ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה.
'שבע' רומז לקדושה, ע"ד אז"ל 'כל השביעין חביבין' וכו( 'עי' ילקו"ש שמות אות ער' ,)ויצא יעקב' כשיהודי יוצא ח"ו מהקדושה, עצתו היא 'וילך חרנה' רומז לתורה ע"ד 'אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה,' והמאור שבה מחזירו למוטב.
קום נא שבה ואכלה מצידי (כז, יט)
ועשיו אמר יקום אבי ולא אמר נא בלשון תחנוני, כי היה חושב שמגיע לו מן הדין ואין צריך להתחנן, אך יעקב דרכן של צדיקים אפי' מה שבא להם מן הדין אינו מבקשים אלא מתנם חינם כפירש"י פ' ואתחנן, ע"כ אמר קום נא לשון בקשה.
ואנכי לא ידעתי (כח ז)
לעיל על הפסוק וישכב במקום ההוא מפרש רש"י באותו מקום שכב, אבל י"ד שנים ששימש בבית עבר לא שכב בלילה שהיה עוסק בתורה, וכאשר יעקב אבינו ראה עכשיו בשנתו מלאכי אלוקים עולים ויורדים, התפלא ואמר אכן יש ה' במקום הזה, האם גם ע"י שינה אפשר לעבוד את ה' ולהיות קשור אליו, ואנכי לא ידעתי זאת כל י"ד שנים ששימשתי בבית עבר.
סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה (כח, יב)
'סולם' – בגימטריא ממון, 'מוצב ארצה' – הוא דבר ארצי, אבל 'ראשו מגיע השמימה', ומאד יש ליזהר בזה כי 'מלאכי אלוקים עולים' עם זה לשמים אבל ח"ו גם 'יורדים' לשאול תחתית.
ויבא גם אל רחל ויאהב גם את רחל מלאה. (כט, ל)
יבואר כי עיקר היותו של יעקב בבית לבן היה מחמת רחל כידוע אפס ע"י רחל שבעבורה היה בבית לבן גרם שתהיה גם לאה לאשתו ונמצא רחל היא הגורמת שלאה גם כן היתה לאשתו ובאהבתו את רחל אהב אותה בעצמה ועוד אהבה יתירה שהיא הגורמת לו שצדקת כלאה תהיה גם כן לאשתו. זהו שאמר ויאהב גם את רחל פירוש ועוד אהבה היה אהב אותה לרחל מלאה פירוש על ידי לאה שהיתה אשתו ורחל שהיא הגורמת ניתוסף ביעקב אבינו עוד אהבה לרחל והבן:
ומאשר לאבינו עשה את כל הכבוד הזה. (לא, א)
מקשין היתכן שנכתב בתורה דברי שקר שאמרו בני לבן, דהלא באמת היה הכבוד של יעקב מהשי"ת ולא מלבן. ונראה על פי מה שפירש אא"ז מרן הקדוש מראפשיץ זי"ע הפסוק אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים וגו' כי אם בתורת ד' חפצו, ואמר שהגם שדרך רשעים הוא רע מאד, עכ"ז יש ללמוד גם מדרכיהם להתאמץ בעבודת השי"ת, דכשם שהרשעים לא ינוחו ולא ישקוטו כדי להשיג תאותם, כן האדם צריך להתלהב בכל כחותיו לעבודתו ית' וללמוד תורה בכל חפצו וחשקו, וזה שאמרו בני לבן, ומאשר לאבינו עשה את כל הכבוד הזה, שיעקב למד ולקח עצה לעשות רצון קונו בשקידה ובכל כחו ואונו, כשם שלבן עושה חטאיו בהתאמצות ובמיעוט שינה. ודבריהם כנים היו, כי אמנם למד יעקב מלבן דבר זה.
את עניי ואת יגיע כפי ראה אלקים ויוכח אמש (לא, מב)
ירמוז הכתוב על עת הגאולה שאז יוכיח הקב"ה למקטרגים את כל התלאות שעברו על בני ישראל בעת גלותם, ועל כן אין שום טענה כלל כנגד בני ישראל. ולזה אמר את עניי ואת יגיע כפי שעוברים על בני ישראל ראה אלקים בכל משך הגלות, ובבוא עת הגאולה ויוכח לכל המקטרגים והמסטינים את מה שעבר על בני ישראל אמש בעת חשכת הגלות הדומה ללילה, ובזה יסתום את פיהם מלקטרג.
(ישועות משה) (חתם סופר) (אוהב ישראל) (מגלה עמוקות) (קדושת לוי) (עטרת ישועה) (חוקי חיים)