קריאה/פרשה זו עוסקת בברכות משה לבני ישראל קודם מותו, ובמות משה רבינו.
ברכות משה לבני ישראל קודם מותו
משה פותח את ברכתו לעם ישראל בהקדמת שבחו של הקב"ה אשר יצא לקראת עם ישראל בעת מתן תורה - אותה העניק להם, לאחר שאומות העולם סירבו לקבלה - עם חלק ממלאכיו "מימינו אשדת36 למו". משה מודיע את חיבתו37 של ה' לכלל שבטי ישראל ואת מציאות נשמות הצדיקים אצל ה' - דבר שזכו לו בהתכנסותם בתחתית הר סיני38 וקבלת עול תורתו תוך התחייבות שלא לעוזבה. "ויהי בישרון39 מלך בהתאסף ראשי עם יחד שבטי ישראל".
משה מברך את ראובן שלא תיכרת נפשו בעולם הזה ובעולם הבא בשל חטאו, ומבטיח כי לעולם יימנה שמו לצד אחיו.
הוא ממשיך ומברך "שמע40 ה' קול יהודה"41 בעת מלחמות צאצאיו מלכי יהודה מול אויביהם, שישובו בשלום.
"ללוי אמר תומיך ואורך לאיש חסידך" על שלא התלוננו יחד עם שאר העם על אוכל ומים, לאחר שחטאו ישראל בעגל קראו 'מי לה' אלי' והרגו את קרוביהם שחטאו, ושמרו על מצוות 'ברית' מילה' כל ארבעים שנות מדבר. על כן ראויים הם להורות תורה ולעבוד בבית המקדש. משה מברכם כי יעמדו בפני המערערים על מעמד הכהונה וינצחו את אויביהם.42
הוא מברך את בנימין43 שייבנה בית המקדש בחלקו ומאז לא תשרה שכינה במקום אחר.44
את יוסף הוא מברך כי תהיה ארצו מבורכת בתנאים מיטביים ליבול משובח ורב. מזכיר את יהושע בן שבט אפרים שינהיג את ישראל אשר "בכור שורו הדר לו וקרני ראם45 קרניו", ואת ניצחון צאצאיו בעתיד.46
משה מברך את יששכר וזבולון הכורתים שותפות נצח "שמח47 זבולון בצאתך ויששכר באהליך". את זבולון הוא מברך שיצליח בעסקיו ואת יששכר שיצליח בלימוד התורה ובהעמדת ראשי סנהדרין העוסקים בעיבור החודשים.
ובכך "עמים הר48 יקראו" בבוא עם ישראל להיראות לפני ה' בשלושת הרגלים. "כי שפע עמים יינקו49 ושפוני טמוני חול".
הוא מברך את גד שגבולו מתרחב לצד מזרח הארץ, כי ינצח את אויביו המצויים בקרבת מקום. בדומה לכך הוא מברך את דן "גור אריה"50 שינצח את אויביו.
את נפתלי הוא מברך כי לאור השפע לו יזכה, יהיה הראשון להביא ביכורים.51
משה מברך את אשר שנתברך בנים רבים מכולם52 שיהיה רצוי לאחיו, בנותיו יינשאו לכוהנים גדולים "וטובל בשמן רגלו".53
את סדרת הברכות הוא מסיים בברכה כללית לעם ישראל שגיבוריו ישבו בעיר הגבול וימנעו מאויביהם להיכנס לארץ "וכימיך דבאך".54 מזכיר להם כי אין באלוהים כאלוקי ישראל אשר בהיותו קדמון לכל בחר לו את השמים למשכן וכל גיבורי העולם תחתיו, ומברך את ישראל שישבו 'איש תחת גפנו ותחת תאנתו', מפוזרים, ללא צורך להתאגד בכדי לגבור על האויב.55 בסיום פירוט הברכות אומר משה לעם "אשריך ישראל" שכל טוב העולם מובטח לכם.56
מות משה רבינו
לאחר סיום הברכות עולה משה להר נבו, שם רואה את כל ארץ ישראל בשלוותה ואת כל הצרות העתידות לקרות:57 את בני דן עובדים לפסל מיכה וכנגדם את שמשון היוצא להושיע את ישראל, את ארץ נפתלי החרבה לעומת דבורה וברק הנלחמים בסיסרא, את ארץ אפרים ומנשה בחורבנה אל מול ניצחון יהושע (משבט אפרים) על עמי כנען ומלחמת גדעון (משבט מנשה) במדיין ועמלק ואת חורבנה של ארץ יהודה מול ניצחונות מלכות דוד. ה' מראה לו את כל העתיד לקרות לעם ישראל עד תחיית המתים, ומראה לו את מערת המכפלה ואת יציקת כלי המקדש על ידי שלמה בכיכר הירדן.58
ה' אומר למשה כי הראה לו את הארץ בכדי שיוכל להעיד בפני אבות האומה כי קיים ה' את הבטחתו להנחיל את הארץ לזרעם, אך הוא לא יוכל להיכנס אליה.59
משה נפטר60 במיתת נשיקה ונקבר על ידי הקב"ה "מול בית פעור, 61 ולא ידע איש את קבורתו עד היום הזה". הפסוק מעיד כי על אף פטירת משה בגיל מאה ועשרים "לא כהתה עינו ולא נס ליחו".62 העם בוכה על מותו במשך שלושים יום.
"ויהושע בן נון מלא רוח חכמה כי סמך משה את ידיו עליו וישמעו אליו בני ישראל ויעשו כאשר צוה ה' את משה".
התורה מעידה כי "לא קם נביא עוד בישראל כמשה אשר ידעו ה' פנים את פנים",63 נשלח מאת ה' להרבות מופתים בארץ מצרים, קיבל את התורה בידיו וחולל ניסים במדבר "לעיני כל ישראל".64
קריאת 'חתן בראשית' עוסקת בתיאור מפורט של בריאת העולם בשישה ימים, כאשר ממצב של "תוהו ובוהו" וריק מוחלט, הופך העולם למקום מסודר.
האור והחושך נתחמים לזמנים נפרדים65 (יום א). המים העליונים והתחתונים נחלקים זה מזה (יום ב) וביניהם נמצאת היבשה כמקום נפרד בו צומחים עצים ועשבים שונים (ג). בהמשך נבראים השמש, הירח ומערכות הכוכבים כולן (יום ד), שרצים, בעלי כנף ובעלי חיים ימיים (יום ה), ולבסוף מגיע זמנם של הבהמות והחיות לשכון בארץ. לקראת סיום התהליך בורא הקב"ה את האדם בצלמו הוא, כהשלמה לבריאה.66 את האדם הוא מפקיד על הבריאה כולה. פעולה זו משלימה את הליך היצירה של העולם, ולאחריה מכריז הקב"ה על ייחודו של היום השביעי בו הוא שובת ממלאכת הבריאה אותה סיים ומקדש יום זה לנצח.