Skip to content
טועמיה

פניני משה

  • Sukkos
  • 5787
  • Hebrew
View printout

דברי תורה לסוכות, שמחת-תורה

  • א) "ולקזזתם לכם" אמר הבעש"ט שבכל מצווה ומצווה צריך האדם לחשוב האם עושה את המצווה לשם שמים או לשם כבוד. משל כשאדם לוקח אתרוג מהודר, האם לוקח אותו לשם שמים, או להתפאר על הבריות. רמז לדבר מה שכתוב בתהלים "אל תבואני רגל גאוה" ר"ת אתרג. {הבעש"ט}

  • ב)"בסוכות תשבו" תשבו ר"ת ואושפיזין תזמינו שישבו בסוכה. {אבי מורי זצ"ל}

  • ג"בסוכות תשבו שבעת ימים" צדיקים היו אומרים שבסוכה צריכים לשבת כמו בבית ה' הרמז לזה כתוב בתהלים "שבתי בבית ה'" ושבתי הוא הראשי תיבות של ר"ת בסוכות תשבו שבעת ימים. {אבי מורי זצ"ל}

לשמחת תורה

  • ד} "וזאת הברכה אשר ברך משה" הפרשה הקודמת מסתיימת במילים "ושמה לא תבוא אל הארץ אשר אני נותן לבני ישראל" דבר זה נגרם בעטיים של עם ישראל, אם כן לא היו ראויים בני ישראל לברכה על ידו, ובכל זאת כתוב בתורה "וזאת הברכה אשר ברך משה" שמשה רבינו בירכם. לכן נקרא "איש האלוקים" שהוא נדבק במידת הקב"ה שהוא עובר על פשע. { צרור המור }

  • ה) "וזאת הברכה אשר ברך משה איש האלוקים" ההלכה אומרת שבכל יום צריך לברך מאה ברכות, משה איש האלוקים ר"ת מאה, וזה מרמז הפסוק "וזאת הברכה אשר ברך" כמה ברכות צריך לברך כל יום משה איש האלוקים הר"ת מאה דהיינו מאה ברכות. {אבי מורי זצ"ל}

  • 1) "והם תכו לרגליך ישא מדברבתיך" מבאר התרגום "ואינון מדברין תחות עננך על מימירך". מבאר החידושי הרי"מ שפה רמז שאחרי סוכות מגיע שמחת תורה. דהיינו מדברין תחות עננך דהיינו סוכות שזה זכר לענני כבוד מיד "נטלין על מימרך" שנוטלים את התורה ושמחים בה.

  • 1}"תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב" אדם יחידי אינו יבול לקיים את כל התרי"ג מצוות,אולם בזמן שישראל מלוכדים ובאחדות אזי אפשר לקיים את כל התרי"ג מצוות,זהו שאמר הכתוב "תורה" אשר ציוה לנו משה שהרי שתי מצוות נאמר מפי הקב"ה לא יוכלו להיות "מורשה" אלא אם כן יהיה "קהלת יעקב" שכולם יהיו שכולם יהיו מאוחדים. {כתב סופר}

More in this printout

View the whole printout