Skip to content
אמונת חיים

שנאת עם הארץ לתלמיד חכם בין כשלומד בין כשהוא עובד

  • Vayeitzei
  • 5787
  • Hebrew
View printout

שנאת עם הארץ לתלמיד חכם בין כשלומד בין כשהוא עובד

וישכב במקום ההוא (ויצא כח, יא.) וברש"י לשון מעוט, באותו מקום שכב, אבל י"ד שנים ששמש בבית עבר, לא שכב בלילה, שהיה עוסק בתורה. ובמדרש איתא בזה ב' לשונות, ר"י אמר כאן שכב, אבל כל י"ד שנה שהיה טמון בבית שם ועבר לא שכב. ור"נ אמר כאן שכב אבל כל כ' שנה שעמד בביתו של לבן לא שכב עכ"ל.

י"ל, הכוונה בשני לשונות המדרש, עפ"י מה שפירש גדול אחד, על מה שאנו נוהגים ב'ליל הסדר' שכאשר אנו מגיעים ל"והיא שעמדה לאבותינו" וכו' מרימים את הכוס, להורות בזה שהשנאה לישראל היא עבור שאין אנו רוצים לשתות מיינם ולאכול מפתם ולא מתערבים אתם, כלומר הכוס גורמת לשנאה עמוקה זו של שונאי ישראל.

אולם טענה זו אינה נכונה, כפי שאנו אומרים בהמשך ההגדה "צא ולמד מה ביקש לבן הארמי לעשות ליעקב אבינו" וכו,' הרי יעקב השתדך עם לבן ואכל ושתה עמם, ועם כל זה היתה השנאה גדולה הרי שבכל אופן שהוא קיימת שנאה כלפינו.

וכן הדבר כאשר יהודים יושבים ולומדים באים עליהם בטענה, לכו לעבודה וכי אנו צריכים לעבוד עבורכם ואתם תשבו בטל, ואם הולכים לעבוד באים בטענות שלוקחים מהם הכל, הרי דבכל אופן שהוא – השנאה קיימת בין אם לומדים ובין אם עובדים, ואין לנו מנוחה משונאי ישראל.

וזהו הפירוש במדרש ר"י אמר כאן שכב אבל כל י"ד שנה שהיה בבית שם ועבר לא שכב, כלומר בזמן שלמד יעקב אצל שם ועבר, אמרו לו מדוע הוא מבטל זמנו ואינו הולך לעבוד. ור"נ אמר כאן שכב אבל כל כ' שנה שעמד בביתו של לבן לא שכב, כלומר גם בעת שעבד אצל לבן לא היתה לו מנוחה כפי שאמר יעקב ביום אכלני חורב וקרח בלילה, ועם כל זה טען לבן שלוקח ממנו את כל הפרנסה, כי זה דרכם של שונאי ישראל לבוא בטענות אל יהודים בכל מקום ובכל אופן שהוא, ללא כל הצדקה וסיבה.

מקור ברוך (סערט)

More in this printout

View the whole printout