יום טוב ראשון של סוכות

הקריאה עוסקת בדיני קורבנות, פירוט חגי ישראל ומתנות עניים.

דיני הקורבנות

הקב"ה מלמד למשה רבינו את פרטי דיני בהמות לקרבן, ומורה לו: "שור או כשב או עז כי יולד"ו יוקרב רק החל מהיום השמיני. קיים איסור על שחיטת בהמה ובנה באותו יום, וכן להותיר מן הקורבן לאחר זמן האכילה. בני ישראל מצווים להיזהר מחילול שם השם בעולם.

דיני המועדים

"וידבר ה' אל משה לאמר... מועדי ה' אשר תקראו אותם מקראי קודש אלה הם מועדי". ה' מורה על שביתה ממלאכה ביום השבת, הקרבת הפסח בי"ד ניסן ושביתה ממלאכה ביום הראשון והשביעי - ואכילת מצות כל השבוע. הוא מורה על העומר2 הבא מראשית קציר השעורים ביום ט"ז ניסן ומונף על ידי הכהן, בתוספת כבש לקורבן. דבר זה מתיר את האכילה מן התבואה החדשה. מיום הנפת העומר נמדים ארבעים ותשעה ימים אשר בסופם יחוגו העם את חג השבועות. בחג יביאו מנחה חדשה - שני לחמים העשויים מחיטים בליווי שבעה כבשים, פר ושני אילים והנסכים הנכונים להם. בנוסף יביאו שעיר עיזים לחטאת ושני כבשים לשלמים - אותם יניפו יחד עם לחם הביכורים. יום זה אסור במלאכה.

בפסוק הבא מוזהרים בני ישראל שוב על מתנות עניים בשדה: פאה ולקט.

בראשון לחודש השביעי מצווים בני ישראל ביום : "זכרון תרועה" (ראש השנה) האסור במלאכה. בעשירי לחודש יחול: "שבת שבתון" (יום הכיפורים) האסור במלאכה וכן מצווים להתענות בו, האוכל ביום זה חייב כרת. בחמישה עשר לחודש יחגגו בני ישראל במשך שבוע את חג הסוכות, ובמהלכו הם ישבו בסוכה לזכר הנהגת ה' אותם בזמן יציאתם ממצרים. בשבוע זה יביאו קורבנות רבים וייטלו בידם ארבעה מינים: אתרוג, לולב, הדסים וערבות. ביום הראשון ישבתו ממלאכה, וכן ביום השמיני אשר בא מייד לאחר החג.

קריאת המפטיר עוסקת בציון נוסף של חגיגת שבעת ימי הסוכות, ובפירוט קורבנות החג: שלושה עשר פרים, שני אילים, ארבעה עשר כבשים, שעיר אחד, 5.7 איפה סולת מעורבת בשמן, 3 וכ- 10.6 הין יין.4