יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל
רַבִּי יְרַחְמִיאֵל יִשְׂרָאֵל יִצְחָק מֵאֲלֶכְּסַנְדֶּר זִיעָ"א
בְּסֻכּוֹת שֶׁחָל בְּשַׁבָּת אֵין מִתְיָרְאִים מִשּׁוּם קִטְרוּג מֵחֲמַת רִבּוּי הָאוֹר
תּוֹךְ אֱמוּנֵי עַם סְגֻלָּה (לכה דודי). שַׁבָּת הוּא אוֹר הַפְּנִימִי וְסֻכּוֹת הוּא אוֹר הַמַּקִּיף, וְסֻכּוֹת שֶׁחָל בְּשַׁבָּת הוּא בִּרְבוּ יַתִּיר יִסְגֵּי, וְזֶהוּ 'חֲדוּ סַגִּי יֵיתֵי וְעַל חֲדָא תַּרְתֵּי' (זמירות לליל שבת), כִּי הַשִּׂמְחָה הוּא בִּשְׁלֵמוּת.
וְהָעִנְיָן הַשִּׂמְחָה הִיא שֶׁזּוֹכֶה לִמְחִילַת עֲוֹנוֹת, כְּמַאֲמָרָם זַ"ל (שבת קיח:) אֲפִלּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה כְּדוֹר אֱנוֹשׁ מוֹחֲלִין לוֹ, 'שׁוֹמֵר שַׁבָּת מֵחַלְּלוֹ', אַל תִּקְרֵי מֵחַלְּלוֹ אֶלָּא מָחוּל לוֹ.
אַךְ אֵיךְ נוּכַל לָבוֹא לָזֶה, הֲלֹא הַמְקַטְרִיגִים אֵינָם מַנִּיחִים אוֹתָנוּ. אֲבָל הַיּוֹם כִּי הָאוֹר הַפְּנִימִי וְהַחִיצוֹן מַקִּיפִים אוֹתָנוּ אֵין אָנוּ מִתְיָרְאִים מִשּׁוּם דָּבָר, וּבִפְרָט הַיּוֹם אוּשְׁפִּיזָא דְּיַעֲקֹב אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם שֶׁנִּתְעוֹרֵר נְקֻדָּה הַפְּנִימִיּוּת. רַק הָעִקָּר הִיא אִם הוּא בֶּאֱמֶת: