למה דומה לכאורה דידן בנידון דהנה ,דידן נידון לבאר נבוא ועכשיו
בעל ידי על לפתוח שאפשר מהמוכר שנעלם ,חושן הפתחי שכתב
עשרים הוא בשוק וששויו ,לעבוד יכול ושהשעון ,השעון את מקצוע
לומר חייב היה דהקונה לומר יש זה לפי ולכאורה ,שקלים אלף
טע מקח טענת למוכר ויש ,למוכר.ות
נתבאר
דכבר ,טעות מקח טענת כלל אין דידן שבנידון נראה אבל
כקונה ממש הוא דידן נידון ,והנה .אונאה בו אין סמוי דבר שהקונה
שאישיתכן מפני זול הוא שהמחיר לו אמר המוכר דהרי ,סמוי דבר
ומחמת ,שישבר יתכן יפתח ואם ,השעון של הארון את לפתוח אפשר
ל המוכר הסכים זה חשש לחמש
מאות משבע מהמחיר לו הפחית
.שמאות
לפתוח מלאכה בעל לקח לא המוכר מדוע ,ישאל דעת בר כל והנה
הארון ישבר שאולי ,חשש שהמוכר ,היא הסיבה אלא ,השעון את
השעון את מכר לפיכך ,שקלים מאות החמש את גם ויפסיד ,והשעון
.יותר הרבה ששוה או כלום שוה אינו שמא ,וסיכון חשש עם ,
זה לפי
היה שהרי ,סיכון לקח בעצמו והקונה ,נעלם דבר כמוכר ממש זה הרי
והיה ,השעון את פותח היה שהפורץ ,לגמרי הפוך להיות יכול
אותו למכור יכול היה לא והקונה ,כלל עובד היה לא והשעון ,מתפרק
אונאה טענת בו שאין ,סמוי דבר כקונה ממש הרי כן אם .אחד בשקל
.טעות מקח ולא
את לפרוץ והצליח ,בארון סגור ,גדול שעון קה :מזה העולה
מאד הרבה עכשיו ושויו ,השעון את ולתקן הארון- מקח כאן אין
,הארון את ולפרוץ ,השעון את לסכן רצה לא שהמוכר כיון ,טעות
עלם דבר ומכר ,לגמרי שיפסידו מחשש, דבר קה הקוה וגם
עלם, שהרוויח כמו להפסיד יכל הוא,
ל אואה זה במקח אין כן
.כלל מקח וביטול
