רַבִּי יוֹסֵף דּב יוּנְגְרַייז זַצַ"ל
רְאִיַּת הַכּוֹכָבִים בַּסְכָּה סִימָן עַל מַעֲלַת הַשָּׁלוֹם
בְּשו"ע (או"ח סי' תרלא ס"ג): דֶּרֶךְ הַסִּכּוּךְ לִהְיוֹת קַל כְּדֵי שֶׁיִרְאוּ מִמֶּנּוּ הַכּוֹכָבִים, ע"כ. וּמְקוֹר דִין זֶה הוּא מֵהַיְרוּשַׁלְמִי שֶׁהוּבָא בְּרֹא"שׁ.
וְנִרְאֶה לַעֲנִיּוּת דַּעְתִּי לָתֵת טַעַם לַדָּבָר בְּדֶרֶךְ דְּרוּשׁ, דְּהִנֵּה יָדוּעַ כִּי הַמֶּכָּה מְסַמֵל לְשָׁלוֹם, וּכְמוֹ שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים בִּתְפִלָּה 'הַפּוֹרֵס סְכַּת שָׁלוֹם עָלֵינוּ' וְגוֹ', וְלָכֵן אֵין הַדֶּרֶךְ לַעֲשׂוֹת מַחֲלֹקֶת בְּעֵת שֶׁיּוֹשְׁבִים בַּסֵּכָּה.
וְהִנֵּה יָדוּעַ מַאֲמָרָם זֵ"ל (רש"י בראשית א טז) שֶׁהַטַעַם שֶׁבָּרָא הקב"ה אֶת הַכּוֹכָבִים, הָיָה כְּדֵי לְהָפִיס דַּעַת הַלְבָנָה עַל שֶׁמִּעֲטָהּ לְפִיכָךְ הִרְבָּה אֶת צְבָאֶיהָ, הֲרֵי שֶׁהַכּוֹכָבִים נִבְרְאוּ כְּדֵי לַעֲשׂוֹת שָׁלוֹם בֵּין הַחַמָּה וְהַלְבָנָה, וְלָכֵן צָרִיךְ שֶׁיּוּכַל לִרְאוֹת אֶת הַכּוֹכָבִים בְּעֵת יְשִׁיבָתוֹ בַּסֵּכָּה, כְּדֵי לְהַזְכִּיר לָאָדָם לִהְיוֹת תָּמִיד בְּשָׁלוֹם וּלְהַרְחִיק אֶת עַצְמוֹ מִמַּחֲלֹקֶת. (סוכות)