מאת: עוזי קפלון
תַּקְצִיר: סְעִיד מְנַצֵּל אֶת חֻפְשַׁת פֶּסַח שֵׁנִי וְנוֹקֵם: הוּא מַשְׁלִיךְ נַפָּצִים לְחַם לְתוֹךְ בֵּיתוֹ שֶׁל הָרַב. הוּא מְשֻׁכְנָע שֶׁהֵמִיט עַל הָרַב אָסוֹן נוֹרָא... אַךְ אָז מוֹפִיעַ מוּלוֹ זָאטוֹט עִם סֶנְדְּוִיץ'
מַר אַמְנוֹן חָטַף אֶת הַשַּׂקִּית עִם סֶנְדְּוִיץ' הֶחָמֵץ מִיַּד הַזָּאטוֹט. הוּא הִסְתּוֹבֵב לְעֵבֶר הַמְּכוֹנִית כְּשֶׁהַשַּׂקִּית מֻחְזֶקֶת בְּיָדוֹ הַמְּתוּחָה לְכָל אָרְכָּהּ וּמוּשֶׁטֶת הַצִּדָּה, כְּאִלּוּ הוּא מְבַקֵּשׁ לְהַרְחִיקָהּ מֵעַל פָּנָיו וְלֹא לִרְאוֹתָהּ בִּכְלָל...
"חָמֵץ!" אָמַר בְּקוֹל נִסְעָר, "חָמֵץ גָּמוּר!". לְרֶגַע הוּא בָּא בִּמְבוּכָה – מַר אַמְנוֹן לֹא יָדַע מָה עוֹשִׂים בְּמִקְרֶה שֶׁל חָמֵץ שֶׁנִּמְצָא פִּתְאוֹם בְּפֶסַח. הוּא לֹא הָיָה בָּקִי עַד כְּדֵי כָּךְ. כַּמָּה אֲנָשִׂים מִתּוֹךְ מַעְגַּל הַסַּקְרָנִים הַצָּפוּף שֶׁמִּסָּבִיב, נָעוּ קָדִימָה וְהוֹשִׁיטוּ אֶת יְדֵיהֶם...
הֵם הִתְכַּוְּנוּ, כַּמּוּבָן, לְהַחְזִיר אֶת הַסֶּנְדְּוִיץ' מִן הָאִישׁ הַמּוּזָר אֶל בְּעָלָיו הַחֻקִּיִּים, אֲבָל מַר אַמְנוֹן נִלְחַץ מְאוֹד. סְעִיד הֲרֵי רוֹאֶה כָּל תְּזוּזָה... "אֲחוֹרַנִּית", צָרַח פִּתְאוֹם עַל כֻּלָּם. "כֻּלָּם אֲחוֹרָה! אֲנִי מַכְרִיז עַל הָאֵזוֹר כְּעַל שֶׁטַח צְבָאִי סָגוּר! אֲנִי חוֹזֵר, שֶׁטַח צְבָאִי סָגוּר!".
כֻּלָּם הִתְרַחֲקוּ בְּבֶהָלָה, מְשֻׁכְנָעִים שֶׁהַקָּצִין הַזֶּה מְטֹרָף מְעַט אוֹ, לְפָחוֹת, מְבֻלְבָּל לַחֲלוּטִין... בֵּינְתַיִם מַר אַמְנוֹן מִתְפַּלֵּל בְּלִי מִלִּים: "אֱלֹקִים! אָנָּא! מָה אֲנִי אָמוּר לַעֲשׂוֹת עִם הֶחָמֵץ הַזֶּה עַכְשָׁו?!". מַבָּטוֹ נִתְקַל לְפֶתַע בְּרוֹבּוֹט שֶׁשָּׁב לְאַטּוֹ אֶל מְכוֹנִית הַחַבְלָן. עֵינָיו אוֹרוּ. הוּא נִגַּשׁ בִּמְהִירוּת אֶל הָרוֹבּוֹט הַמַּתַּכְתִּי וְהִנִּיחַ בְּ'כַּף יָדוֹ' אֶת הֶחָמֵץ, כְּשֶׁעֵינָיו מְוַדְּאוֹת מִן הַצַּד שֶׁסְּעִיד אָכֵן עוֹקֵב בְּעֵרָנוּת אַחַר תְּנוּעוֹתָיו. הוּא אָמַר בְּקוֹל לַחַבְלָן: "זֶה חָמֵץ גָּמוּר! בְּבַקָּשָׁה לְפוֹצֵץ אוֹתוֹ פִּיצוּץ מְבֻקָּר מִיָּד כְּשֶׁאַתָּה חוֹזֵר לַבָּסִיס, בָּרוּר?". וּבְלַחַשׁ הוֹסִיף: "תְּוַדֵּא שֶׁזֶּה חוֹזֵר צִ'יק־צַ'אק לַיֶּלֶד הַמָּתוֹק הַזֶּה, פְּלוּס סֻכָּרִיָּה בְּהֶכְשֵׁר הַבָּדָ"ץ. בְּסֵדֶר? רַק קֹדֶם תֵּן לָנוּ לָעוּף מִפֹּה". וּמַר אַמְנוֹן מִהֵר בִּזְרִיזוּת לַמְּכוֹנִית וְנָסַע מִשָּׁם בִּמְהִירוּת, עִם סְעִיד הֶעָצוּר, בַּחֲזָרָה לִמְקוֹמוֹ הַטִּבְעִי: בֵּית הַסֹּהַר. "אֵין לְךָ אֲפִלּוּ מֻשָּׂג אֵיזֶה עֹנֶשׁ מְצַפֶּה לְךָ עַכְשָׁו", סִנֵּן בְּקוֹל חָמוּר לְסְעִיד, שֶׁיָּשַׁב מֵאָחוֹר בֵּין שְׁנֵי הַשּׁוֹטְרִים. "לִזְרֹק חָמֵץ בְּפֶסַח לְתוֹךְ בַּיִת שֶׁל רַב... חֲכֵה, חֲכֵה, תִּרְאֶה מָה יַעֲשׂוּ לְךָ"...
יָשַׁבְנוּ כֻּלָּנוּ בְּבֵיתוֹ שֶׁל מַר אַמְנוֹן. צִיקִי, אַבָּא שֶׁלּוֹ גָּ'קִי, וַאֲנִי, וּבָלַעְנוּ בִּשְׁקִיקָה אֶת תֵּאוּרָיו שֶׁל הַבַּלָּשׁ הַבָּכִיר עַל הִשְׁתַּלְשְׁלוּת הָעִנְיָנִים. צָחַקְנוּ מִקֶּרֶב לֵב לְמִשְׁמַע הָרַעְיוֹן הַמַּבְרִיק שֶׁל סְעִיד לַעֲשׂוֹת 'פִּגּוּעַ חָמֵץ' בְּפֶסַח שֵׁנִי, וְהִתְפַּעַלְנוּ מִתּוּשִׁיָּתוֹ שֶׁל מַר אַמְנוֹן כְּשֶׁ'הִתְנַפֵּל' עַל הַזָּאטוֹט, שֶׁכָּל פִּשְׁעוֹ הָיָה הַחְזָקַת חָמֵץ גָּמוּר בְּשֶׁטַח צְבָאִי סָגוּר...
"מִי הֶאֱמִין", אָמַר גָּ'קִי, אַבָּא שֶׁל צִיקִי, "שֶׁתִּתְקַשֵּׁר עַכְשָׁו לְאַשְׁדּוֹד, לְר' שִׁמְעוֹן, וּתְסַפֵּר לוֹ עַל הַנְּקָמָה הַמְּקוֹרִית שֶׁנָּקַם סְעִיד בְּטָעוּת בְּעַצְמִיתוֹ, הָרַב הָרָאשִׁי לְמוֹצָא תַּחְתִּית. שֶׁיֵּדַע לְפָחוֹת שֶׁאֵין לוֹ עוֹד סִבָּה לִדְאָגָה מִסְּעִיד".
"צוֹדֵק, צוֹדֵק!", הִתְרוֹמֵם מַר אַמְנוֹן לְעֵבֶר הַטֵּלֵפוֹן. שׁוּב הִתְפַּעַלְתִּי מִן הַקִּרְבָה שֶׁנּוֹצְרָה לָאַחֲרוֹנָה בֵּין מַר גָּ'קִי לְבֵין מַר אַמְנוֹן. מִי כָּמוֹנִי יוֹדֵעַ עַד כַּמָּה הָיוּ שְׁנֵיהֶם עַד לֹא מִזְּמַן מִשְּׁנֵי צִדֵּי הַמִּתְרָס...
בִּזְכוּת הַטֵּלֵפוֹן שָׁמַעְנוּ שׁוּב אֶת כָּל הַתֵּאוּר: צָחַקְנוּ שׁוּב מִכָּל הַלֵּב וּבְאֶמְצַע שָׁמַעְנוּ דְּפִיקוֹת בַּדֶּלֶת. מִי עוֹמֵד בַּפֶּתַח? ר' יוֹסֵף־יִצְחָק, מְנַהֵל בֵּית חַבַּ"ד שֶׁלָּנוּ. הוּא צָהַל וְשָׂמַח לְמִשְׁמַע הַסּוֹף הַטּוֹב שֶׁל הַסִּפּוּר, וְאָז נֶעֱמַד מוּל כֻּלָּנוּ וְהוֹדִיעַ לָנוּ אֶת מַטְּרַת בִּקּוּרוֹ:
"בְּעֶצֶם, אֶתְכֶם בַּעֲקָר חִפַּשְׂתִּי", פָּנָה אֵלַי וְאֶל צִיקִי יְשִׁירוֹת. "לְדַעְתִּי, שְׁנֵיכֶם נוֹעַדְתֶּם מִלְּמַעְלָה בְּהַשְׁגָּחָה פְּרָטִית לִפְתֹּר לִי אֶת הַ'בְּעָיָה שֶׁלִּי, לִקְרַאת תַּהֲלוּכַת לַ"ג בָּעֹמֶר: אֵין לִי אַטְרַקְצְיָה לַתַּהֲלוּכָה! זֶה סוֹד, אַף אֶחָד לֹא יוֹדֵעַ עַל כָּךְ. אֲבָל בֶּטַח שַׂמְתֶּם לֵב שֶׁבַּמּוֹדָעוֹת הַגְּדוֹלוֹת כָּתַבְתִּי: "אַטְרַקְצְיָה גְּדוֹלָה"... "הַפְתָּעָה"... וְזֶה מִפְּנֵי שֶׁגַּם אֲנִי עַצְמִי, וְזֶה סוֹד גָּדוֹל, אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ נָכוֹן לְעַכְשָׁו מָה תִּהְיֶה הָאַטְרַקְצְיָה. אֶלָּא אִם כֵּן אַתֶּם מַצִּילִים אוֹתִי: אַתֶּם תְּסַפְּרוּ לַיְּלָדִים אֶת הַסִּפּוּר הַמְּרַתֵּק – אֵיךְ בּוֹרְחִים מִבֵּית כֶּלֶא שָׁמוּר בְּעֶזְרַת כַּדּוּר פּוֹרֵחַ!"...
הֶמְשֵׁךְ יָבוֹא