מהן הלכות של חג סוכות? מה הדין כאשר היום הראשון של חג סוכות חל בשבת?
להלן סיכום ההלכה מפי ר' אליהו פנחסי שליט"א מתוך ספרו 'הכשרות למעשה':
מצוות עשה מן התורה לאכול כזית פת בלילה הראשון של חג הסוכות בסוכה. צריך לאכול בלי הפסק בכדי אכילת פרס. מקורות: ילקוט יוסף מועדים עמ' קל"ט. חזון עובדיה- סוכות עמ' ק"ח, קי"ב.
יש אומרים שאת ה'כזית פת' שאוכלים בסוכה צריך לאכול בלי לפתן ויש חולקים. מעיקר הדין יוצא ידי חובת אכילת כזית פת בסוכה בלילה הראשון גם כשיש בו תערובת לפתן של סלט או דגים וכיו"ב, אבל נכון לחוש להחמיר בזה.
מכיוון שיש חיוב מהתורה לאכול כזית פת בליל סוכות בסוכה, לכן אם שכח לומר 'יעלה ויבוא' בברכת המזון בליל חג הסוכות, אם נזכר כשאמר 'ברוך אתה ה' - לא יסיים ויאמר 'בונה ירושלים' אלא יאמר: 'למדני חוקיך' ויחזור ל'יעלה ויבוא'. אם חתם 'בונה ירושלים'- יאמר שם: 'ברוך אתה ה', אלוקינו מלך העולם, אשר נתן (שבתות למנוחה ו) מועדים לשמחה וכו' את יום (השבת הזה ואת יום) חג הסוכות הזה, את יום טוב מקרא קודש הזה. ברוך אתה ה', מקדש (השבת ו) ישראל והזמנים' וממשיך את ברכת 'הטוב והמטיב'. הערה: את המילים בסוגריים אומרים רק אם החג חל בשבת. אם לא נזכר עד שהתחיל ברכת 'הטוב והמטיב' ואמר: 'ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם לעד וכו' - יחזור לראש ברכת המזון, אבל אם טעה ביום החג בבוקר ולא אמר בברכת המזון 'יעלה ויבוא', לא צריך לחזור. מקורות: ילקוט יוסף- מועדים ע"מ ק"מ. חזון עובדיה- סוכות עמ' ק"א-ק"ג.
אם ירדו גשמים בלילה הראשון של החג, פטור מלאכול בסוכה, שנאמר: "בַּסֵּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים" (ויקרא כ"ג, מ"ב). "תֵּשְׁבוּ- כעין תדורו", מכאן שהמצטער- פטור מן הסוכה. יש חולקים ואומרים כי בלילה הראשון צריך לאכול כזית בסוכה גם אם יורדים גשמים, והעיקר להקל. גם למחמירים, כשיורדים גשמים לא יברכו ברכת 'לישב בסוכה', שספק ברכות להקל. מי שלא אכל בסוכה בלילה הראשון של החג בגלל הגשמים ונכנס לביתו וקידש ובירך 'שהחיינו' בקידוש ולמחרת בבוקר פסקו הגשמים, יש אומרים שיחזור לברך 'שהחיינו' בקידוש ויש חולקים. להלכה ספק ברכות להקל ולא יברך.
על כל איש מישראל מוטלת מצוות נטילת ארבעת המינים (לולב אחד, שלושה הדסים, שתי ערבות ואתרוג אחד) לברך עליהם ולנענע אותם בשבעת ימי החג. אישה פטורה ממצווה זו (לפי מנהג האשכנזים האישה יכולה ליטול בברכה). לא נוטלים לולב בשבת, מכיוון שחכמים גזרו שמא ייטול את הלולב בידו וילך ארבע אמות ברשות הרבים. מצוות נטילת ארבעת המינים זמנה ביום ולא בלילה. כל היום כשר לנטילת לולב. יש נוהגים לברך על הלולב ולנענע אותו בתוך הסוכה ואת הנענועים בזמן אמירת ההלל עושים בביה"כ. אדם שאין לו לולב, יכול לקחת מחבר ב'מתנה על מנת להחזיר' ויוצא בו ידי חובה. גם מי שאיטר יד (שמאלי) נוטל את הלולב ביד ימין ואת האתרוג ביד שמאל. כאשר יו"ט ראשון של סוכות חל בשבת, לא נוטלין לולב שמא יעביר אותו ארבע אמות ברשות הרבים. מקורות: שו"ת ס' תרנ"ח ס"ב. כשנוטל את הלולב ביום השני, מכיוון שזו הפעם הראשונה שנוטלו, עליו לברך ברכת שהחיינו. מקורות: שו"ע סי' תרס"ב ס"ב.
בשאר הימים מצוות נטילת לולב היא רק מדרבנן, לכן כשיו"ט ראשון חל בשבת ומצוות הנטילה היא רק מדרבנן חלק מהפסולים כשרים בשנה זו. כל הפסולים משום לקיחה תמה- חסר, נקלף, נסדק, וניקב כשרים השנה, אבל הפסולים משום חיסרון הדר, שינוי מראה, ויבש, פסולים גם השנה. מקורות: רמ"א סימן תרמ"ו ס"ה.