בכנס חשוב בארה"ב נשאל מרן הרב משה הירש שליט"א, ראש ישיבת סלבודקא, שאלה גדולה אשר רבים מתחבטים בה: "כמעט בכל בית יהודי, משאת נפשם של ההורים הוא שילדיהם יגדלו להיות עובדי ה' המלאים באהבת תורה. אלא, כיצד יכול אבא ללמד את הילדים שלו כי התורה היא הדבר החשוב ביותר, בעוד שהוא בעצמו לא עושה זאת?".
ענה הרב משה הירש ואמר: "לילדים שלנו יש חושים טובים: אם הוא רואה שהאבא מדבר על אהבת תורה, הלימוד בה וההנאה ממנה, והוא מרגיש שאבא מדבר באמת, ואם היה יכול לשבת ולעסוק בתורה רוב שעות היום, הוא היה עושה זאת, אך מה לעשות והוא צריך לפרנס את ביתו, אך זה בלית ברירה. אם הוא ירגיש ש'החיים האחרים' של האבא הם בדיעבד, אך בפנים התשוקה של האב היא לשבת בכולל ללמוד תורה - זו דרך מצויינת שהילד מרגיש שהדיבורים של אבא על להיות עבד ה' ואוהב תורה, אינם סותרים כלל!. ובמצב כזה, חשוב שהאב ישדר לילדיו שהוא 'בן תורה' שיצא לעבוד.
דבר שני, אם הילדים רואים שהבית של ההורים הוא בית של תורה ההולך ע"פ ההלכה ורצון ה', כלומר, שעושים בכל דבר כפי שכתוב בהלכה, וכפי מה שהרב אומר, הצורה של הבית הינה בצניעות והדיבור הוא כמו בבית של בני תורה.
גם בבית של אדם שלא זכה להיות אברך, צריך שבני הבית יראו ספר הלכה או גמרא על השולחן, להראות שזה הדבר החשוב - כך הילד מקבל הבנה שבני התורה הם הדבר החשוב ביותר בעולם, וזו הדרך בעולם הזה!.
הדבר גם תלוי כמה הערכת כבוד ההורים משדרים כשהם מדברים על אברכים (האם הם מדברים בהערצה והערכה או ברחמים וחמלה על חייהם). הילד ניזון מהוריו יותר מהכל, ואם הם מעריכים בני תורה, הילד רוצה להיות גם ככה!" עד כאן דברי הרב.
וכמה הדברים חזקים שבעתיים בדור שלנו שיש התנכלות לבני תורה, ויש חשש שמא בחור שילמד בישיבה יכניסו אותו לכלא. ודווקא כעת, אם ההורים בזים לעניין הכלא ומראים כמה זכות וכמה אושר יש בכך, עד אשר השטן מנסה בכל הכח לעצור את לומדי התורה, הרי שהילד מקבל עזות דקדושה ללכת בדרך התורה ולהיות לומד התורה, ואינו חושש מאף מעצר או סנקציות כאלו או אחרות. שנזכה לשמוח בתורה באמת!.