רַבִּי נַפְתָּלִי מֵרוֹפְּשִׁיץ זיע"א
בְּעֵת נְטִילַת אַרְבָּעָה מִינִים עַל הָאָדָם לְהִתְחַדֵשׁ כִּבְרִיָּה חֲדָשָׁה וּלְקַבֵּל עַל מַלְכוּת שָׁמַיִם עַל כָּל אֵבָרָיו
הַד' מִינִים הֵם דֶּגְמַת קוֹמַת הָאָדָם. כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ זַ"ל (ויק"ר ל יד) הַלּוּלָב וְשִׁדְרָתוֹ כְּקוֹמַת הָאָדָם עִם הַשִּׁדְרָה, וּמַה שֶׁיּוֹצְאִין הֶעָלִין מִן הַלּוּלָב לְמַעְלָה מֵהַשִּׁדְרָה רוֹמֵז לְהַמּחַ שֶׁמִּמֶּנּוּ נִמְשֶׁכֶת הַשִּׁדְרָה, וְהָאֶתְרוֹג דּוֹמֶה לְלֵב, וְהָעֲרָבָה לִשְׂפָתַיִם, וְהַהֲדַס לְעֵינָיִם.
וְצָרִיךְ הָאָדָם כְּשֶׁלּוֹקֵחַ הַלּוּלָב וְהַמִּינִין שֶׁעִמּוֹ וְהָאֶתְרוֹג, לַחְשֹׁב לְתַקֵן מַה שֶׁפָּגַם בְּאֵלּוּ הָאֵבָרִים שֶׁהַד' מִינִים רוֹמְזִים עֲלֵיהֶם וְלַעֲשׂוֹת עַצְמוֹ בְּרִיָּה חֲדָשָׁה, לְקַח עַל יְדֵי הִשְׁתּוֹקְקוּת וְצִפִּיָּה לְקִיּוּם הַמִּצְוָה אֶת הָאֵבָרִים הָאֵלּוּ שֶׁהֵם כְּלַל הַגּוּף מִתַּחַת כֹּחַ הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁמּשֶׁל עָלָיו, רַק יִתֵּן אוֹתָם לְמֶמְשֶׁלֶת הַיֵּצֶר טוֹב: