מלאכי השרת שואלים על שרה
גמרא מפורשת היא (בבא מציעא פז, א): ״יודעים היו מלאכי השרת ששרה אמנו באהל היתה״. והנה אלו המלאכים, שאין לנו השגה ותפיסה בהם כלל וכלל, ידעו היכן היא, ואף על פי כן שאלו ״איה שרה אשתך״, כדי שיענה אברהם ״הנה באהל״ ויתחזק חביבותה בעיניו. וזה דבר נפלא, שמלאכי השרת עצמם היו צריכים לחזק את החביבות של שרה בעיני אברהם אבינו.
והוא אברהם אבינו ע״ה – שהוא היה מקור ועיקר מידת החסד והאהבה, ובעל הכרה גדול, שהרי הכיר בהיותו רק בן שלוש את בוראו. ואף על פי כן, בעניני חביבות בין איש לאשתו, נצרכו המלאכים לחזק.
האהל של שרה אמנו
בפרשת חיי שרה (כד, סז) כתיב: ״ויביאה יצחק האהלה״ וגו׳, וברש״י שם מפרש: ״האהלה שרה אמו – ויביאה האהלה ונעשית דוגמת שרה אמו, כלומר והרי היא שרה אמו, שכל זמן ששרה קיימת היה נר דלוק מערב שבת לערב שבת, וברכה מצויה בעיסה, וענן קשור על האהל״, עי״ש.
והמהר״ל בגור אריה (הובא דבריו בשפתי חכמים) מפרש בדברי רש״י שהם כנגד שלש מצוות שהנשים מצוות בהן, כנגד חלה – ברכה מצויה, נגד הדלקת נר שבת – נר דלוק, וענן קשור הוא ענן השכינה – וזהו לכבוד קדושת טהרה שהיתה זהירה בנדתה לטהר עצמה, כי הטהרה מביאה לידי רוח הקודש.
ועי׳ בשפתי חכמים (שם אות כ׳) שכתב: ״ולפי זה יש לפרש מה שהשיב אברהם הנה באהל, רמז שפירסה נדה משום הכי יושבת בדד כדרך נשים נדות, וקל להבין״.
עדות על אשה שאין רואים אותה
דבר מופלא הוא, שהתורה מעידה על שרה אמנו בכך שאנו לא יודעים כלום עליה. בדרך כלל עדות באה לספר מה ראו, ואילו כאן העדות היא על מה שנסתר. וזו דרכה של הצניעות האמיתית: שהמעלה אינה נראית, ובכל זאת היא ניכרת למי שיודע לראות – כמו המלאכים שידעו שהיא באהל.
ברכה, נר וענן
שלושת הסימנים שהיו באהל שרה – ברכה מצויה בעיסה, נר דלוק מערב שבת לערב שבת, וענן קשור על האהל – אינם ענין מקרי. המהר״ל מפרש שהם כנגד שלוש מצוות שהנשים מצוות בהן: חלה, הדלקת נר שבת, ונדה. ויש כאן סדר: מי שעושה את שלוש המצוות הללו כראוי, זוכה שיופיע אצלה בבית סימן כנגד כל אחת. והענן, שהוא ענן השכינה, בא לכבוד קדושת הטהרה, שהרי הטהרה מביאה לידי רוח הקודש.
׳ונעשית דוגמת שרה אמו׳
מה שכתב רש״י ׳ויביאה האהלה ונעשית דוגמת שרה אמו׳ מלמד שהאהל אינו רק מקום. מי שנכנסת אליו וממלאת אותו במעשיה – נעשית כמו שרה. והבית, האוהל, נעשה מקום שבו הדברים הנפלאים הללו שבים להופיע.