מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה...

הילולא דצדיקייא

הילולת כ"ק מרן רבי אברהם אביש מליסא זצ"ל זיע"א (יא' תשרי תקכ"ט)

הַגָּאוֹן הָרַב אַבְרָהָם אָבִישׁ (אֵבּוֹשׁ) מִלִּיסָא וּמִפְרַנְקְפוּרְט זצ"ל- נוֹלַד בִּשְׁנַת ה'ת"נ לְעֵרֶךְ בְּמֶזְרִיטְשׁ (לִיטָא) לְאָבִיו: ר' צְבִי הִירְשׁ (שִׁמֵּשׁ כְּאַב בֵּית דִּין אֶלְטְשְׁטַדְט וּמֶזְרִיטְשׁ). בִּצְעִירוּתוֹ לֹא נוֹדַע כְּבַעַל כִּשָּׁרוֹן יוֹצֵא דֹּפֶן, אוּלָם הִרְבָּה בְּתַחֲנוּן וּתְפִלָּה, וְנִפְתְּחוּ לוֹ שַׁעֲרֵי תּוֹרָה וּמֵאָז לֹא פָּסַק מִלִּשְׁפֹּעַ דִּבְרֵי תּוֹרָה. הִתְפַּרְסֵם כְּאִישׁ מוֹפֵת וְקָדוֹשׁ עֶלְיוֹן. כִּהֵן כְּרַב וְהִרְבִּיץ תּוֹרָה בִּקְהִלּוֹת שׁוֹנוֹת: וִין, וִוישְׁנִיץ, לוּקַאבִּי, יָאנוֹב דְּלִיטָא, מֶעזְרִיטְשׁ, רוּצְוֶועל, קָארוֹב. לְאַחַר פְּטִירַת אָחִיו, ר' מָרְדְּכַי, נִקְרָא לְכַהֵן בְּרַבָּנוּת בָּעִיר לִיסָא שֶׁבְּפוֹלִין וְשָׁם שִׁמֵּשׁ אב"ד בְּלִיסָא. בִּשְׁנַת ה'תקי"ט לְאַחַר פְּטִירַת הַגָּאוֹן ר' יַעֲקֹב יְהוֹשֻׁעַ פַלְק (בַּעַל הַ'פְּנֵי יְהוֹשֻׁעַ') הִתְבַּקֵּשׁ לָבוֹא לִפְרַנְקְפוּרְט וְשִׁמֵּשׁ כְּרֹאשׁ בֵּית הַדִּין שָׁם עַד פְּטִירָתוֹ. גָּאוֹן בַּנִּגְלֶה וּבַנִּסְתָּר. עַנְוְתָן מֻפְלָא. עָשָׂה צְדָקָה וְגָמַל חֶסֶד עִם כָּל הַבָּאִים אֵלָיו, בַּחֲסִידוּת וּבַעֲנָוָה לֹא הִנִּיחַ כְּמוֹתוֹ, וְרִפֵּא בס"ד נְפָשׁוֹת רַבּוֹת חִנָּם אֵין כֶּסֶף. עָשָׂה צְדָקוֹת רַבּוֹת בְּיִשְׂרָאֵל וּפִזְּרָן תְּמִידִין כְּסִדְרָן לַעֲנִיִּים וְאֶבְיוֹנִים, לִרְחוֹקִים וּקְרוֹבִים. בֵּיתוֹ הָיָה פָּתוּחַ לִרְוָחָה. הִפְרִישׁ חֻמָּשׁ מִמָּעוֹתָיו לִצְדָקָה, וּפָדָה כָּל יוֹם קֹדֶם סְעֻדָּתוֹ, אֶת שְׁוִי הַסְּעוּדָה וְהָיָה נוֹתֵן אֶת הַמָּעוֹת לַעֲנִיִּים, אָכַל בְּצִמְצוּם רַק לְצֹרֶךְ קִיּוּם הַגּוּף. נִגְלָה אֵלָיו אֵלִיָּהוּ זָכוּר לְטוֹב. בַּעַל רוּחַ-הַקֹּדֶשׁ. הֶעֱבִיר עַל מִדּוֹתָיו מִפְּנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין. רַבֵּנוּ נלב"ע בְּ-י"א תִּשְׁרֵי ה'תקכ"ט. רַבֵּנוּ נִטְמַן לְמָחֳרַת בְּיוֹם שִׁשִּׁי בִּפְרַנְקְפוּרְט. רַבֵּנוּ חַי וּפָעַל כְּ-79 שָׁנִים עַל כִּסְאוֹ יָשַׁב הַגָּאוֹן ר' פִּנְחָס הוֹרְבִיץ (בַּעַל 'הַהַפְלָאָה'). ת.נ.צ.ב.ה. וּזְכוּתוֹ תָּגֵן עָלֵינוּ אָמֵן!.

מאכיל הבהמות! סִפּוּר עַל מרן הָרַב אַבְרָהָם אָבִישׁ (אֵבּוֹשׁ) מִלִּיסָא זצ"ל זיע"א.

(מלוקט בשינוי לשון קלים מתוך 'פניני הצדיקים')

בִּכְפָר סָמוּךְ לָעִיר קָארִיב, הִתְגּוֹרֵר יְהוּדִי בְּשֵׁם ר' אָבִישׁ שֶׁעָסַק לְמִחְיָתוֹ בַּהֲפָקַת שֶׁמֶן מֵעֵצִים. אִישׁ לֹא יָדַע כִּי מֵאֲחוֹרֵי חָזוּתוֹ שֶׁל יְהוּדִי פָּשׁוּט מִסְתַּתֵּר גָּאוֹן וּמְקֻבָּל שֶׁיָּצַק מַיִם עַל יְדֵי הַגָּאוֹן בַּעַל הַ'סְמִיכַת חֲכָמִים'. פַּעַם נִקְלַע הָרַב מִקָּארִיבּ לַכְּפָר עִם בְּנֵי לְוָיָתוֹ וּכְשֶׁשָּׁמַע, שֶׁגָּר שָׁם יְהוּדִי, נִכְנַס לְבֵיתוֹ. שָׁאַל אֶת בַּעֲלַת הַבַּיִת: "הֵיכָן בַּעְלֵךְ?". וְהִיא הֵשִׁיבָה: "מַאֲכִיל אֶת הַבְּהֵמוֹת". אוֹתוֹ הַלַּיְלָה הָיָה קַר מְאוֹד, וְהָרַב לֹא הֵבִין, מִי מַאֲכִיל אֶת בְּהֱמוֹתָיו זְמַן רַב בַּכְּפוֹר כָּזֶה. בַּסּוֹף יָצָא הַחוּצָה וְשָׁמַע מִבַּיִת סָמוּךְ קוֹל שְׁנֵי אֲנָשִׁים מִתְנַצְּחִים בְּלִמּוּד. קָרַב לַחַלּוֹן וְרָאָה אֶת רַבִּי אָבִישׁ לְבַדּוֹ! הֵבִין שֶׁאֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא מָצוּי אֶצְלוֹ... רַבֵּנוּ הִצְטַעֵר, שֶׁהִתְגַּלָּה, אַךְ הָרַב הִבְטִיחַ שֶׁלֹּא יְגַלֶּה דָּבָר. לְאַחַר שָׁנִים נִפְטַר רַבָּהּ שֶׁל קָארוֹב וְטֶרֶם פְּטִירָתוֹ צִוָּה לָקַחַת לָרַב אֶת רַבִּי אָבִישׁ מֵהַכְּפָר. בָּאוּ לְרַבֵּנוּ וְשָׁאֲלוּ אוֹתוֹ אִם יִרְצֶה לִהְיוֹת רַב. שָׁאַל אוֹתָם: "מָה זֶה רַב?". הֵשִׁיבוּ: "מוֹרֶה בִּשְׁאֵלוֹת תַּעֲרֹבֶת בָּשָׂר וְחָלָב, טְרֵפוֹת, טֻמְאָה". פָּנָה לְאִשְׁתּוֹ וְאָמַר: "שָׁמַעַתְּ? הֵם אוֹמְרִים, שֶׁאָסוּר לְעָרֵב בָּשָׂר וְחָלָב". הָאֲנָשִׁים נֶחְרְדוּ וְשָׁבוּ לְעִירָם בְּפַחֵי נֶפֶשׁ. רַבָּנֵי הָעִיר הִסִּיקוּ, כִּי בְּוַדַּאי רַבֵּנוּ מִן הַנִּסְתָּרִים וּבִקְשׁוּ לְקַבְּלוֹ לָרַב לַמְרוֹת הַכֹּל, אוּלָם הַצַּדִּיק סֵרֵב. יוֹם אֶחָד כְּשֶׁהִגִּיעַ לִמְכֹּר שֶׁמֶן בַּשּׁוּק, אָרְבוּ לוֹ וְהוֹשִׁיבוּהוּ בְּכֹחַ עַל כֵּס הָרַבָּנוּת. בַּחֲלוֹף הַזְּמַן נוֹכְחוּ, כִּי הָרַב מְחַבֵּב מְאוֹד מִצְווֹת כְּמוֹ בְּרִית מִילָה וְסַנְדָּקָאוּת וְאַף הִבְחִינוּ בְּגִלּוּיֵי רוּחַ הַקֹּדֶשׁ הַמִּתְרַחֲשִׁים בִּמְחִצָּתוֹ. אָז גָּזְרוּ עָלָיו לְהָסִיר אֶת הַמַּסְוֶה מֵעַל פָּנָיו וּגְאוֹנוּתוֹ נוֹדְעָה בָּרַבִּים. רַבֵּנוּ הִתְפַּרְסֵם כְּאִישׁ קָדוֹשׁ וְנוֹרָא וְאָמַר עָלָיו הַבַּעַשְׁ"ט הַקָּדוֹשׁ, שֶׁהִנּוֹ בַּעַל רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וּבָקִי בִּמְתִיבְתָּא דִּרְקִיעָא! אַחַר רַבָּנוּתוֹ בְּקָארִיבּ, כִּהֵן בְּרֹאשׁ קְהִלּוֹת רַבּוֹת שֶׁהָאַחֲרוֹנָה בָּהֶן פְּרַנְקְפוֹרְט דְּמַיִן, עַל שְׁמָהּ נֶחְרַט: 'רַבִּי אָבִישְׁ'ל פְּרַנְקְפוּרְטֶר'."

כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ עַל גּוֹזָלָיו יְרַחֵף יִפְרֹשׂ כְּנָפָיו יִקָּחֵהוּ יִשָּׂאֵהוּ עַל אֶבְרָתוֹ (לב,יא)

הַגָּאוֹן רַבִּי שִׁמְעוֹן פֻּזָּן זצ"ל, רַבָּהּ שֶׁל שְׁפִּירָאן וְרֹאשׁ יְשִׁיבָתָהּ, פָּתַח בְּמָשָׁל: מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד מִמְּשָׁרְתֵי הָאַרְמוֹן שֶׁנִּצְטַוָּה לְמָרֵק אֶת כִּתְרוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ וּלְנַקּוֹת מִכָּל שֶׁמֶץ אָבָק, הֶעָלוּל לְעַמְעֵם זָהֳרוֹ. נִקָּה בְּשַׁקְדָנוּת אֶת כֶּתֶר הַזָּהָב הַמְגֻלָּף, מְשֻׁבָּץ אַבְנֵי הַחֵן, וְהִתְפַּעֵל מִיִּפְעָתָן וּבְרָקָן. יָדַע כִּי כָּל אֶבֶן בַּכֶּתֶר מֻשְׁלֶמֶת הִיא, וְאֵין עֲרֹךְ לְיִקְרָתָהּ. פָּחַז עָלָיו יִצְרוֹ, עָקַר אֶבֶן אַחַת מִתּוֹשַׁבְתָּהּ וְטָמְנָה בְּכִיסוֹ. סִיֵּם הַמְּשָׁרֵת, הִנִּיחַ אֶת הַכֶּתֶר עַל כַּר הַקְּטִיפָה וְיָצָא. וְלֹא יָדַע שֶׁהַמֶּלֶךְ עוֹמֵד בַּחַלּוֹן, מַשְׁקִיף עַל מַעֲשָׂיו. פָּנָה הַמֶּלֶךְ לַטְּרַקְלִין, נִכְנַס הַמֶּלֶךְ, חָבַשׁ אֶת הַכֶּתֶר, וְתוֹשֶׁבֶת הָאֶבֶן הָעֲקוּרָה הִתְנוֹסְסָה בְּמֶרְכָּזוֹ בְּכָל כִּעוּרָהּ. יָשַׁב עַל כֵּס מַלְכוּתוֹ וְשָׁלַח לִקְרֹא לְשַׂר הֶחָצֵר, הַמְמֻנֶּה עַל הַמְּשָׁרְתִים. מְשָׁרֵת פְּלוֹנִי נִקָּה אֶת כִּתְרִי, מֵרְקוֹ וְהִבְרִיקוֹ הוֹפִיעַ הַשַּׂר רָאָה אֶת הַכֶּתֶר הַפָּגוּם, וְנֶחְרַד. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ שְׂבַע רָצוֹן אֲנִי מֵעֲבוֹדָתוֹ, אֱמֹר לוֹ זֹאת. שְׁלַח אוֹתוֹ לְכָאן, לְנַקּוֹת אֶת נִבְרְשׁוֹת הַטְּרַקְלִין". עָשָׂה כַּמְצֻוֶּה עָלָיו, סָח לִמְשָׁרֵת הַמֻּפְתָּע שֶׁהַמֶּלֶךְ מוֹקִיר אֶת עֲבוֹדָתוֹ בְּמֵרוּק הַכֶּתֶר, וּבָחַר בּוֹ לְנִקּוּי הַטְּרַקְלִין בְּעוֹדוֹ יוֹשֵׁב בּוֹ עַל כֵּס הַמַּלְכוּת – הֲיִתָּכֵן כָּבוֹד גָּדוֹל מִזֶּה לִמְשָׁרֵת הַמֶּלֶךְ! שָׁמַע הַמְּשָׁרֵת, שָׂמֵחַ – וְחָשַׁשׁ. שָׂמֵחַ, עַל קוֹרַת רוּחוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ מִשֵּׁרוּתוֹ וְעַל שֶׁנָּשָׂא חֵן בְּעֵינָיו. וְחָשַׁשׁ, שֶׁמָּא הִתְגַּלְּתָה הַגְּנֵבָה. שֶׁמָּא נָפַל עָלָיו חֲשָׁד, וְאֵין זוֹ אֶלָּא מַלְכֹּדֶת. בִּנְקִיפוֹת לֵב עָלָה לַטְּרַקְלִין וְהַמֶּלֶךְ הֵאִיר אֵלָיו פָּנָיו, הִתְעַנְיֵן בִּשְׁלוֹמוֹ, וְהַתּוֹשֶׁבֶת הַחֲלוּלָה בַּכֶּתֶר נִבְּטָה אֵלָיו כְּמַאֲשִׁימָה. הוֹדָה לוֹ הַמֶּלֶךְ עַל שְׁקִידָתוֹ בְּנִקּוּי הַכֶּתֶר, וְסִפֵּר כִּי עָקַב אַחֲרָיו מִן הַחַלּוֹן וְרָאָה כֵּיצַד נִקָּה כָּל סֶדֶק וְהִבְרִיק בְּמֶרֶץ. שׁוֹקֵל הוּא לְהַעֲלוֹתוֹ בְּדַרְגָּה וּלְהַעֲלוֹת שְׂכָרוֹ. נִרְעַשׁ הַמְּשָׁרֵת: אִם רָאָה הַמֶּלֶךְ - הֵן רָאָה הַכֹּל, וְהִנֵּה מַעֲלִים הוּא עֵינָיו מִמְּעִילָתוֹ וְרוֹאֶה בְּטוֹבָתוֹ וּבְקִדּוּמוֹ. אֵיךְ יִגְמֹל רָעָה תַּחַת טוֹבָה, אֵיךְ יוּכַל לִרְאוֹת אֶת כֶּתֶר הַמֶּלֶךְ פָּגוּם, וְהָאֶבֶן הַיְקָרָה חוֹרֶכֶת אֶת כִּיסוֹ! פָּרַץ בִּבְכִי תַּמְרוּרִים וְהִתְוַדָּה עַל חֶטְאוֹ: אָכֵן, הַמֶּלֶךְ מֵטִיב עִמּוֹ כָּל כָּךְ - וְהוּא פָּשַׁע וּמָעַל בֶּאֱמוּנוֹ, עָקַר אֶבֶן מִכִּתְרוֹ... וְהַמֶּלֶךְ מַרְגִּיעוֹ: "יָדַעְתִּי, בְּנִי, יָדַעְתִּי - אַךְ יָדַעְתִּי גַּם כִּי לֹא בְּמַעַל עָשִׂיתָ זֹאת. מְשָׁרֵת נֶאֱמָן אַתָּה אֶלָּא שֶׁפָּחַז עָלֶיךָ יִצְרְךָ, וּסְלִיחָתִי נְתוּנָה לָךְ". "אֲבָל הַמְּשָׁרֵת לֹא הִסְתַּפֵּק בִּסְלִיחָה וּבִמְחִילָה. אֵיךְ יוּכַל לִהְיוֹת שָׁלֵו, כַּאֲשֶׁר כֶּתֶר הַמֶּלֶךְ חָסֵר וּפָגוּם, וְהָאֶבֶן אֵינָהּ בְּתוֹשַׁבְתָּהּ! נַעֲנָה הַמֶּלֶךְ וְאָמַר: "עֲלֵה נָא עַל מַעֲלוֹת הַכִּסֵּא, וּקְבַע אֶת הָאֶבֶן בִּמְקוֹמָהּ!" עָלָה הַמְּשָׁרֵת בַּמַּעֲלוֹת, וְהַמֶּלֶךְ הִרְכִּין אֶת רֹאשׁוֹ וְקֵרֵב אֶת כִּתְרוֹ, וְהַמְּשָׁרֵת קָבַע בּוֹ אֶת הָאֶבֶן וְהִשְׁלִים אֶת כֶּתֶר הַמְּלוּכָה!

וְהַנִּמְשָׁל: הָאָדָם, מְשָׁרֵת הַמֶּלֶךְ הוּא. כָּל יִעוּדוֹ, לְשָׁרֵת אֶת מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וְאָכֵן, מְמָרֵק הוּא אֶת כֶּתֶר הַמֶּלֶךְ, אֲפִלּוּ פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל מְלֵאִים מִצְווֹת כָּרִמּוֹן, אַךְ מִפַּעַם לְפַעַם פּוֹחֵז עֲלֵיהֶם יִצְרָם, וְהֵם עוֹבְרִים עֲבֵרָה. עוֹקְרִים מִן הַכֶּתֶר אֶבֶן יְקָרָה. וּבְכָל יוֹם וָיוֹם בַּת קוֹל יוֹצֵאת וְקוֹרֵאת: "עַד מָתַי פְּתָיִם תְּאֵהֲבוּ פֶתִי (מִשְׁלֵי א,כב), שׁוּבוּ בָּנִים שׁוֹבָבִים אֶרְפָּה מְשׁוּבֹתֵיכֶם" (יִרְמְיָהוּ ג,כב), הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ קוֹרֵא לְבָנָיו אֲהוּבָיו לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה, וּמִכֹּחַ בַּת קוֹל זוֹ מִתְעוֹרְרִים הִרְהוּרֵי תְּשׁוּבָה בַּלְּבָבוֹת. אֲבָל הָאָדָם בּוֹכֶה וּמִתְמַרְמֵר: אֵיךְ אֶעֱשֶׂה תְּשׁוּבָה כָּרָאוּי, וַעֲדַיִן חָסֵר כֶּתֶר הַמֶּלֶךְ אֶת הַמַּרְגָּלִית הַיְקָרָה שֶׁאִבַּדְתִּי בַּחֲטָאַי! וְאָז, כִּבְיָכוֹל, מַגְבִּיהַּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הַחוֹטֵא וּמְנַשְּׂאוֹ לְמַדְרֵגָה שֶׁאֲפִלּוּ צַדִּיקִים גְּמוּרִים אֵינָם עוֹמְדִים בָּהּ, וּזְדוֹנוֹת נֶהְפָּכוֹת לוֹ כִּזְכֻיּוֹת, כְּדֵי שֶׁכֶּתֶר הַמֶּלֶךְ יֻשְׁלַם וְיַזְהִיר כְּבַתְּחִלָּה. וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: "כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ עַל גּוֹזָלָיו יְרַחֵף", אִם הָאָדָם מַרְגִּישׁ שֶׁעוֹלִים בּוֹ הִרְהוּרֵי תְּשׁוּבָה – יֵדַע נֶאֱמָנָה שֶׁהֵם מִכּוֹחוֹ שֶׁל הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ הַקּוֹרֵא לוֹ וּמְעוֹרְרוֹ לָשׁוּב אֵלָיו בְּרַחֲמִים רַבִּים. אַךְ אִם הָאָדָם מֵצֵר וּמִתְמַרְמֵר, אֵיךְ יוּכַל לָשׁוּב וּפְגָמוֹ כֹּה רַב וְעָצוּם, הִנֵּה: "יִפְרֹשׂ כְּנָפָיו יִקָּחֵהוּ", יֵדַע שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ מַעֲלֵהוּ לְדַרְגָּה גְּבוֹהָה וְנִשְׂגָּבָה, "יִשָּׂאֵהוּ עַל אֶבְרָתוֹ" - וּפֵרֵשׁ בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ שֶׁהַכַּוָּנָה לְאֶבְרֶיהָ וּכְנָפֶיהָ שֶׁל הַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה כִּבְיָכוֹל. שֶׁעוֹזְרוֹ לְתַקֵּן כָּל מַה שֶׁפָּגַם

('מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ')