הנה נכנסים אנו אל שיא הפסגה של הימים הנוראים שהחלו בחודש אלול וראש השנה, יום הכיפורים, סוכות וכעת בשמחת תורה. היום הגדול והנורא שכותב עליו הזוהר הקדוש (ח"ג לב): "ביום הושענא רבא מסיימים ישראל את הדינים, ומתחילים מאותו יום להתעסק ולקבל הברכות, שהרי ביום שמיני עצרת מוזמנים ישראל להשתעשע עם המלך ולקבל מאיתו ברכות לכל השנה. ובאותה שמחה לא ימצאו אלא בני ישראל לבדם. וכל היושב לבדו עם המלך – יבקש ככל העולה ברצונו, וימלאו בקשתו". היום בו יורדות ליהודי כל הברכות ונשמעות בו התפילות! איזה יום גדול.
ומדוע כה גדול יום שמחת תורה שדוקא בו יורדות לאדם כל הברכות והשמחות של כל השנה?
מגלה החת"ם סופר (דרשות סוכות תקפ"א) כי מעלת שמחת תורה גדולה בהרבה מיום הכיפורים, שהרי קדושת יום הכיפורים מגיעה ע"י עינוי הנפש, ואילו קדושת שמחת תורה מגיעה ע"י שמחה וריקודים, ומעיד הפסוק: "מה יפית ומה נעמת – אהבה בתענוגים", שה' יתברך אוהב ומתענג מאד על קשר עם ישראל שבא ע"י שמחה, ולכן קדושתו יותר מיום הכיפורים שהוא זמן השמחה עם המלך". כמה גדולה וחשובה השמחה ביום הזה, השירה והריקודים עם התורה הקדושה!.
החיד"א הקדוש כותב כי בכח ההקפות יפלו כל המחיצות של ברזל המפסיקות בינינו לבין אבינו שבשמיים. מגיע יהודי לבית הכנסת ושמח ורוקד עם התורה, בין אם יש הרבה רוקדים ובין אם יש בודדים שרוקדים, וכן עומדת לה אשה בעזרת הנשים ושמחה בשמחת התורה - ובאותה שעה מחיצות של ברזל העומדות ביניהם לבין אבינו שבשמיים – נופלות! דבר שלא זוכים לו בצורה אחרת כל השנה.
הרבי הקדוש מהר"י מבעלזא אמר בשם אביו הקדוש מהר"ש: "מה עוצמת ומעלת הריקודים בשמחת תורה – איני יכול לומר ולהסביר, אולם דבר אחד כן אוכל לומר והוא – שכל התפילות שאין להן עליה בכל השנה כולה, עולים ביום הזה ע"י הריקודים".
ראו כמה סודות ואוצרות מתגלים בשמחת תורה והכל בזכות השמחה הפנימית עם התורה הקדושה. אז כמה גדול וחשוב הערכה לבני התורה בעצמם: בחורי הישיבות והאברכים המסולאים בפז, אשר הם מעמידי העולם, והם בבת עינו של הקב"ה, ובפרט בדור הזה שרודפים אותם מכל כיוון, אך הם ממשיכים בכל מצב לקום כל בוקר לעבודת ה' ומסירים מעליהם כל הנאות ותענוגי העולם הזה.
את המעשה הבא סיפר הגה"צ רבי אלימלך בידרמן שליט"א: "הוריו של רוני - ילד בן 10, קיבלו טלפון בהול באמצע היום. הבן שלהם התעלף באמצע היום, וכי עליהם להגיע מיד אל בית החולים...