום יודע להודות, להתבונן... וזה מביא שמחה, איך מגיעים לשמחה? על ידי התבוננות, על ידי שנשים לב כמה שהקדוש ברוך הוא נותן לי.
יש עוד דבר שגורם לשמחה: שבסוכות הקדוש ברוך הוא אומר לנו: צא מדירת קבע ושב בדירת עראי, תבין שאתה זמני פה, אם אדם הוא זמני, אז אין לו זמן להתעסק עם שטויות, כשהראש מלא, אין זמן להתעסק עם שטויות, אומרים: "לכן תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם". למה מרבים שלום בעולם? אז יש פשט שיש כמות של מחלוקות בעולם, ברגע שהם לוקחים מהכמות של המחלוקות ללימוד וחולקים בלימוד, אז ממילא, זה מוריד מהכמות של המחלוקות, אז ממילא, זה מרבה שלום בעולם, כי יש פחות מחלוקות, אבל יש עוד פשט, שתלמידי חכמים הראש שלהם מלא, וזה גורם שהם לא רבים על כל דבר.
אמרתי באיזה מקום לאנשים שלא זכו לשמור תורה ומצוות... שלא יודעים מה זה ראש מלא בתורה, אמרתי להם: כשאתה לפני איזה מבחן פסיכומטרי, לא יודע, מבחן בגרות, מישהו אמר לך איזו מילה, יש לך זמן להתעסק איתו? יש לך זמן להחזיר לו? מה אתה אומר??? אין לי זמן! הראש תפוס! אני פעם ראיתי מישהו שחסם איזה רכב, חנה בצורה לא נכונה, וצפרו לו, הוא בא, והתחיל להתנצל, סליחה, ש... אז אותו אחד אמר לו: "סע, סע, הכל טוב" כאילו, אני ממהר... ברגע שהוא ממהר, אז כאילו אין לו זמן עכשיו להתעסק במה שהיה.
כשהראש מלא, אז אין זמן לשטויות, לכן תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם, כי תלמידי חכמים הראש שלהם מלא, עכשיו הוא חושב על שאלות ב"מסכת סוכה", שאלות ב"רוב וחזקה", שאלות ב"עירוב..." הראש עסוק! אין זמן... מה יש לו להתעסק? אז אמרו מילה, אז עשה לו משהו, סו וואט!!! תתקדם הלאה... הראש נמצא במקום אחר.
ורואים את זה, כמה שהראש מלא, אז ככה אדם הוא יותר מרומם, יותר מרגיש כמה טפחים מעל הקרקע, אתה רואה בני תורה שמחים, מאושרים, מה לעשות? החשבון בנק שלו לא מי יודע מה, אבל הוא שמח יותר מאילון מאסק... וזה אנשים בחוץ לא מבינים, "רגע, אני מכיר אותו, אני יודע שהחשבון בנק שלו מגרד את המינוס, איך הוא שמח? אני יודע שיש לו בעיה כזאת או בעיה אחרת", מה לעשות? אתה לא מבין, כשהוא לומד תורה, כשהוא מחובר לתורה, זה מרים אותו למקום אחר, זה מרים, זה מעצים, זה מגדל, "מגדלתו ומרוממתו על כל המעשים".
כמה אנחנו צריכים להודות לבורא עולם שבחר בנו, היה פעם אחד איזה רב אחד ששמעו אותו שהוא לא מברך "שלא עשני גוי". שאלו אותו: "הרב, למה... מה, לא בירכת?", אז הוא אומר: "מה אני אגיד לכם, קמתי בבוקר, התבוננתי, וישר פרץ לי מהפה ברכת 'שלא עשני גוי', בירכתי כבר". אחרי התבוננות כזו, תודה לבורא עולם על הלו"ז, תחשוב עכשיו הגוי קם, מסכן, לאן הולך, מה עושה? ואתה קם, וישר מחובר, תפילה, שיעור תורה .... כמה צריך להודות! וזה מביא את השמחה, שאדם יודע שהוא לא רק נולד יהודי, אלא גם הקדוש ברוך הוא שם אותו במקום טוב, הקדוש ברוך הוא חיבר אותו ללימוד, הקדוש ברוך הוא חיבר אותו להלכה, כמה שמחה, כמה סיפוק זה נותן, כמה צריך להודות ולא להסתכל על... על האחוז הקטן שלא מסתדר.