ענייני ההקפות עם ספר התורה
הגבהת רגל אחת גדולה מאוד
בעל הקדושת יום טוב, אמר פעם בימים האחרונים של סוכות, כשאדם מגביה רגל אחת לרקוד בשמחת תורה, מתקן האדם יותר ממה שעשה מראש השנה עד אחר הימים טובים.
הנשמות מגן עדן מגיעות
מקובל לנו מאבותינו ז"ל זי"ע, אשר בלילי שמחת תורה, באות הנשמות מגן עדן לראות הקפות ושמחת התורה אצל בניהם.
בכי ושירות
שמעתי מזקני החסידים שבהקפה אחת בדינוב אצל הבני יששכר זי"ע היה יותר בכיות מכל הימים הנוראים ביחד. (רבינו בעל השפע חיים זי"ע)
כשהאח עושה שמחה
פעם אחת בשמחת תורה הבחין הרה"ק רבי נפתלי צבי מרופשיץ זי"ע בסבל פשוט, עם הארץ גמור, כשהוא שמח ביותר, פיו מלא שירה לכבודה של תורה ואין הוא נותן מנוח לכף רגלו, אלא, מרקד בכול עוז ותעצומות. אמור נא לי רבי יהודי – שאל הרבי – לשמחה מה זו עושה? וכי למדת תורה הרבה במשך השנה שאתה כה שמח לגומרה של תורה? אמנם לא – השיב הסבל – אולם אם אחי עושה שמחה, האם אין אני צריך לשמוח...?
מפרשת וזאת הברכה
תורה ציווה לנו משה מורשה קהלת יעקב: אדם יחידי אינו יכול לקיים את כל המצוות שבתורה, שכן ישנן מצוות שאינן נוהגות אלה אצל כהנים, ולוויים, מלך וכיוצא באלה, אולם בזמן שישראל כולם מלוכדים כאיש אחד ומחבבים איש את רעהו, אזי נחשב כל העם לגוף אחד וממילא נחשבות המצוות שעושה כל אחד כאילו נעשו על ידי כל ישראל, וזאת אומרת שכל אחד מישראל מקיים את כל המצוות שבתורה. זהו שאמר הכתוב 'תורה צוה לנו משה' שש מאות ואחת עשרה המצוות כמניין 'תורה', 'אשר צוה לנו משה' (שכן שתי המצוות "אנכי" ו"לא יהיה לך" נאמרו מפי ה' יתברך בעצמו, ומשה ציווה לנו רק תרי"א מצוות) לא יוכלו להיות לנו ל'מורשה' נצחית ולא נוכל לקיים את כולן, אלא אם תהיה 'קהלת יעקב', שיהיו ישראל כולם מלוכדים כגוף אחד, זהו גם פשוטו של המאמר: 'ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה' (ירושלמי נדרים פ"ט ה"ד) לפי שרק על ידי אהבת ישראל אפשר לקיים את כל התורה.
הושענא רבה ושמחת תורה ג' ימים שמעמידין העולם
בשם הרה"ק רבי אהרן הגדול מפרמישלאן זי"ע שעל ג' הימים האלו הושענא רבה, שמיני עצרת ושמחת תורה עומד כל העולם כולו.
סגולה לכוון בתפילות
מקובל בשם הרה"ק החוזה מלובלין בשם הרה"ק רבינו הבעל שם טוב זי"ע מפי אליהו הנביא זכור לטוב, שמי שמתפלל כראוי לכוון באלו ג' הימים אז מסוגל להתפלל כל השנה בכוונה כראוי. (אבני זכרון)
הושענא רבה
הושע נ"א
מה שאנחנו מתפללין בימים האלו בשם הושענא וכן קורין ליום גמר החתימה יום הושענא רבה, נראה דהכוונה הוא הושענא היינו הושע לנו לקבל צעקתינו בנ"א ימים מר"ח אלול עד היום הנ"א, וגם הושענא-תושיע לנו ביום הנ"א, יום גמר החתימה, מסירת הפתקין, לטובה ולרחמים ולחיים ושלום וגאולה שלימה, אמן. (בני יששכר)
שמחת תורה
הכנה לאתה הראת
אמרו בשם צדיקים דכל ההכנות של ימים נוראים מט"ו באב או מראש חודש אלול או מראש השנה והתקיעות, עשרת ימי תשובה ויום הקדוש יום הכיפורים וימים שבין יום הכיפורים לסוכות וסוכות ומצות סוכה וארבעת המינים עם הלולב ויום הושענא רבה וחביטת הערבה, כל אלו העבודות הם רק הכנה לאתה הראת לדעת, שיוכל כל האדם לומר, 'אתה הראת לדעת כי ה' הוא האלוקים אין עוד מלבדו.'
בזכות הסוכה זוכים לתורה
מדוע נקבעה שמחת תורה לאחר חג הסוכות? מתרץ בעל חידושי הרי"ם ואומר: "שבזכות הסוכה זוכים לתורה" שכן, במדרש תנחומא דרשו על הפסוק: 'והם תוכו לרגליך ישא מדברתיך' – "אלו ת"ח שמכתתין רגליהם מעיר לעיר לשמוע דברי תורה. הרי לנו – אמר הרבי – שבשכר פסיעות וטרחה הרבה שהולכים מעיר לעיר לשמוע דברי תורה, זוכים לתורה. גם כאן, במצוות סוכה, כשהאדם מכתת רגליו, טורח ויוצא מביתו אל הסוכה, זוכה על ידי כך לתורה...!"