Skip to content
בקודש פנימה - פאפא

יום האחרון של ה'הייליגע טעג'

  • Sukkos
  • 5787
  • Hebrew
View printout

סיפר הרה"ח ר' יהושע קלמן גאלדבערגער הי"ו:

פעם ביום שמחת תורה, בעת שניגש הרה"ח ר' לייבוש רובינשטיין ז"ל לפני העמוד לתפלת שחרית בעת שזמרו "ממקומך", היו כמה אנשים שביקשו לעורר קצת שמחה ורעש כדרכם של כמה מקומות ביום שמחת תורה, ושינו את הניגון שהתחיל. משהבחין כ"ק מרן זצוק"ל בזה פנה לאחוריו ואמר בנזיפה: "נו, נו".

אחר כך, בסעודת יום טוב בצהרי היום, עמדתי אצל שלחנו הטהור של מרן ז"ל בביתו נאוה קודש, ועדיין הייתי מעוטף בטלית קודם שפניתי לסעודתי. שאלני מרן ז"ל: "האסט שוין געמאכט קידוש?"

אז פתח מרן ז"ל ואמר: דער רב ז"ל (מבעלזא) האט זייער מקפיד געווען אז מ'זאל נישט שמועסן ביים טיש שמחת תורה; אמאל שמחת תורה נאך די הקפות איז געווען א שטיקל רעש, האט דער רב ז"ל געהייסן אויסרופן: "ס'איז די אונטערשטע טאג פון די הייליגע טעג, מ'זאל שטיין מיט ישוב הדעת!"

וסיים מרן ז"ל בדברים הכואבים על מה שאירע בתפלת שחרית: "מ'שטייט די אונטערשטע טאג פון די הייליגע טעג און מ'מאכט זיך נאריש אינמיטן נקדישך?!" וניכר היה שגם לאחר כמה שעות עדיין היה הדבר מפריע וכואב למרן ז"ל מאוד.

עוד זכורני שפעם אחת בביהמ"ד הישן, פנה מרן ז"ל אל הקהל קודם תפלת מוסף ואמר: "מ'גייט דאווענען בלי שום שינוי!״

ניגון תורה הקדושה

סיפר הר"ר יהושע ווידער הי"ו:

זכורני בתחלת שנות תש"ל בעת ה'מיטאג טיש' ביום שמחת תורה בביתו נאוה קודש של כ"ק מרן זצוק"ל, פנה מרן ז"ל להסובבים ושאל: "איז דא איינער וואס קען דער בעלזער ניגון אויף תורה הקדושה?" והיה שם הרה"ח ר' שלמה הכהן שווארץ ז"ל שידע היטב את הניגון, ומרן ז"ל כיבדו לשור את 'הבעלזער תורה הקדושה׳*.

א. ראה הימנותא דשלמה להרה"ח ר' שלמה מאנדל ז"ל (עמוד רה): בשמחת תורה שנת תשכ"ט לפ"ק בסעודת היום, אמר מרן זצ"ל, שבבעלזא נהגו לשורר בליל שמחת תורה בתוך הסעודה הפיוט "תורה הקדושה התחנני בבקשה" הנדפס בסליחות לצום גדלי', וטעמא דמילתא לפי שבשנה אחת היו בבעלזא חולאים רח"ל, והגה"ק מבעלזא זיע"א ציוה שיזמרו הפיוט תורה הקדושה [המסתיים בחרוז: רפאות הנחלה יסיר כל מחלה], ונתרפאו החולים ונפסקו החולאים, ומאז ואילך נקבע המנהג לזמרו בשמחת תורה, ואחר כך חיבר משורר אחד ניגון הידוע בבעלזא שבו מזמרים הפיוט. ואמר מרן זצ"ל, אנו נוהגין לשוררו קודם ההקפות, והתנצל שלא שר אותה בשנה ההוא בעת ההקפות, כי לא נמצא סליחות אצלו על כן נזמר אותו עכשיו בעת הסעודה כמנהג בעלזא.

ספה"ק נועם אלימלך

סיפר הר"ר וואלף גרינבוים הי"ו:

אבי הרה"ח ר' יצחק גרינבוים ז"ל סיפר, שהיה

פעם אצל שלחן הטהור רעווא דרעווין של הגה"ק מצעהלים זצוק"ל, והגה"ק מצעהלים סיפר אחר דברי תורתו, שאביו כ"ק מרן הערוגת הבשם זי"ע הגיע אליו בחלום ושאל אותו: "היתכן דו לערנסט נישט נועם אלימלך?" הגה"ק מצעהלים לא שת לבו לדברי החלום, ואביו מרן הערוגת הבשם הגיע אליו פעם שנית בחלום, ואחר כך פעם שלישית.

בפעם השלישית אמר לו מרן הערוגת הבשם: "אויבן אין גן עדן איז דא א היכל הספרים, אין די היכל הספרים איז דא א ספר נועם אלימלך, וואס פון דעם ספר שיינט א מורא'דיגע אור".

הגה"ק מצעהלים אמר אז, שעל אף שעד עתה למד תמיד בספה"ק נועם אלימלך, אבל מאז קיבל עליו ללמוד בקביעות בכל יום יום הספה"ק נועם אלימלך, כפי ציווי אביו מרן הערוגת הבשם זי"ע.

עם הרבי מריבניץ

סיפר הרה"ח ר' עמרם אבערלאנדער ז"ל:

כ"ק האדמו"ר מריבניץ זצ"ל הפליא והעריץ עד למאוד את כ"ק מרן זצוק"ל, ובכל הזדמנות שהיה מדבר אודות מרן ז"ל היה זה מתוך הערצה מופלגת שאין לתארה.

זכורני בעת אשר נחלה מרן ז"ל - איני זוכר על איזה חולי או ניתוח היה זה, אך כמדומני שהיה בשנת תשל"ז לפ"ק - ביקשני אז כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א שאזכיר את אביו מרן ז"ל לרפואה שלמה לפני הרבי מריבניץ.

באותה עת נסע הרבי מריבניץ לארץ ישראל, ואני לוויתיו בדרכו אל נמל התעופה. בדרך נסיעתנו הזכרתי לפניו את מרן ז"ל הזקוק לרפואה שלמה, ובתגובה לכך הרים הרבי מריבניץ את ידו הימנית בתנועה מיוחדת, ואמר: "ער וועט האבן א רפואה שלימה, איך האב אים כסדר אינזין"ב.

ב. ר' עמרם מוסיף לספר: הנה אצל הרבי מריבניץ היתה הרמת יד ימין מורה על השפעת חסדים. זכורני שפעם אחת ביום יארצייט, בעת שלמד הרבי מריבניץ את המשנה במסכת יומא (ד, א) בענין טרף בקלפי, כשהגיע למילים "אם של שם עלה בימינו הסגן אומר לו אישי כהן גדול הגבה ימינך", הרים הרבי מריבניץ את ידו הימנית, אך כשהמשיך ואמר "ואם של שם עלה בשמאלו ראש בית אב אומר לו אישי כהן גדול הגבה שמאלך", לא הרים את ידו השמאלית כלל.

נשים במילי דחסידותא

סיפר הרה"ח ר' אליעזר אשר אנשיל ערענפעלד ז"ל (נלב"ע כ"ג אלול תשפ"ו):

כשהעברתי משכני לקרית טאהש במדינת קאנאדא

אחר חתונתי, ביקש אותי חותני שאקבל עליו חומרתו ולא לטלטל עם העירוב בעיר שם, ואכן קיבלתי עלי את הדבר הזה. בבית חותני הקפידו על זה גם להנשים ולכל בני המשפחה.

לאחר זמן כשהייתי בניו יארק, נכנסתי אל הקודש לכ"ק מרן זצוק"ל, ושאלתי אותו אם אקפיד על חומרא זו גם לאשתי, אמר לי מרן ז"ל: "א זאך וואס איז נאר א מילי דחסידותא, איז מען מקפיד נאר אויף זיך".

בכיה של צדיקים

סיפר הרה"ח ר' עמרם טויבער הי"ו:

זכרוני מגירסא דינקותא בעת שכ"ק מרן אדמו"ר שליט"א היה ילד, וגם אני הייתי אז ילד, שפעם בתוך שיחה עם מרן שליט"א סיפר לי, שהיה עם אביו כ"ק מרן זצוק"ל לביקור אצל כ"ק האדמו"ר מסקווירא זצ"ל, ובמשך השיחה דיברו שניהם יחד ובכו מאוד, כך סיפר לי אז.

More in this printout

View the whole printout