אלף תתד.
הרה"ק בעל ייטב לב מסיגעט זצ"ל אמר פ"א בדברות קדשו בהושענא רבה על מה שאומרים הושענא עדרים מדלות, כדי להמליץ טוב, ולפעול פרנסה בהרחבה לבנ"י שבערי מארמאראש שהיו שם הרבה עניים ל"ע, אמר: הושענא עדרים מדלות, ממילא שיש עניים, זה דבר שהוא מצוי, אבל עדרים מדלות, גאנצע סטאדעס מיט ארימעלייט, אתמהה.
אלף תתה / בהיכל קדשו.
מרן הרה"ק מסאטמאר זצ"ל דקדק שיניחו הרבה סכך על סוכתו, כדי שלא יכנס הקור וכדומה לתוך הסוכה, ויוכלו לקיים מצות סוכה לאכול ולישן כראוי. ולא הקפיד שיהיו כוכבים נראין מתוכה.
אלף תתו / בהיכל קדשו.
הי' נהוג מקדמת דנא אצל חסידים ואנשי מעשה שהקפידו מאוד מאהבת מצות סוכה שלא לשתות אפילו מעט מים מחוץ לסוכה, ואפילו בעת שהי' הגשם שוטף כל היום והלילה. וכן ראיתי אצל מרן הרה"ק מסאטמאר זצ"ל ואצל אאמו"ר הגה"צ דומ"ץ דק"ק האלאש זצ"ל הי"ד, וכן למדו וישבו בסוכה אפילו כשהי' קר ביותר, ועטפו עצמן עם מלבושי חורף, ושמעתי מאאמו"ר הגה"צ זצ"ל הי"ד שפ"א כאשר הי' אצל מרן זצ"ל בעיר סאטמאר יצ"ו על חג הסוכות, ירד גשם רב כל ימי חול המועד, ומרן זצ"ל ערך כל השולחנות במהירות בסוכתו. ודכירנא שפ"א בליל שבת חול המועד כאשר קידש מרן זצ"ל על היין והתחיל לאכול, ירד גשם שוטף בחזקה, ונעשה מרן זצ"ל רטוב כולו מהמים, ואמר דברי תורה בקצרה, ואחר עריכת השלחן הי' צריך להחליף כל מלבושיו מחמת רטיבת המים. אולם לא אכל ושתה מאומה מחוץ לסוכה כלל.
אלף תתז / בהיכל קדשו.
ביום הושענא רבה שנת תשי"ז לפ"ק נכנס מרן הרה"ק מסאטמאר זצ"ל מאוחר מאוד לבית מדרשו לתפלת שחרית ולעבודת היום, וציוה שלא ימתינו עליו, רק יתחילו להתפלל, וציוה שב"א הרב מסיגעט - כ"ק אדמו"ר בעל ברך משה מסאטמאר זצ"ל יתפלל לפני התיבה, והוא בעצמו התפלל במנין מצומצם בביתו נאוה קודש, והמתינו עליו בבית המדרש לאמירת הלל, ואמר הלל לפני התיבה, ועשה הנענועים כדרכו בקודש. ואח"כ דרש בהתעוררות רב דרשת הושענא רבה. ובתו"ד אמר: שראה בחלומו ביום ח"י תמוז העבר [שנת תשט"ז] בקדרותא דצפרא, האיך שעומד ביום הושענא רבה ודורש לפני הציבור, ופירש אז הפסוק (איוב ד') האנוש מאלו-ה יצדק אם מעושהו יטהר גבר, שהאדם יקבל על עצמו מהיום והלאה להטהר, ואז יצא זכאי בדינו [א"ה: עיין באריכות בס' דברי יואל להו"ר, מועדים ח"ג דף שצ"ג). ושמעתי מאחי הרב החסיד רבי בערל בראך ז"ל שהי' המשב"ק - הויז בחור אצל מרן זצ"ל ביום י"ח תמוז תשט"ז לפ"ק, והתענה אז מרן זצ"ל שני ימים, י"ז בתמוז, וי"ח תמוז, והי' זה לפלא בעיניו, וכאשר שמע ממרן זצ"ל את אשר חלם ביום י"ח תמוז, הבין למה התענה אז מרן זצ"ל.
אלף תתח / בהיכל קדשו.
בימי ילדותי כאשר אאמו"ר זצ"ל הי"ד חזר לאחר ימים האחרונים של סוכות לבתינו אחר שהותו בצל מרן הרה"ק מסאטמאר זצ"ל, שמעתי ממנו שמרן זצ"ל נכנס לעריכת ההקפות בליל שמח"ת מאוחר מאוד אחר חצות הלילה, שאלתי את אאמו"ר, ומה עושה מרן עד אז, אמר לי: יושב ולומד גמרא ותוס', והוסיף להסביר לי: והכי עולה על דעתך שיכולין לרקוד הקפות כאלו באם אין לומדים מקודם, רק לומדים ואח"כ רוקדים עם התורה.
אלף תתט / בהיכל קדשו.
הי' נהוג בבית מדרשו של מרן הרה"ק מסאטמאר זצ"ל וכן אצל הרה"ק מצאנז זצ"ל שביום שמחת תורה התפללו שחרית במהירות, ואותו שליח ציבור שהתפלל פסוקי דזמרה התפלל ג"כ שחרית, ואמר הא-ל בתעצומות בנוסח של יו"ט, והמלך בנוסח ימים הנוראים [ואמרו "ה"יושב, ולא יושב כר"ה ויוה"כ], ושוכן עד בנוסח שב"ק, והי' בזה ענין נשגב לקשר הכל ביחד.
אלף תתי / בהיכל קדשו.
בחודש תשרי שנת תשט"ו לפ"ק כאשר הייתי משמש לפני ולפנים אצל מרן הרה"ק מסאטמאר זצ"ל הי' הכל בזמן מוקדם מן הרגיל אצל מרן זצ"ל [כאשר כבר העתקנו מזה כמ"פ], וכאשר שאל אותי אז הרה"ח רבי ישראל ניימאן ז"ל הפשט בזה, אמרתי לו: איני יודע, רק אני רואה שמרן הוא בדיחא דעתי' מאוד יותר מהרגיל, אולם איני יודע מה שגורם מה, אי משום שמתפלל בהקדם בדיחא דעתי', או מפני שהוא בדיחא דעתי' יותר ניקל לו להכין עצמו לתפלתו. וביום שמיני עצרת ג"כ גמרו להתפלל אז בזמן מוקדם ממה שהיו רגילים לסיים בכל שנה, שרגילים היו לסיים מאוחר מאוד אחר הצהרים, ואחר התפלה אמר מרן בצחות: מי שמתבייש לילך לביתו כ"כ במוקדם, יכול לשהות בבית המדרש ולומר תהלים.