. סיפורי צדיקים שנשמעו מאת מרן הגה"צ מנאנאש זצ"ל [שסב]
אלף תתלד. הרה"ק רבי מאיר מפרעמישלאן זצ"ל הורה פ"א דעת קדשו על איזה שוחט שהוא פסול לשחוט, ואסור לאכול משחיטתו, שדעתו הי' שהוא אינו מתנהג כשורה ביראת שמים וקדושה, אולם דעת הרה"ק מאפטא זצ"ל היתה שהוא כשר לשחוט, ונעשה מחלוקת בין הני צדיקים אודות זה, והרה"ק מאפטא הי' בדעתו ללחום עזה ובגלוי נגד הרה"ק מפרעמישלאן, וכאשר הוא הי' גדול הדור, סיבב הרה"ק מפרעמישלאן בנסעו על אם הדרך להגיע להרה"ק מאפטא, וכיבדו הרה"ק מאפטא עם כוס יין, אולם הרה"ק מפרעמישלאן ידע שבזה הכוס רוצה הרה"ק מאפטא להזיק לו וליקח ממנו מדריגותיו הק', בעבור מלחמתו נגד השוחט הזה, ע"כ שהה מלשתות מהכוס, ודיבר ענינים שונים עם הרה"ק מאפטא, וכאשר נתארך השעה, באו וסיפרו להרה"ק מאפטא שיצא כעת שמועה אשר מצאו השוחט הזה שעבר עבירה חמורה רח"ל, כאשר שמע זאת הרה"ק מאפטא, נתפעל מאוד, ופנה עצמו להרה"ק מפרעמישלאן ושאלו מהיכן ידע מע"כ הדבר הזה מעיקרא, אשר יצא כבר ללחום נגדו, ענה לו הרה"ק מפרעמישלאן, שראה כתב על מצחו של השוחט אות נ', ופירושו הוא נ'ואף, ומזה ידע מעשיו הרעים ומקולקלים, שאלו הרה"ק מאפטא ובאם מע"כ יכול לקרות מה שכתב על מצחי בני אדם, אמור נא לי מה שכתב על מצחי, ענה לו אות ג', שאלו ומה פירושו, ענה לו הכוונה שמע"כ הוא ג'דול הדור.
אלף תתלה. כאשר נתקבל הגה"ק בעל כתב סופר זצ"ל לאבד"ק פרעשבורג יצ"ו למלא מקום אביו הגה"ק החתם סופר זצ"ל, הביאו לביתו עופות, ועצים להסקה, ותפוחי אדמה וכדומה, שהי' נהוג ליתן צרכים אלו לכל רב העיר, שנדבו זאת עשירים ונגידים מתושבי העיר שהי' להם מסחר בדברים אלו, והי' נקרא בשם 'ברכת הבית', והיות שזו' הרבנית ע"ה היתה מבית נגידים, לא היתה שבע רצון מזה, ופרצה בבכי, וכאשר שאלה אותה בעלה הק' על מה ולמה היא בוכה, ענתה ואמרה שהיא בוכה על שנמצאת במצב כזה להיות נהנה ממתנת בשר ודם, שלא היתה רגילה בזה עד עכשיו, ואדרבה מבית אביה היתה רגילה לחלק לאחרים, וכעת היא במצב שאחרים יתנו לה, אמר לה בעלה הק' בצחות [כדרכו בקודש שהי' אומר לפעמים דברי צחות]: כעת אתה בוכה על שאכן מביאים צרכים אלו, עוד יהי' זמן שתבכה על שאין מביאין עוד, דלאחר זמן נעשו הבעלי בתים רגילים בזה, ושוכחים להביא, ואז לא יהי' עוד במה להתפרנס. (מפי אאמו"ר הגה"צ דומ"ץ דק"ק האלאש זצ"ל הי"ד)
אלף תתלו. הגה"ק מהרי"ץ דושינסקיא זצ"ל גאב"ד ירושלים עיה"ק תו"ב הי' נוהג ללמוד שיעורים תמידים לתלמידיו במשך ארבע שעות רצופות כידוע, ואף בימות הקיץ שהי' חם מאוד, אעפ"כ ישב ולמד עם הכובע על ראשו, ומעולם לא פשט הכובע בעת הלימוד, ובאם אירע שהיתה חם מאוד באופן מבהיל, אז הגביה קצת הכובע מעל מצחו להקל מעליו קצת. (מפי אאמו"ר הגה"צ דומ"ץ דק"ק האלאש זצ"ל הי"ד תלמיד הגה"ק מהרי"ץ דושינסקיא זצ"ל בעיר גאלאנטא)
אלף תתלז / בהיכל קדשו. ביום אחד כאשר זכיתי לשמש בקודש אצל מרן הרה"ק מסאטמאר זצ"ל ביקש ממנו שאתן לו את ה'רעזשוואלקע' שלו, שרוצה לילך לאיזה מקום, וכאשר רגיל הייתי לידע מקודם היכן שמרן זצ"ל הולך, הי' לי לפלא שאיני יודע להיכן הוא הולך, שאלתי אותו להיכן מרן הולך כעת, ולא ענה לי, רק ביקש עוה"פ שאתן לו את ה'רעזשוואלקע', וכמובן שנתתי לו, וכאשר יצאנו משער ביתו נאוה קודש, אמר לי שהולך כעת לבית האופה דקהלתינו הק' שאפו המצות לחג הפסח הבעל"ט, והולך להשגיח על סדר אפיית המצות, ולא רצה לומר לי מקודם שהולך לשם, שחשש שמא אתקשר לשם ע"י הטעלאפן להודיע שמרן יבא לבקר שם, והוא רצה ליכנס לשם ולהשגיח פתאום בלי הכנה, כאשר ראוי למשגיח ליכנס בלי הכנה מקודם מצד הפועלים וההנהלה.