בס"ד. ר"ד יום ש"ק, א' דחג הסוכות בעת הסעודה, ה'תש"ל.
רשימה פרטית בלתי מוגה
א. בענין החילוק בין "מיכלא דמהימנותא" בחג הפסח ל"צלא דמהימנותא" בחג הסוכות, אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א, שזהו החילוק בין פנימיות למקיף. והוסיף, שבחג הסוכות באה האמונה לאחרי העבודה דר"ה ויוהכ"פ כו'. והזכיר גם המבואר בלקו"ת ד"ה וידעת, שהאמונה דעכשיו תומשך לעתיד לבוא בדעת, ואז יהי' ענין האמונה באופן נעלה יותר כו'.
ב. על השאלה במ"ש בספר המנהגים בנוגע למוצאי יוהכ"פ: "תפלת מעריב והבדלה, בקיטעל וטלית" – אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:
הבדלה – שייכת לא רק לזמן שלאח"ז אלא גם לזמן שלפנ"ז, ומצד השייכות לזמן שלפנ"ז – יוהכ"פ – יש להבדיל בקיטל וטלית.
על מ"ש שם "קידוש לבנה . . ובסידור" – אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א: כך ראיתי אצל כ"ק מו"ח אדמו"ר.
ובנוגע לברכת המזון שלא נזכר בספר המנהגים שצריך לברך בסידור – אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:
כ"ק מו"ח אדמו"ר הי' מברך ברכת המזון בסידור רק בליל שבת, ולא ביום, ומזה מוכח שזוהי הנהגה פרטית; אבל קידוש לבנה הי' בכל פעם בסידור, ולכן נתפרש בספר המנהגים.
[כ"ק אדמו"ר שליט"א הזכיר מה שסיפר פעם אדמו"ר מהוריי"צ אודות רמ"ב בערענשטיין (שהי' שייך להבנה והשגה בדא"ח כו') – למעליותא – שבמוצאי יוהכ"פ הי' הולך למקוה קודם קידוש לבנה.
והוסיף (בבת-שחוק): אילו הי' דבר זה נזכר בספר המנהגים, הי' כל הקהל נוהר למקוה!...].
ג. בנוגע לעריכת הבדלה במוצאי יוהכ"פ – אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:
במשך כל השנה לא הי' כ"ק מו"ח אדמו"ר מדייק לערוך הבדלה בעצמו (ולא כמו בקידוש שהי' מדייק לערוך בעצמו), מלבד במוצאי יוהכ"פ שהי' מדייק לערוך הבדלה בעצמו.
[וחילוק נוסף: בכל השנה לא נותנים לאחר משיורי כוס הבדלה (אא"כ בירכו עליו ברכת המזון), אבל במוצאי יוהכ"פ יכולים ליתן לאחר משיורי הבדלה].
והטעם שיש לערוך הבדלה בעצמו במוצאי יוהכ"פ – מצד הענין ד"כאן ביחיד".
וסיפר: פעם אמר רש"ה ז"ל שאיננו נוסע לרבי לראש השנה, בגלל שצ"ל "כאן ביחיד".
בנוגע לבשמים במוצאי יוהכ"פ שחל בשבת – אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א, שפעם (ביקטרינוסלב) לא הי' נוטל בשמים להבדלה, בגלל שיש חילוקי דעות אם לברך על הבשמים, אבל כ"ק מו"ח אדמו"ר הורה לי (בבואו ללנינגרד) ליטול גם בשמים.
בנוגע להמנהג לומר "ויתן לך" במוצאי שבת עם עוד א' – סיפר כ"ק אדמו"ר שליט"א: פעם אחת בהיותו בפטרבורג עמד אדמו"ר מהוריי"צ לומר "ויתן לך", ואף שעמדתי מן הצד, קראני כ"ק מו"ח אדמו"ר בשמי שאגש לומר "ויתן לך" יחד עמו מתוך סידורו.
ד. דובר אודות יו"ט של ר"ה וסוכות שחל בשבת, שאין תוקעין בשופר ואין נוטלין לולב משום "גזירה דרבה" – כיצד מתאים הדבר עם המבואר בחסידות שאין צורך בתק"ש ונטילת לולב בגלל שענינים אלו נפעלים מצד יום השבת עצמו.
[בסיום הסעודה כיבדו כהן בברכת המזון, ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א, שכדאי שיכבדו את הכהן מאה"ק (לאחרי בקשת מחילה מהכהן שכיבדוהו כבר), שביו"ט שני לא מתאים שיזמן בתור שליח של המסובים, כיון שאינו יכול לומר "ביו"ט מקרא קודש הזה"].
בס"ד. ר"ד ליל ב' דחג הסוכות בעת הסעודה, ה'תש"ל.
רשימה פרטית בלתי מוגה
א. דובר אודות יונה הנביא ש"נכנס לשמחת בית השואבה ושרתה עליו רוח הקודש", אף שנבואה היא למעלה מרוח הקודש – שלפני ענין הנבואה ישנו תחילה הענין דרוח הקודש.
על השאלה מה נוגע לנו שיונה קיבל בשמחת בית השואבה גילוי הנבואה – אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:
איתא בזהר שיונה קאי על נשמת כל אחד מישראל, ומזה מובן שהמסופר אודות יונה שייך לכל אחד מישראל, כפי שכבר דובר על זה בארוכה.
ולהעיר, שבמנחה דיוהכ"פ מפטירין ביונה דוקא, אף שגם בישעי' ויחזקאל יש ריבוי ענינים בנוגע לתשובה, ומה גם שסיפור ההפטרה דיונה אינו בנוגע לבנ"י כו'.
ב. על השאלה במ"ש ב"היום יום" שהצ"צ סיפר אודות שמיעת מאמר רבינו הזקן ד"ה ושאבתם מים בפעם הששית שהי' זה ע"ד דברי הגמרא "שמשם שואבים כו'", אם ענין זה הי' מצד השמחה או מצד מעלת הזמן – אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:
לא מסתבר לומר שבאמצע שמיעת המאמר מרבינו הזקן היו רוקדים... כך, שאין זה מצד ענין השמחה. ובפשטות הרי זה מצד שמיעת המאמר כשלעצמו, כך, שענין זה הי' יכול להיות גם במשך כל השנה, וע"ד מארז"ל "כל העוסק בתורת עולה כאילו הקריב עולה"; אלא שמסתמא אמר רבינו הזקן מאמר זה בשמחת בית השואבה (ולא בשמע"צ...), כך שהיתה גם המעלה שמצד הזמן.
ג. דובר אודות מעלת שמחת בית השואבה גם לגבי השמחה דשמע"צ ושמח"ת (אף שלכאורה גדולה יותר מעלת השמחה דשמע"צ ושמח"ת, ששייכת לכל ישראל, ללא הגבלות, ואילו שמחת בית השואבה לא היו עושין אותה אלא חסידים ואנשי מעשה כו'), כמובן ממארז"ל "מי שלא ראה שמחת בית השואבה (אף שראה השמחה דשמע"צ ושמח"ת) לא ראה שמחה מימיו".
ונתבאר, ששמחת בית השואבה קשורה עם ענין המים דוקא, שזהו למעלה מהשמחה דשמע"צ ושמח"ת הקשורה עם יין, שמורה על ענין ההשגה כו'.
וכן נזכר ששמחת בית השואבה היתה בלילה, וגם בחול המועד, משא"כ בשמע"צ ושמח"ת שהשמחה היא ביו"ט דוקא.
וסיים כ"ק אדמו"ר שליט"א: מצד האורות – ישנו ענין זה אצל כל אחד מישראל, והחסרון הוא רק מצד המקבל.
ד. בנוגע להשתלשלות ניגון שלש התנועות (דהבעש"ט הרב המגיד ורבינו הזקן) – אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א: הרב המגיד הי' מנגן ב' תנועות (התנועה שלו עם התנועה של הבעש"ט), ורבינו הזקן ניגן את ג' התנועות.
[ל"כוס של ברכה" הורה כ"ק אדמו"ר שליט"א למלא את הכוס באופן שיעלה על גדותיו ("זיך איבערגיסן")].