מכאן כותב הצדיק מרעננה, רבי יצחק הכהן הוברמן זצ"ל (שכתב בסוף חייו בספרו 'בן לאשרי': "והנני מוסר עוד מודעה שהחלטתי להתפלל בל"נ בכל יום על כל אלה שיעיינו בספר הזה, ויגידו בשמי דברי תורה לאחרים, שיוושעו מכל צרה שצריכים: ישועה בעולם הזה ובעולם הבא"), וכך הם דבריו על הפסוק: "שמח זבולון בצאתך ויששכר באוהלך" - כי באה לרמוז התורה על האדם העמל לפרנסתו בעודו חי בעולם הזה, ותומך הוא ונותן ממון ללומדי תורה: בני ישיבה או אברכי כולל, שעל ידי כך הוא מקבל את החלק של לימוד תורתם שיהא עימו אחר פטירתו.
וזוהי כוונת הפסוק: "שמח זבולון (שעסק במסחר) בצאתך (מהעולם הזה). ומדוע? כי "יששכר באוהלך", לפי שהבן תורה שעזרת לו להמשיך ללמוד, מזכה אותך בעולם העליון בכל מה שלומד.
כמה מדהים הדבר! אדם עמל רבות על הפרנסה: פנסיה, השקעות, נדל"ן ושוק ההון וגם תרם מעשר ללומדי התורה הקדושים, וכשמגיעה נשמתו לעולם העליון לקבל את שכרה - היא רואה שהנחת רוח שהיא מקבלת הינו בזכות העזרה לאותו בן ישיבה ואברך ע"י ההוראת קבע שעשה לו, בעוד ששאר הכסף נשאר פה בעולם לילדים שיתחלקו בכך לשימוש לחופשות, רכבים ובנייני אבן!.
ומכאן מודעה רבה לקראת הימים שאחר החגים, ימי החורף - שהנה הגיעה ההזדמנות להראות לה' את אהבתנו: אני מתחיל מהיום ללמוד בקביעות גמרא, שולחן ערוך, הלכה פסוקה או כל שיעור באופן שבועי!.
שאין לך דבר יותר גדול שיגרום נחת לבורא עולם מכך, ובכך יזכה בזמן החורף ללמוד את כל הלכות שבת, הלכות ברכות, יסים מסכת ראש השנה, סוכה מגילה ועוד. כמה נכסים אדירים ועצומים שיהיו נכסי צאן ברזל שלו בעולם הזה ובעולם הבא! שלו בטאבו!.
ואף מכאן הקריאה לגבאי בית הכנסת, מזכי הרבים אשר יכולים לזכות באוצרות עצומים ע"י שיארגנו שיעורי תורה בלילות שבת קודש של החורף הארוכים: יביאו רב או אברך שידבר או ימסור שיעור בפרשת השבוע או בהלכה. ויניחו מיחם לשתיה חמה ועוגיות וכל אחד שיגיע ללמוד בזכותם, הרי שהם קנו את עולמם, והיתה שווה כל ירידתם לעולם הזה, בשביל לתת ליהודים לטעום את האור האלוקי בכל ליל שבת קודש.
ומי יודע כמה חיזוק ייגרם לבחורים ואנשים שישתנו בחייהם בזכות אותם שיעורים! אשריהם!.
כתב רבי חיים פלאג'י ('תוכחת חיים'): "סגולתו של יום שמחת תורה בו מרבים בשירים וריקודים לכבודה של תורה, הוא שעל ידי כך מתקן את הפגם אשר פגם בתורה, ובחרטתו ביום שמחת תורה על מעשיו - יתקן את פגם נשמתו וימצא כדי גאולתו!".
כמה גדולה השמחה והריקודים למען התורה, וקל וחומר מי שגורם לה' נחת רוח שמארגן שיעורי תורה בחורף הארוך וגורם ליהודים להיות מחוברים לאור האלוקי!.
כתב הצדיק הקדוש, בעל ה'בית אהרון' מקרלין, כי שמחת הריקודים בשמחת תורה, היא מדרגה גבוהה מכל המדרגות הגבוהות שיש בתפילה. לפי שתפילה מוציאים בפה בלבד, וכשרוקדים לה' הדבר נעשה עם כל הגוף.
הצדיק הקדוש, רבי פנחס מקוריץ זצ"ל, תלמיד הבעש"ט הקדוש כותב ('אמרי פנחס'): "והנה יש לנו 7 הקפות, ובכל הקפה מגיעה קבוצה אחרת של מלאכים. בהקפה הראשונה יורדים לעולם מלאכים המביאים חסדים, להקפה השניה מגיעים מלאכים המושכים לאדם שמירה. שלישית מלאכים המושכים על האדם רחמים, לרביעית - מלאכים הממשיכים כח לנצח, החמישית - מלאכים המורידים אל האדם חן, שישית - מלאכים הממונים על כח ההולדה, וההקפה השביעית יורדים מלאכים הממונים לתת לאדם עושר וכבוד!".
בעל ה'קדושת יום טוב' אמר כי כשאדם מגביה רגל אחת לרקוד בשמחת תורה מתקן יותר ממה שעשה מראש השנה ועד סוכות.