[יב] (יח, יט) כִי יְדַעְּתִיו לְמַעַן אֲׁשֶר יְצַּוֶה אֶת בָנָיו וְאֶת בֵיתֹו אַחֲרָיו וְׁשָמְרּו דֶרֶ ה' לַעֲׂשֹות צְדָקָה ומִׁשְּפָט לְמעַן הָבִיא ה' עַל אַבְרָהָם אֵת אֲׁשֶר דִּבֶר עָלָיו
מנין שאשתו ובני ביתו ועבדיו בחזקת חברים
(יח, יט) ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט. מזה¹³ מקור הברייתא, דתנו רבנן עבודה זרה דף לט, א חבר שמת, אשתו ובניו ובני ביתו הרי הם בחזקתן עד שיחשדו. וזהו בכלל ביתו אשתו ועבדיו, ושמרו¹⁴.
¹³ [יב] (יח, יט) "כִי יְדַעְּתִיו לְמַעַן אֲׁשֶר יְצַּוֶה את בָנָיו וְאֶת בֵיתוֹ אחֲרָיו וְׁשָמְרּו דֶרֶ ה' לַעֲׂשוֹת צְדָקָה ומִׁשְּפָט לְמַעַן הָבִיא ה' עַל אבְרָהָם אֵת אֲׁשֶר דִּבֶר עָלָיו" ע"כ. יש לדקדק מדוע כתוב "אחריו". ונראה דגרסינן בעבודה זרה (לט, א) "ת"ר: אשת חבר הרי היא כחבר, עבדו של חבר הרי הוא כחבר, חבר שמת - אשתו ובניו ובני ביתו הרי הן בחזקתן עד שיחשדו" ע"כ. ולא מביא הש"ס מקור, מנין שעבדו ואשתו וכל בני ביתו בחזקת חברים. ונראה דלכן כתוב "אחריו" ללמד שימשיכו לשמור גם אחריו, והיינו דהם בחזקת חברים גם לאחר מותו עד שיחשדו. והיינו, שאם הוא חבר מצוה עליו לחנך את דרכו כחבר לבני ביתו, לפיכך הם בחזקת חברות עד שיחשדום. תמצית דבריו: המקור שאשתו ובני ביתו ועבדיו בחזקת חברים, שמפסוק זה ילפינן שיש מצוות עשה על האב לחנך את בתו ובני ביתו לשמור דרך ה', והיינו, שאם הוא חבר מצוה עליו לחנך את דרכו כחבר לבני ביתו, לפיכך הם בחזקת חברות עד שיחשדום. 14