פרשה מי יודע

השמחה מעידה

שאלה: לָמָּה חָשׁוּב כָּל־כָּךְ לִשְׂמֹחַ בְּחַג הַסֻּכּוֹת דַּוְקָא, "וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ"?

תְּשׁוּבָה: רַבִּי אַבְרָהָם מִסְּלוֹנִים מַסְבִּיר שֶׁבְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וּבְיוֹם הַכִּפּוּרִים, כְּשֶׁאֲנַחְנוּ שָׁבִים בִּתְשׁוּבָה, יִתָּכֵן שֶׁאָנוּ עוֹשִׂים זֹאת מִתּוֹךְ יִרְאָה וְלֹא מֵאַהֲבָה. אֲבָל כְּשֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא רוֹאֶה שֶׁאָנוּ שְׂמֵחִים בְּסֻכּוֹת בְּקִיּוּם הַמִּצְווֹת – זוֹ הַהוֹכָחָה שֶׁאֲנַחְנוּ רוֹצִים בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים לִהְיוֹת קְרוֹבִים אֵלָיו, וְהוּא מְקַבֵּל אוֹתָנוּ בִּזְרוֹעוֹת פְּתוּחוֹת.

שאלה: הֶחָג נִקְרָא 'סֻכּוֹת', עַל שֵׁם מִצְוַת הַיְּשִׁיבָה בַּסֻּכָּה. מַדּוּעַ לֹא 'חַג אַרְבַּעַת הַמִּינִים'?

תְּשׁוּבָה: כִּי הַמִּצְוָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁאֲנַחְנוּ מְקַיְּמִים מִיָּד בִּתְחִלַּת הֶחָג הִיא מִצְוַת הַיְּשִׁיבָה בַּסֻּכָּה. עַל אַרְבַּעַת הַמִּינִים מְבָרְכִים רַק בַּבֹּקֶר הֶחָג (כְּשֶׁהוּא לֹא חָל בְּשַׁבָּת), אֲבָל מִיָּד בְּלֵיל הֶחָג כְּבָר עוֹשִׂים קִדּוּשׁ בַּסֻּכָּה וְאוֹכְלִים בָּהּ אֶת סְעוּדַת הֶחָג.

הָרַבִּי מִלְּיוּבַּאוִויטְשׁ נוֹתֵן עוֹד הֶסְבֵּר: אֶת מִצְוַת אַרְבַּעַת הַמִּינִים אֲנַחְנוּ מְקַיְּמִים בַּיָּדַיִם בִּלְבַד, וְאִלּוּ אֶת מִצְוַת הַסֻּכָּה מְקַיְּמִים עִם כָּל הַגּוּף! כְּשֶׁנִּמְצָאִים בַּסֻּכָּה, הִיא מַקִּיפָה אֶת כָּל הַגּוּף שֶׁלָּנוּ, וְכָל מָה שֶׁעוֹשִׂים בַּסֻּכָּה – הוּא מִצְוָה.

שאלה: מַדּוּעַ הָאֶתְרוֹג נִקְרָא 'פְּרִי עֵץ הָדָר'?

תְּשׁוּבָה: רַשִׁ"י מַסְבִּיר שֶׁ'דָּר' זֶה מִלְּשׁוֹן 'גָּר'. הָאֶתְרוֹג נִקְרָא הָדָר כִּי הוּא גָּר עַל הָעֵץ כָּל הַשָּׁנָה. רֹב הַפֵּרוֹת גְּדֵלִים בְּעוֹנָה מְסֻיֶּמֶת – בַּקַּיִץ אוֹ בַּחֹרֶף בִּלְבַד. אֲבָל הָאֶתְרוֹג, אִם לֹא יִקְטְפוּ אוֹתוֹ, יִשָּׁאֵר עַל הָעֵץ לְאֹרֶךְ כָּל הַשָּׁנָה.

'הָדָר' זֶה גַּם בְּמַשְׁמָעוּת 'מְהֻדָּר', כְּלוֹמַר, יָפֶה וּמְפֹאָר. הָאַדְמוֹ"ר רַבִּי שְׁמוּאֵל־אֵלִיָּהוּ מִזְּוִילִין חִבֵּר אֶת שְׁנֵי הַפֵּרוּשִׁים שֶׁל הַמִּלָּה 'הָדָר' וְאָמַר: מִי שֶׁמְּחַבֵּר תָּמִיד לְמַעֲשִׂים טוֹבִים וְלִקְדֻשָּׁה (כְּמוֹ שֶׁהָאֶתְרוֹג מְחֻבָּר לָעֵץ כָּל הַשָּׁנָה), הוּא הָרָאוּי לְהִקָּרֵא 'הָדָר'!