שאלות שנשאלו בבית ההוראה
שאלה: האם אפשר לישון במיטת קומתיים בסוכה?
תשובה: דעת רוב הפוסקים שאפשר לישון במיטה התחתונה, אם אין י' טפחים מהמיטה העליונה, וכמ"ש השבט הלוי (ח"ז סל"ו, וח"ח ס' קמ"ג), ואול"צ (ח"ד עמ' קמ"ג), ושו"ת הראשל"צ (ח"א סמ"א), ועוד. ויש מחמירים (הגריש"א באשרי האיש סוכה עמ' קע"ז) למנות את הי' טפחים מהקרקע. ויש מחמירים שבכל אופן נחשב כאהל קבע (קנין תורה ח"ה ס"א) ואסור לישון במיטה התחתונה, אולם אין דבריו מוכרחים כלל. אך בכל אופן אינו מצוי כ"כ שלא יהיה י' טפחים מהמיטה התחתונה לעליונה.
שאלה: מי שיש לו הורים מבוגרים שאינם יודעים מה קורה סביבם, האם יש מצוה ועניין לקום בפניהם, או דאין בכך שום עניין של כבוד?
תשובה: בשו"ת ציץ אליעזר (חלק י"ח סימן מ"ט אות ה') מוכיח מהא דמצאנו בתורה אצל יוסף שהשתחוה לפני יעקב אביו ואע"פ שלא היה רואה, שהרי עניו כבדו מזוקן. ומוכח דיש מצוה לכבדו ואע"פ שאינו מרגיש בכך.
שאלה: במשנ"ב (סי' רס"ב ס"ק ה') כתב שלא ילבש בשבת מכל מה שלבש בחול, לפי"ז האם יש עניין לייחד חולצה וטל"ק וכד' לשבת?
תשובה: הגרב"צ קוק שליט"א שאל את הגרי"ש אליישיב זצ"ל שאלה זו, והשיב לו דכל בגד שהוא מכובס הרי הוא כמו בגד שמיוחד לשבת, ולכן אין צריך לייחד חולצה לשבת, אך טל"ק כיון שאין מכבסים אותה, צריך שתהיה לו טלית לשבת.
שאלה: ההולך לכותל ושכח להביא בגד מיוחד לקריעה, ומתבייש ללכת עם בגד קרוע, מה אפשר לעשות?
תשובה: אף שכמה וכמה פוסקים כתבו שא"א להקנות את הבגד לחברו בכדי שלא יצטרך לקרוע, (ע' אול"צ ח"ג עמ' רפ"א, ומעדני שלמה עמ' של"א, ועוד), מכל מקום בשעת הדחק אפשר להקל בכך שיקנה לחברו, ולסמוך על דברי הגריש"א (אשרי האיש מועדים עמ' תצ"ז) שמיקל בכך. בצירוף דעת הגר"י מוצפי זצ"ל, שכיום שבנקל להגיע לכותל מכל מקום בארץ, נחשב כדר בירושלים. ובצירוף דעות הסוברים שאין חייב לקרוע אלא אם רואה את מקום ריצפת העזרה שכיום א"א לראותה, ולא מספיק בראיית הכותל וכיפת הזהב, (כדעת חכם שלום הכהן זצ"ל, בספר דברי שלום מועדים עמ' תקפ"ז). [אומנם יש לציין כי בחוה"מ אינו צריך לקרוע בכל אופן.]