רבי לייב, בנו של ה"חפץ חיים", נסע ברכבת. ישבו עמו כמה יהודים חסידיים, שידעו ששומר הוא פיו ולשונו ולא יוציאו ממנו דבר אודות אביו הגדול. התחכמו ואמרו...
- Sukkos
- 5787
- Hebrew
הגה"צ רבי יעקב גלינסקי זצ"ל על ארבעת המינים
אספר לכם סיפור. רבי לייב, בנו של ה"חפץ חיים", נסע ברכבת מוורשה בירת פולין. ישבו עמו כמה יהודים חסידיים, שהכירוהו וידעו ששומר הוא פיו ולשונו ולא יוציאו ממנו דבר אודות אביו הגדול שנודע כגאון וצדיק ואף פועל ישועות. התחכמו ואמרו: כל אחד מאיתנו יספר דבר מופת מרבו. זה היה חסיד גור וזה חסיד אלכסנדר, זה חסיד פיאסצנע וזה ביאלע, וכל אחד סיפר סיפור אישי, כיצד נושע בעצת וברכת רבו, "צדיק גוזר והקדוש ברוך הוא מקים".
סיפרו וסיפרו והגיעו לרבי לייב. נו, אל תפרוש מן הציבור. כולם סיפרו עכשיו תורך.
נענה ואמר: "כולם סיפרו מופתים מרבותיהם, כיצד צדיק גוזר והקדוש ברוך הוא מקיים. המופת של אבי הוא, שהקדוש ברוך הוא גוזר ואבי מקיים"...
אבל - הוספתי מיד ואמרתי - ודאי שאתם צודקים, אבל הא בהא תליא: מי שהקדוש ברוך הוא גוזר והוא מקיים, אזי הוא גוזר והקדוש ברוך הוא מקיים. ומשנה מפורשת היא: "עשה רצונו יתברך כרצונך, כדי שיעשה רצונך כרצונו. בטל רצונך מפני רצונו יתברך כדי שיבטל רצונו כביכול האי מפני רצונך (אבות פ"ב מ"ד, ויעוין ברע"ב). וראיה, מה"חפץ חיים" עצמו -
בסערת מלחמת העולם הראשונה אסרו שלטונות רוסיה בחור מישיבת ראדין ממוצא גרמני, אפרים מממל, והאשימוהו בריגול לטובת הגרמנים. למשפטו, שנערך בפני בית דין צבאי בויטבסק, הטריח עצמו ה"חפץ חיים" ממקום גלותו בשומיאץ והעיד לטובתו, אך השופטים לא התרשמו ודנו את הצעיר למות בעוון ריגול בעת מלחמה. עם זאת בהתחשב בגילו הצעיר, המירו את גזר הדין בעשר שנות מאסר עם עבודת פרך.
שמע ה"חפץ חיים", והפטיר: "שוטים שבעולם! לעשר שנות מאסר דנוהו, האם שלטונם בטוח לעשרה חדשים?! הרי אפילו בעשרה שבועות אינם בטוחים!"
היה זה בכ"ב טבת, תרע"ז.
סיפר הגאון רבי ברוך בער מקאמניץ זצ"ל, שהיה נוכח כשסיפרו לרבו, הגאון רבי חיים מבריסק זצ"ל על גזר הדין ותגובת ה"חפץ חיים", על אתר נענה ואמר: "ה"חפץ חיים" הדיח את הצאר ניקולאיי - אבל מי יודע מי יתפוס את מקומו!"
וכעבור חודשיים בכ"ב אדר תרע"ז, הודח הצאר ניקולאיי וכל האסירים המדיניים שוחררו, כולל אפרים מממל!
הנה כי כן, כשהאדם מקיים את מאמר הבורא, מקיים הבורא את מאמר אותו אדם!
ולכן, נלמד קטע נוסף במדרש (ויקרא רבה ל, יד): "רבי מני פתח: כל עצמותי תאמרנה, ה' מי כמוך" (תהילים לה, י), לא נאמר פסוק זה אלא בשביל לולב.
השדרה של לולב דומה לשדרה של אדם, וההדס דומה לעין. וערבה דומה לפה, והאתרוג דומה ללב, אמר דוד: אין בכל האיברים גדול מאלו, שהם שקולים כנגד כל הגוף, הוי: כל עצמותי תאמרנה".
ומה זה אומר, על מה זה מורה, על מה שאמרנו: הימים הנוראים עברו עלינו לטובה, והקדוש ברוך הוא אמר לנו: "מחיתי כעב פשעיך וכענן חטאתיך, שובה אלי כי גאלתיך" (ישעיה מד, כב) -
עכשיו "קח עצמך בידיים". הראה שיש בכוחך "לנענע עצמך לכל רוח", כי לבך ברשותך (בראשית רבה לד, י), ואתה בעלים על רצונותיך! קדימה או אחורה, ימינה ושמאלה, מעלה או מטה, אתה הקובע!
זה הלקח הכפול של ארבעת המינים: אם "ניקח עצמנו בידיים", ונוכיח שאנו מסוגלים לכפות רצוננו על עצמנו, להוליך עצמנו לכל עבר שנחליט, נוכל גם לפעול במרום כעתירתנו ובקשתנו, לעצור רוחות רעות וטללים רעים, ולהוריד גשמי ברכה, שפע רב מכל העולמות! (מתוך 'והגדת')